שינה במיטה של ההורים

barak2911

New member
שינה במיטה של ההורים

שלום,

קודם כל אני רוצה להודות שוב על העצות שלכם בנושא הצרחות - זה עזר מאוד.
יש נושא נוסף שהייתי רוצה להתייעץ, וזה נושא השינה.
רק כדי להזכיר - יש לי ילדה בת שנתיים וחודשיים שאובחנה לאחרונה עם PDD ועדיין לא מדברת (מילים בודדות פה ושם אבל לא יותר מזה).
עד לאחרונה לא הייתה בעיה איתה בנושא בכלל - היינו נותנים לה מטרנה, שרים לה שיר לילה טוב, היא הייתה מסיימת אותו, קצת מדברת לעצמה ונרדמת.
באיזה שלב היא התחילה לשלשל ללא הפסקה, ואחרי חודשים של טיפול "מועיל" מרופאת הילדים שלה (זה וירוס עונתי / זה שכיח בגיל הזה / זה יעבור לבד עוד יומיים / שבועיים / שנתיים וכו'), פשוט ניסינו לשנות לה את התזונה ובמקום המטרנה נתנו לה בקבוק עם דייסת אורז- והשלשולים הפסיקו מיידית.
מצד שני - פתאום כל השכבה שלה הפכה להיות שדה קרב.
בפעמים הראשונות היא צרחה ברמות כאלו שהיינו בטוחים שהיא סובלת מכאבים - והכנסנו אותה איתנו למיטה. שם הצרחות נפסקו, אבל היא לא נרדמה ישר אלא המשיכה לשחק, לקפוץ על המיטה עד שבסוף נרדמה מרוב תשישות (אני מדבר על אזור 23:00-0:00 בלילה).
אחרי כמה ימים כאלה נשבר לנו ופשוט הכנסנו אותה עם בקבוק למיטה.
אז היא צרחה וצרחה אבל בסוף השתתקה, התעייפה ונרדמה.
תיאורטית, הבעיה נפתרה. אבל הייתי רוצה לוודא פה האם אנחנו לא גורמים לה איזשהו נזק, כיוון שכל השכבה היא בוכה וצורחת, ולפעמים אם היא הולכת לישון מאוחר מבדר"כ או שהיא לא ישנה טוב בצהרים ובלילה היא כבר עייפה - הצרחות מגיעות לכדי התקף היסטריה של ממש (במקרה כזה אנחנו מוציאים אותה, משחקים איתה רבע שעה ומנסים שוב - בסוף היא נרדמת).

תודה מראש,
ברק
 

TikvaBonneh

New member
הנזקים

1. נזק גופני: בקבוק במיטה עלול לגרום לנזק לשיניים.
2. צרחות כל ערב: לא נעים לא לכם ולא לה.
3. נזק גופני: פחות מידי שינה - גם לכם וגם לה. שינה זה צורך בסיסי, כמו אוכל.

לכן לטעמי הבעיה לא נפתרה, וכדאי שתקבלו הדרכה ממנתחת התנהגות.
לגבי הצרחות, חזרתם לנקודת ההתחלה. אתם מוציאים אותה לשחק בכיף בעקבות צרחות היסטריות. בכך אתם מעלים את הסיכוי לצרחות היסטריות בפעם הבאה שבא לה לצאת מהמיטה ולשחק.

תקפידו על שיגרת עקב קבועה. תשכיבו אותה בשעה קבועה כל ערב. תתחילו מוקדם מספיק, כך שתספיקו הכל, בסדר קבוע: ארוחת ערב, מקלחת, פיגמה, שיר, משחק, סיפור... מה שמתאים לכם. ואז למיטה וזהו.
אם תהיו עקביים, היא תתרגל, וזה יהיה לטובת כל הצדדים.
אם לפעמים תוציאו אותה, לפעמים תיכנסו, לפעמים תתעלמו, לפעמים תנסו להרגיע - תבלבלו אותה ותפגעו בתהליך.
 

