שינויים

ד א ר מ ה

New member
שינויים

לפני כמה ימים הייתי בים. הים היה סוער מאד, וכשנכנסתי למים לשחות הגלים היו גבוהים ופראיים . בשלב מסויים ממש הרגשתי פחד למראה גלים גבוהים במיוחד שאילצו אותי או לנסות לקפוץ גבוה ולתת להם להתנפץ עליי, או לצלול מהר ולתת לגלים לעבור מעל לראשי. כשקפצתי גבוה הגל הכה בגבי ו"זרק" אותי הלאה... וכשצללתי, הזרמים התערבלו סביבי ודחפו אותי בכוח לקרקעית. בדרכי חזרה מהים עלו לי מחשבות לגביי ההתמודדות עם שינויים ואירועים בלתי צפויים בחיים, ועשיתי לעצמי בראש הקבלה עם הים הסוער. כל אירוע בלתי צפוי או שינוי הם כמו גל גבוה וסוער בים של החיים, ויש שתי דרכים לעמוד מול הסיטואציה. הדרך הראשונה היא להתמודד חזיתית עם מה שקורה, להתמודדות אין דרך קבועה כל אחד מתמודד בדרכו, בהומור, בכעס, בסגירות, במודעות וכו'... אבל עצם ההתמודדות "שוברת" את הגל, מפרקת את התהליך המפחיד כל כך של השינוי / אירוע לא צפוי ומאפשרת להמשיך בחיים. והדרך השניה היא ל"צלול" מתחת לשינוי, יש שיקראו לזה לזרום, יש שיקראו לזה הכחשה או התעלמות, באופן כזה ניתן בהחלט להתגבר על השינוי ולהמשיך הלאה, אבל קיים גם סיכון שבזמן ה"צלילה" משהו "יחבוט" בנו בכוח, וימשוך אותנו לקרקעית שלנו, ואז ההתמודדות תהיה קשה שבעתיים. מהירהורי ליבי
שבוע מופלא וקסום לכולם. דארמה
 

conatus

New member
ים אנרגיה ואיש קטן...

אני מגיע מדי יום בשעות הערב לחוף הים שם אני נוהג להתעמל. אני לא נוהג לשחות ומשתדל לא לבוא כלל במגע עם מי הים. כשאני מגיע לשובר הגלים אני צועד בו עד סופו ומתקרב ככל האפשר עד לקצהו הנושק למי הים. בד"כ בשעות האלו הגלים באזור הזה הם די גבוהים ומתנפצים בעצמה רבה על שובר הגלים. אני נוהג להאזין לקול הים ובתוך תוכי אני מתמלא הערצה לנוכח כמות האנרגיה האינסופית המניעה את גלי הים שוב ושוב ללא שום לאות וללא שום סימני עייפות וחולשה. אני מתאחד עם רעש ניפוץ הגלים ועם ים האנרגיה הזו ואני חש שאני שואב מהתאחדות זו אנרגיה עבור עצמי. לאחר מספר דקות שכאלה אני מתהלך לי משם...
 
מדוע פשוט אי אפשר לגלוש על ראש הגל

הרי זה הכי פשוט: לא צריך להתנפץ בתוכו. לא צריך לשקוע לתוכו. פשוט תופסים גל כמו הגולשים המיומנים ומגיעים איתו עד החוף. תנסי כמה שזה פשוט. בהצלחה
 
ההצעה של מיכל היא ההיבט החברתי ו

וההרמוני - כל עוד אדם נמצא עם שתי הרגלים על בסיס מציאותי. הקפיצה לגובה היא סמל לאדם שהולך לפי 'מה שבראש שלו' בלי לבחון אפשרויות ובלי להתאים עצמו לזמן שאולי יהיה נוח יותר. אדם השוכב על המים מקבל מכה בראש - מי שנתון לכל מה שקורה בלי לפעול הגלים של החיים נוחתים עליו. מי שצולל קיבל החלטה שיש בה לכאורה נסיגה ואפשרויות לצוף למעלה כשהגל עבר עם/בלי סערות קטנות בזמן שהיה מתחת לפני השטח - הוא נמצא במקום בטוח, כל עוד עבר גל אחד ואין רצף של גלים, אחרת האדם מת ממחסור חמצן. האיכות של המים היא איכות נזילה ולכן מציאת ההרמוניה היא מעבר למה שמסמלים המים והאנשים ששוחים בהם. שבוע טוב
 

loquado

New member
אחלה אנלוגיה הבאת

ובכלל , הטבע מספק לנו בדרכיו הרבה חכמה... בגלישה מתנהגים כך: אם הגל לא עומד להשבר כשנפגוש בו -עוברים מעליו בחתירה מהירה. אם הגל כבר נשבר -צוללים עם הגלשן מתחתיו. בכל מקרה נמנעים ממפגש ישיר עם עוצמת הים, דבר שיכול רק להחליש אותך. המשותף לשתי הדרכים השונות היא האקטיביות והתזמון. 1- אף פעם לא לאמץ גישה התנהגותית ולדבוק בה בלבד. 2- אירועים דומים בזמנים שונים קוראים לתגובות שונות. 3- הצורך להגיב ולא לקפוא במקום. 4- אין אדם אחד שהחיים לא מספקים לו "גלים"...השאלה איך הוא רוקד איתם. שפוע טוף.
 

ד א ר מ ה

New member
לתפוס גלים...

אתם צודקים זה מה שמסמל את הזרימה עם החיים, לתפוס את הגל ולזרום איתו, לא להתנגד לו, לא לקפוץ מעליו, או לברוח מתחתיו. אבל כמו גלישת גלים אמיתית שהיא ספורט קשה שדורש הרבה אימון כך גם גלישת הגלים של החיים דורשים אימון רב, וכמובן מורה טוב שיודע להעביר את החומר
ולוקדו - אהבתי את הסעיף השני "אירועים דומים בזמנים שונים קוראים לתגובות שונות" זה בדיוק זה, אף פעם לא חשבתי על העניין מזווית כזו. אני חושבת שמילת המפתח היא : התמודדות, לטוב ולרע, וכמו שנאמר פה, החיים הם לא הגלים עצמם אלא איך את/ה מתפקד/ת מולם. ליל מנוחה דארמה
 
למעלה