שינה משותפת

[אמא של תהלולי]

שינה משותפת

לא ייאמן, למרות כל ההבטחות שכל האנשים מסביבנו, שהילדים אף פעם לא יעזבו את המיטה, אחרי 5 שנים יש להם חדר משלהם מרצונם החופשי.
קצת שמח קצת עצוב.
אז לכל החוששים, אל תדאגו הם באמת ובתמים עוזבים את המיטה המשפחתית בסוף

http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?r=1&EntryId=2679902

 

[אוליב י]

אצלנו הם עזבו הרבה קודם

חוץ מהבכור, שאצלו היו אילוצים אחרים - השניה בגיל שנתיים ביקשה מיטה משלה, והשלישי בגיל שנתיים וחצי כנ"ל.
[הרביעית כבר עושה קולות של לישון עם האחים שלה, אבל עדיין איתנו].
ומאז לא חזרו אלינו אף לא פעם אחת [אבל אבא לפעמים ישן איתם].

 

[אביה ב]

אצלנו זה לא הילדים.....

שמתקשים להפרד...

 

[אמא של תהלולי]

ברור גם אצלנו לא

 

[בלה טיגריס]

אצלנו הוא עזב קצת אחרי שנתיים

המיטה שלו הייתה בחדר שלנו למרות שכבר הרבה זמן ישנו באותה מיטה.
ואז הזמנו מיטה יותר גדולה והיינו צריכים להוציא את המיטה שלו (מיטת מעבר) ושמנו אותה בחדר שלו.
ברגע שהוא ראה בחדר "המשחקים" שלו הוא שאל של מי המיטה וברגע שאמרנו שזאת המיטה שלו הוא רצה לישון רק בה..
לפעמים אין לי כוח להשכיב אותו שם ואני מציעה שנרדם ביחד במיטה הגדולה.
לרוב הוא מסרב

 

[אביה ב]

יש אנשים שיש להם מזל...

אצלינו, יש מיטת תינוק בת 4 בערך שאפשר לספור על יד אחת כמה לילות מישהו ישן בתוכה...

 

[noamk1]

אצלנו דווקא לא

אין "לינה משפחתית" רישמית כרגע, אבל הם באים כשהם רוצים- זה די כל לילה... בן 6 ובת 3 +, ועדיין לא נמצאס להם. יש להם גם חדר משלהם, אבל לישון.... תמיד מתנקז למיטה הגדולה (ולמען הסר ספק- זו נק' הניקוז של כל יושבי הבית- גם הכלבים והחתולים, לפנות בוקר כבר ממש צפוף)

 

[מחפשת בריאות]

שינה משותפת והרדמה בהנקה

מדובר בתאומים שלנו - בני שנה וחצי. עוד יונקים (אני לא מאמינה.... אבל כן...) ונרדמים בהנקה אבל לא רק (כשאני לא נמצאת. כמו אצל המטפלת למשל או אם אני לא בבית ואבא איתם).
ארבעתינו ישנים במזרונים על הרצפה - הדבר הכי חכם שעשינו בחצי השנה האחרונה.
ישנים די טוב - עם הנקות ליליות תו"כ שינה. לא מפריע לי בכלל ולא פוגע באיכות השינה שלי.
מה שכן- ועל זה רציתי להתייעץ:
ההרדמה של שני השובבים שלנו - בהנקה בדרך כלל כי אני בדרך כלל נמצאת בבית בשעות האלה.
השובב - יונק קצת (כעשר דקות +-) ומפסיק ונשכב על המזרון ונרדם.
השובבה - סרבנית השינה שלנו שמסתובבת עכשיו כאן בסלון - נרדמת על הציצי, אבל ברגע שאני שולפת את עצמי ממנה היא מתעוררת ובוכה ודורשת חזרה. עד עכשיו זרמתי עם זה, אך אילוצי החיים העמוסים שלנו מקשים.
אני לא יכולה להרדם איתה - יש משימות בסיסיות שמחכות לי...
ובימים שבעלי לא נמצא בשעות הערב - אני צריכה גם להשכיב את הגדולים יותר...
בקיצור - בא לי שהיא תלמד להירדם בלעדי.
אבל - לא רוצה לגמול אותה עדיין מהנקה.
יש חיה כזאת?
(בלילות האחרונים עולים בי הרהורי כפירה של בקבוק מטרנה לפני השינה.... לא עלינו...

 

[MotheRonit]

לתת לה לינוק את הנקת הלפני השינה בכל מקום

אחר שהוא לא המיטה. לנתק את ההקשר וההרגל הזה של הנקה=הדרך שלי להירדם. ולאחר מכן לתת מוצץ/דובי/שמיכי (כל חפץ שיכול להרגיע אותה ולהוות הקשר להליכה לישון) ובעצמך אפילו אם צריך ללבוש גולף או כל חולצה אחרת שסגורה היטב (שלא יהיה את הפיתוי של השלוף/להרים לך את החולצה) ואפילו לומר לה שזאת חולצת ההירדמות שלך (בכוונה לא פיג'מה או השינה ממש כי הבנתי שבלילה את מעוניינת להמשיך להניק, אז להבהיר לה שזה רק לפרק הזמן של ההירדמות) וככה ללכת למיטה. אם יש אפשרות לגייס מישהו שיקח אותה לשינה אחרי שאת מניקה במקום אחר, אז גם טוב (ואולי עדיף) יהיו כמה לילות קשים אבל ישיג את המטרה

 

[דרקונית סגלגלה]

מה שאמארונית אמרה

זה לא יהיה קל... אבל בגיל שנה וחצי זה אפשרי.
אני מפרידה הנקה מהירדמות סביב גיל שנתיים, שאז הם פשוט לא נרדמים יותר בהנקה וזה סתם נהיה סאגה ארוכה ומעיקה.
אבל במקרה שלך זה תאומים ויש עוד ילדים גדולים בבית ועוד כמה דברים לעשות חוץ מאשר להרדים תינוקות...
אז שנה וחצי נראה לי סביר. אולי יהיה לה יותר קשה מבגיל שנתיים, אבל היא תלמד להפריד.

בהצלחה!

 

[מחפשת בריאות]

תודה! אכן אני מרגישה שזה הזמן לעשות את ההפרדה

הזאת. בינתיים הם נרדמים בעגלה... נראה איך נמשיך הלאה...