אפי1607

New member
המלצות נכונות ומדויקות


שגרת ערב קבועה מאד עוזרת ואצלי לפחות פתרה את הבעיה
לא להוציא מהמיטה כשבוכים לפעמים כן ולפעמים לא כי אז אנחנו משגרים מסרים מבלבלים לילד.. וזה הכי הכי גרוע
הבן שלי מאד אוהב "להסתתר" ולכן קנינו מעין אוהל מאיקאה שמורכב על המיטה. הוא מאד אוהב להיכנס, מרגיש מוגן והולך לישון
התייעצות עם מנתח/ת התנהגות יכולה מאד לעזור
בהצלחה
 

nirity1

New member
ברק מנסיון אישי

תעיפו את הבקבוק כמה שיותר מהר...
אצלנו הגמילה היתה בגיל 5 ....
תנסו לעשות טקס שינה קבוע. לא להוציא מהמיטה כדי לשחק.
סיפור / מוסיקה מה שהולך ואז למיטה ולא להוציא אותה
 
תגובה

גם לנו בימים האחרונים הייתה בעיה כזאת.
נגמל מהבקבוק בגיל שלוש וקצת וזה היה מצוין. תנסה לקדם את הגמילה מהבקבוק. אצלנו שמנו לו תוסף תזונה והוא נגעל וויתר על הבקבוק.
לגבי השינה, מה שעוזר לנו זה שגרה וגם חפירות- לטחון מאה פעם, "אחרי הדיסק הזה הולכים לישון"...
כשהוא יודע מה הכוונות שלנו ושאנחנו רציניים ואין הנחות, הצעקות פוחתות.
אני חושבת שזה עניין של חינוך, הילדים מפונקים, ולא של הקשיים שלהם כ PDD.
בהצלחה!
 

schlomitsmile

Member
מנהל
מסכימה עם תקוה- עקביות חיונית אתם יכולים להחליט שאתם מזמינים אותה לישון אצלכם- לינה משפחתית מקובלת בהרבה משפחות, כל עוד כולם שלמים עם זה,
זה יכול להיות יופי של דבר.
או לחליפין, להנהיג שגרת ערב קבועה שבסופה
היא הולכת למיטה שלה, אחד מכם נשאר לידה-
בלי בקבוק (מקסימום קטן של מיים) בלי דיבורים, בלי הווי ובידור

אפשר להניח יד על הגב,
אפשר לזמזם בשקט משהו רגוע אם זה עוזר לה,
להיות רגועים גם כשהיא צורחת,
להרגיע בקול שקט ומונוטוני:"אמא/אבא פה, עכשיו לילה, כולם ישנים".
אם היא ממש היסטרית, אפשר לקחת רגע על הידיים, לנחם, להגיד
"עכשיו אמא/אבא נשאר עם .... ו... הולכת לישון" ולהחזיר למיטה.
 

kagome10

New member


כשקראתי בהתחלה את התגובות חשבתי שמדברים על ילדה בת חמש.

לדעתי האישית, כל הוצאה של ילדה מהמיטה המשפחתית בגיל כזה פוגעת בה, השאלה היא רק אם פחות או יותר. ובאופן כללי, הרחקה של הילדים ממיטת ההורים גם בגיל שש לדעתי גורמת נזק אם ההורים כופים אותה על הילדים המתנגדים.


למה בכלל לא לתת לה לישון איתכם כל עוד היא רוצה בכך? זה מפריע לכם?

ובוודאי שבגיל שנתיים.
 

7ofnine

New member
יש ילדים שקשה להם ללכת לישון

המעברים כל יום בין היום והלילה, העירות והשינה לא פשוטים לכולם. אתם יכולים לנסות להחליף את האוכל והמטרנה במשהו אחר שהיא אוהבת, אולי הקראת סיפור, משחק משותף או אפילו טאבלט, כאשר מחליטים מראש שבשעה מסוימת מפסיקים ומנסים להרדם. אנחנו מתחילים עם טקס השינה מאוד מוקדם, המון זמן לפני השעה שאנחנו רוצים לישון וככה יש לילד הרבה זמן למצות את שלב המעבר בין העירות לשינה בדרך שתהיה רגועה ונעימה בשבילו, כל יום החל משעה מסוימת בטקס השינה הוא עושה פעילות מרגיעה שהוא בוחר ואוהב - קורא בספרים, מרכיב פאזל, עושה אמבטיה עם צעצועים ומשחק בטאבלט שלו עד שעה קבועה שהחלטנו שזה נפסק וככה הוא ישן רגוע. אם היא רוצה לישון אתכם אני לא חושבת שזה רע כי הרבה ילדים מפחדים לישון לבד, רק שתנסו להרגיע אותה ולעודד אותה באסרטיביות להרדם גם שם ולא לשתף פעולה עם הקפיצות וההשתוללויות, עד שהיא תתרגל. הכי חשוב זה שמצליחים לישון, לדעתי זה לא חשוב באיזו מיטה העיקר שישנים רגועים ומספיק שעות.
 

dina199

New member
האם אתם בטוחים שאין כאבי בטן

או רגישות כל שניא בבטן ?
החלפת מטרנה באורז זה שינוי גדול . קודם היו שלשולים, ואורז יכול לגרום אפילו עצירות.
 

randy1982

New member
אני מאוד ממליצה להימנע מבכי כזה היסטרי.

