שינה כבקשתך...?(קצת ארוך)
תקציר מהפרקים הקודמים:צור ושי ישנים בספת נוער נפתחת ביחד,אני מרדימה אותם כשאני שוכבת ביניהם,מספרת להם סיפור ואז שוכבת בשקט ושניהם נרדמים כל אחד על מחובק לי על יד...כשהם שניהם נרדמים אני מורידה כל אחד בעדינות(תרגיל ה"hug'n'roll הידוע של רוס..) וקמהזה חמוד,מתוק ומרגש מאוד...רקשדי נמאס לי,חם לי אני קמה מהסיפור הזה כמו אחרי הנקה בקיץ,שני הידיים והכתפיים תפוסות לי ודי נגמר לי הערב... הרבה זמן אני מתלבטת לגבי ללמד אותם לישון לבד.א. אני חושבת שזו הדרך הנכונהלישון,ב.הם כבר קצת גדולים(אני חושבת שעם צור אני כבר באיחור)ג. איתי הסיפור הזה אורך כחצי שעה אבל עם האבא זה יכול לקחת שעתיים וחצי... בקיצור,החלטנו! הבעיה הראשוה שהיתה יא שצור בדיוק בשל הפחדים והוא פוחד שחיות יאכלו אותו בלילה...אז הכנו שלט עם תמונות של חיות ושאסור להם להכנס ותליו על הדלת,זה הרגיע אותו אבל לא הצלחנו להרגיע אותו שירדם ואתמול אחרי שהוא ממש נכנס להיסטריה התפשרנו על שאני אשב בקצה המיטה ולא אלך... זה עבד.(אתמול היה הניסיון הראשון) ההתלבטות היא :1. האם להמשיך או לרדת מהענין(בגלל הפחדים או בגלל שזו מלחמה מיותרת..?) 2. האם לחתוך בשיטת הקולד טורקי- ופשוט להחזיר למיטה ולצאת-(סטייל סופר נני)להתעלם מהבכי והתחינות קורעות הלב(מש,לא בציניות) 3. או לעשות את זה בהדרגתיות-אתמול על קצה המיטה,היום להביא כיסא יותר רחוק וא כל פעם להזיז את הכיסא...? אני רוצה רק לציין שהקושי הוא באמת יותר של צור,שי ישן ככה כבר קודם ורק שפרקנו לא אתץ מיטת התינוק הוא עבר לישון כמו צור וביחד איתו... מה דעתכם?
תקציר מהפרקים הקודמים:צור ושי ישנים בספת נוער נפתחת ביחד,אני מרדימה אותם כשאני שוכבת ביניהם,מספרת להם סיפור ואז שוכבת בשקט ושניהם נרדמים כל אחד על מחובק לי על יד...כשהם שניהם נרדמים אני מורידה כל אחד בעדינות(תרגיל ה"hug'n'roll הידוע של רוס..) וקמהזה חמוד,מתוק ומרגש מאוד...רקשדי נמאס לי,חם לי אני קמה מהסיפור הזה כמו אחרי הנקה בקיץ,שני הידיים והכתפיים תפוסות לי ודי נגמר לי הערב... הרבה זמן אני מתלבטת לגבי ללמד אותם לישון לבד.א. אני חושבת שזו הדרך הנכונהלישון,ב.הם כבר קצת גדולים(אני חושבת שעם צור אני כבר באיחור)ג. איתי הסיפור הזה אורך כחצי שעה אבל עם האבא זה יכול לקחת שעתיים וחצי... בקיצור,החלטנו! הבעיה הראשוה שהיתה יא שצור בדיוק בשל הפחדים והוא פוחד שחיות יאכלו אותו בלילה...אז הכנו שלט עם תמונות של חיות ושאסור להם להכנס ותליו על הדלת,זה הרגיע אותו אבל לא הצלחנו להרגיע אותו שירדם ואתמול אחרי שהוא ממש נכנס להיסטריה התפשרנו על שאני אשב בקצה המיטה ולא אלך... זה עבד.(אתמול היה הניסיון הראשון) ההתלבטות היא :1. האם להמשיך או לרדת מהענין(בגלל הפחדים או בגלל שזו מלחמה מיותרת..?) 2. האם לחתוך בשיטת הקולד טורקי- ופשוט להחזיר למיטה ולצאת-(סטייל סופר נני)להתעלם מהבכי והתחינות קורעות הלב(מש,לא בציניות) 3. או לעשות את זה בהדרגתיות-אתמול על קצה המיטה,היום להביא כיסא יותר רחוק וא כל פעם להזיז את הכיסא...? אני רוצה רק לציין שהקושי הוא באמת יותר של צור,שי ישן ככה כבר קודם ורק שפרקנו לא אתץ מיטת התינוק הוא עבר לישון כמו צור וביחד איתו... מה דעתכם?
