שינוי..

ladybug 007

New member
שינוי..

שכבתי עכשיו במיטה, מנסה להירדם. לא הצלחתי.. לא הייתי עייף, וגם חשבתי על משהו. חשבתי על המשמעות של להיות הומו. הומו בגיל 17, הומו בצבא, הומו באוניברסיטה והומו בעולם הגדול. הגעתי למסקנה שפשוט אין לזה שום משמעות. פשוט.. כאילו, הסתכלתי על מה שפייד רשם מקודם. הוא הדגיש את הומו. אז לא יחסתי לזה הרבה משעמות, עכשיו אני מסתכל על זה טיפה אחרת. כאילו, המילה הומו מודגשת. למה? זו סתם מילה. בדיוק כמו ים, שוקולד, לחם וסקס. מה שעומד מאחורי זה נותן לזה משמעות. פעם זה היה משהו בשבילי להיות הומו. הייתי מספר לחברות שלי "תמי, תקשיבי. אני הומו" כאילו שזה מחלה. לפני שבוע יצאתי בפני חברה שלי, בדרך הכי אלגנטית- "אם לי היה חבר.." היא שאלה בתמיהה "חבר?!" ופשוט עניתי "כן, חבר." כמה פשוט, כמה קל. כל פעם שאני חושב "שיוו, אני הומו.." אני ישר עוצר את עצמי. כאילו, מה הקטע הגדול? אני הומו, זהו. זה לא סיפור גדול. אני אוהב בנים, אני גם אוהב בנות. זה לא סיפור, כאילו, למה אני מנסה כל הזמן להכניס את עצמי לתוך מסגרת. זה סתם מלחיץ ומיותר.. אז זהו, אני לא יודע אם זה דבר רע או טוב. בשבילי זה טוב.. אז לילה טוב לכווווווולם!! וברכות לזוכה בתחרות ההיא..
 

campari

New member
דווקא יש לזה משמעות...

אנחנו חיים בעולם שברובו הוא סטרייטי וגברי. כלומר, האוריינטציה התרבותית שלפיה אנחנו מחונכים היא שיותר טוב להיות גבר, והכי טוב להיות גבר שנמשך לנשים. להיות הומו, למרות שכיום, כרגע, בפינה הזאת שבין גדרה לחדרה, זה נחשב בסדר ולא סטיה מזעזעת של הטבע, עדיין אתה צריך לתכנת לעצמך מחדש חתיכה די רצינית של המערכת הפעלה שלך כדי לקבל את החלק הזה, החלק שלא רוצה להמשך לנשים, שלא רוצה להיות כמו כולם, שרוצה נצנצים ואירוויזיון. להיות מסוגל לעשות את הקפיצת-דרך הזאת (שזה פשוט כמו להרים את עצמך מהקרקע ע"י משיכה בשיער) זה להיות הומו. אתה כנראה כבר הצלחת לעשות את זה, ועכשיו הגעת לחלק הקל - להכריח את שאר העולם לקבל אותך כמו שאתה. כולנו עוברים את זה, במוקדם או במאוחר. כל הכבוד לך שהצלחת לעשות את זה בגילך הצעיר. לי זה לקח קצת יותר זמן. וגם היום, בחברות יותר מסורתיות (ערבים, חרדים וכו´) זה כל כך הרבה יותר מסובך לעבור, וכל כך לא-מובן-מאליו. לילה טוב לכולם
 

וסל

New member
קשה להעריך...

האם זה טוב ליהות הומו בחברה הממסדית והשמרנית של היום.אבל לפי דעתי קיים פער עצום בין ליהות הומו-לדעת את זה,להכיר בכך ולקבל את עצמך כפי שאתה לבין לחיות את החיים שלך כהומו לכל דבר,דהיינו:ללכת לבתי קפה של גייז,למועדונים,לקשקש עם אמא שלך על בנים ,להציג את בן זוגך בפני אביך,לדבר עם ידידי הילדות שלך על נטיותיך וכדומה. אני מאמין שרוב האנשים הנמצאים בפורום כבר עברו את התהליך הראשון שציינתי-תהליך הקבלה העצמית!אף-על-פי-כן אני לא חושב שניתן לחוש משוחרר לחלוטין אם לא עוברים גם את התהליך השני של יידוע הסביבה והמשפחה ויציאה טוטלית מהארון! אני הומו ואני אפילו לא קרוב לעבור את התהליך השני.אני חושש מתגובות הוריי וכל עוד אני גר תחת קורת הגג שהם עמלו לקנות אני מרגיש מחוייב למלות את הציפיות שלהם או לפחות לא לגרום להם טריחות מיותרות.רק חסר להם שידאגו בגלל נטיותיו המיניות של הבן הגדול שלהם.אני בן עשרים.אמא שלי בשמירת הריון ,בגיל ,43 ויש לי אח ואחות בני 6 ו8 בהתאמה.אני חש שכל עוד אני כבול לבית אבי אני אפעל על פי אמות המוסר שהם רואים לנכונים!אך אני מקבל את עצמי כהומו .אני יודע שאני הומו ופחות או יותר-שלם עם זה. גם כשאני אעזוב את בית הוריי ואני מקווה שזה יקרה אחרי שאסיים תואר ראשון.ואהיה בן 24 אז,אני לא חושב שארצה להיחשף לחלוטין-מה לעשות שבן האדם לא פועל במנותק מן הסביבה החיצונית .הוא חייב דווקא להתאים את עצמו לסביבה,בכדי להצליח .לדוגמה:תעסוקה-אם תתנהג כהומו ותצהיר שהינך כזה סביר להניח שהמעביד הממוצע בן השישים עם הכרס יירתע ממך!יהיה לך קשה לשווק את עצמך כהומו!ולמען האמת אני בכלל לא חושב שזה צריך לעניין את כל העולם עם מי אתה שוכב ומה אתה עושה.כלומר:גם כשיוצאים מהארון צריך לדעת כלפי מי לצאת.לדעתי יש צורך ליידע את ההורים,את החברים הקרובים בדבר היותך גיי אבל אינני רואה סיבה לזרוק את העובדה הזו בפני כל עובר ושב! וסתם בשביל המידע הכללי-לבנות (ידידות) בכלל לא יהיה איכפת לגלות שאתה הומו.רוב הבנות כלל לא נרתעות מזה אלא דווקא נהנות ליהות בחברתן של הומואים!אני לא אשכח מישהי מהתיכון שאמרה פעם אחת:"אני מתה שיהיה לי ידיד הומו!!!". אבל,ברמת העיקרון,אין ספק שהחיים שלנו קשים כפליים מחיי הסטרייט!וזה לא שאנו מתוסבכים וגורמים לעצמנו בעיות-זו החברה שלא מקבלת אותנו!והאמת-אם הייתה איזו גלולת פלא או מין זריקה שיכולים להפוך אותי לסטרייט-אני לא בטוח שהייתי מסרב להם.............. ורק בשביל לסיים ברוח אופטימית:בעוד נניח 20 שנה החברה בעני תהיה בעלת גישה שונה בתכליתה כלפי הומואים!אני חושב שהדור הצעיר של היום (מלבד חברות שמרניות כמו חרדים או מוסלמים) כן מקבל את ההומואים ולא כ"כ נרתע מהם.כך שאני די מקנא בכל ההומואים שנולדים עכשיו כי חייהם יהיו קלים פי מיליון מהחיים שלנו!מהחיים שלי בכל מקרה!
 

MARMELAD

New member
הקוראים השקטים של הפורום הזה...

סתם כותרת רעשנית כדי למשוך את תשומת ליבם... באופן עקרוני אני מסכים איתך, וסל, שבאמת רב הכותבים כאן בפורום הם אנשים שכבר הצליחו להתעמת עם העובדה שהם הומואים. מעבר לזה - אנחנו כאן כדי לעזור בשאר. אבל יש גם את הקוראים של הפורום, אלה שלא כותבים... כן - אתה ! והם עוד לא בטוחים שהם בכלל נמשכים לבנים, אבל בפנים הם יודעים שכן. ולפעמים הם גם כותבים לי (או למישהו אחר מהפורום - אבל על זה אני לא יודע...) איזה מייל או מסר. ואומרים שהפורום הזה מחזק אותם בקבלת ההחלטות שלהם לגבי עצמם. הרוב, כמובן, מגיעים למסקנה שהם נמשכים לבנים. (כמו שנאמר.... החיפוש אחר המיניות הוא התשובה) אבל יש גם את אלה שלא. ולכל אלו שקוראים עכשיו, אותם בנים בלבדים של כבוד שאנחנו אפילו לא יודעים שהם כאלה - אני מקווה שתקראו טוב טוב את מה שהחיפושון כתב כאן. הוא עבר דרך ארוכה - והגיע סופסוף לשלב שבו להיות הומו - זה אישיו, נכון, אבל לא דילמה, לא בעיה, לא חסרון... אז ליידיבאג (או שהחלפת ניק.. אני כבר לא עומד בקצב
)... קבל חיבוק ענק על הדרך שעברת. אני נורא שמחתי לקרוא את הודעה שלך. אני בטוח שבגילך הזאטוטי תוכל להיות דוגמא לכמה שעוד לא הגיעו לשם - אבל אם אתה יכול, ואני יכול, ועוד רבים וטובים - אז כל אחד!
גיא (ולקורא הפאסיבי של הפורום ששלח לי מייל מאימייל שלא עובד - איך עשית את זה ד"א? - כן, אני באמת גר באמריקה)
 

אבא גאה

New member
בין גדרה לחדרה (לא כולל)

אני מסכים שזה לא קל. אני חושב ויודע שזה לא קל. אני יכול לעודד ולומר שזה יותר קל היום מפעם. אני מקווה וחושב שזה יהיה קל יותר בעתיד מהיום. אתה בכיוון הנכון פרה (משה רבנו). מאחל לך חיים מאושרים. - - - - -- - - - - - - - - -- - - - - - - -- - - - - - - - - -- - - ועם זאת - זה עדיין ISSUE . למרות שאנחנו מקבלים את עצמנו, מבינים את ההבדלים ושאין הבדלים. יש עדיין עולם מסביבנו. אנחנו עדיין בוחרים כל יום מחדש - למי לספר, עד כמה לספר ומה לספר. אנחנו עדיין נתקלים כל יום בגישות הטרוסקסיסטיות של העולם הסובב. ----------------------------------------------------------------- אבל זה קל מיום ליום. מאחל רק אהבה וחיים מאושרים שבהם יתגשמו כל מה שאתה מייחל לעצמך. רק אתה יכול לגרום לזה לקרות! אוהב,
 

.m

New member
יפה לך ../images/Emo15.gif

ואתה צודק - זה לא משנה עם מי אתה הולך לישון בלילה. אתה לא צריך לדחוף את עצמך לשום מסגרת. זה באמת מיותר. מה שכן - תזכור שיש אנשים שעדיין לא הבינו את מה שאתה כבר יודע. הם ימשיכו לנסות להכניס אותך לכל מיני מסגרות ותבניות. בעיניהם אתה תמשיך להיות חריג. חבל, אבל זה המצב... תלמד לא ליחס להם חשיבות וחייך יהיו קלים יותר ונעימים יותר. בהצלחה mai
 

shan17

New member
רק ככה תיפתר הבעייה!

רק בגישה הזאת לדעתי אפשר לפתור את הפערים בין ההומואים לחברה. כולנו אומרים שאנחנו בסדר עם הומואים, אבל ממשיכים להתייחס לזה כמו אל תופעה חברתית חריגה. לדעתי הדרך היחידה היא לקבל את זה באמת באופן טבעי, לא לעשות סיפור מיציאה מהארון (למרות שמייחסים לזה חשיבות עליונה). אבל אנחנו אוהבים לצייר, לקרוא, לרקוד, לשיר, לשחק במחשב וגם בנים אופס... שן
 

xanadu

New member
פרת משה רבנו יקרה

איזה כיף ועוד בגילך מחזיר אותי אחורה כמה שנים, האמת, מקנא בך אם רק לי בגילך היה האומץ אבל לא היה שנים נתקעתי בתוך המעגל האינסופי הזה של פחד-רתיעה-הכחשה-רגשות אשמה-הדחקה ואיך שלא תקרא לזה, עד שהיה לי את השכל לרבע את המעגל, כמו שאומרים, ולצאת החוצה ותאמינו לי, האוויר הרבה יותר נעים בחוץ. רוח רצינות שרתה עלי אחרי שקראתי את הדברים האלה. רק בגלל שאני עייף, זה לא יקרה שוב. פעם קסנדו לא היה נערת הדיסקוטקים העליזה והנוצצת שהוא היום. פעם הוא לא חלם שהוא אי פעם יעלה על פלדפון ויהדס לו לעבר הטיאלוי בפלטפורמות עשרה סנטימטר. פעם לא כל כך מזמן הוא היה קסנדו קטן עצוב ומפוחד שרק באשמורת שלישית רביעית או עשירית הציץ החוצה וגם זה לדקה ומהר מהר נכנס פנימה. אבל מה? אפשר לשקר ולשקר טוב ולשקר מצויין, אבל בסופו של דבר שקר נדבק לשקר שנדבק לשקר והופכים את עצמם לטבעת והטבעת מתהדקת על הצוואר. השקר הכי כואב הוא כשאדם משקר לעצמו כי הוא גם השקר הכי משכנע והוא גם השקר שמתרסק בקול נפץ הכי גדול. היה לי רע, כל כך רע עד שלא יכולתי יותר, עד שפשוט ניצלתי את ההזדמנות הראשונה שלי וצעקתי קבל מי שהחליט לעבור שם במקרה - גוד דמיט אני הומו שקט.... חיכיתי קצת... והשמיים לא נפלו ולא יצא ברק מלמעלה והכה אותי ומי שישב והאזין לי לא ברח בצעקות אל תוך הלא נודע. הנה אמרתי את זה, מה שלא העזתי לומר כמעט עשר שנים, את המילה המפורשת. ופתאום כאילו השתחרר קצת הלחץ גם בצוואר וקצת יותר קל לנשום ועם הזמן הוא התרחב והתרחב והתרחב עד שנפל. והנה אני כאן, יותר בחוץ ממני אי אפשר להיות ויותר מאושר ממני, אין. יש עולם יפה בחוץ גם להומואים מסתבר (ובשבילי הוא קצת יותר נוצץ משל אחרים, בגלל האייליינר). יצאתי מהארון, נשארתי בחיים. רק שתדעו
 
למעלה