זה לא בריא לנפש, זה מתיש, נותן תחושת חוסר אונים, ייאוש.
לא בריא לגוף - הרבה לחץ תוך בטני עלול לגרום לבקע.
אם הילדה ישנה טוב במיטתכם - תנו לה לישון, או לפחות להירדם איתכם.
בני ישן איתי עד גיל 5 ואז עבר לחדר נפרד בלי בעיה כי הוא כנראה הבשיל לזה. כנ"ל שלושת ילדים של אחותי.
 

schlomitsmile

Member
מנהל
גם ה
ישן אצלנו, מגיל 4 בערך עד 6וחצי כשהיה קטן, נרדם במיטה שלו, רק כשאני שכבתי על הריצפה לידו.
אח"כ, בגיל 4 בערך, היה מגיע אלינו בריצה בלילה, נאחז בי, וישן.
בניגוד לעצת אנשי מקצוע, ובהתאם לתחושת הבטן שלי,
נתתי לו להשאר אצלנו, כי הרגשתי שהוא זקוק לזה.
קצת אחרי גיל 6, הוא חדל מעצמו להגיע למיטה שלנו.
 
רק מזדהה

לא א"ס, אבל גם מגיל 2.5 כשלקחנו לו בקבוק מטרנה והחלפנו בבקבוק מיים, הפסיק ללכת לישון ב-8:30-9:00, וכבר כמעט שנה לא מצליח לישון עד 11:30-12:00 כשמישהו מאיתנו יושב לידו...
 
קושי בהרדמות הוא הסימפטום היחיד

חוץ מזה - כמה שהתמכרות לא תהיה - היא לא יכולה להמשך שנה אחרי העלם החומר...
אני חושבת שזה התנהגותי, איפשהוא הבחורצ'יק מקבל רווח ממריטת עצבים הזו. הוא עם אופי חזק...
 

dina199

New member
חלב . זה חומר שעוזר להירדם.

במיוחד חלב חם
.
חוץ מזה , חלב זה גם אוכל משביע. ולאדם שבע יותר קל להירדם.
 
שינה עם ההורים

ברק היקר,
כתבו לך כאן עצות נפלאות. ברצוני להוסיף דבר אחד.
ישנן שתי גישות חינוכיות בכל הקשור לשינה עם ההורים. האחת גורסת כי חשוב שהילדים מגיל צעיר (מהו גיל צעיר זו שאלה טובה) ישנו בנפרד מההורים. בגישה זו יש יחידה אחת משפחתית. בתוכה יש שתי יחידות משנה, ההורים והילדים. כאשר יש חשיבות לכך שהן ההורים והן הילדים ידעו בתוך היחידה המאוחדת, לשמר את שתי יחידות המשנה. זאת על מנת לשמור ולטפח את הזוגיות של ההורים, את האינטימיות והתחומים (כולל חדר השינה) שלהם. דבר זה, מאפשר גם לילדים להתפתח כפי שצריך לתוך ההפרדות ההדרגתית ולפתח את העצמאות שלהם עם השנים. זה שומר על גבולות התפתחותיים, חינוכיים וזוגיים.
גישה אחת המבוססת על עקרון הרצף תומכת בשינה עם ההורים (עד מתי זו שאלה טובה גם כן). על פי גישה זו, הילד לומד דרך ההורים את העולם ולכן עליו להיות צמוד אליהם עד כמה שניתן לאורך היום והלילה ולחוות את כל מה שהם עושים וחווים. ללכת איתם למקומות שונים אליהם הם הולכים, להיות שותף בפעילויות היום יום (כביסה, בישול וכו'). בתחילה זה נעשה עם מנשא ואח"כ הילד פשוט הולך איתם. על פי גישה זו אין פגיעה בזוגיות ההורית או בפיתוח העצמאות של הילד.
אלו הגישות הבסיסיות בצורה מאוד שיטחית. מה שחשוב זה לדעת שאין אף פעם אמת אחת מוחלטת. כל הורה בוחר את מה שמתאים לו ולמשפחתו, בין אם דרך קריאה של גישות או פשוט דרך מה שמרגיש לו שנכון עבורו. הדבר החשוב ביותר,לדעתי האישית, היא העקביות. ועל זה גם נכתב לך כאן. בין אם תבחרו כך או אחרת, היו שלמים עם בחירתכם והיו עקביים איתה. ועל זה תוסיף את כל העצות המקסימות והמגוונות על הטקסים לפני השינה. גם אם ישנים עם ההורים, שעה קבועה וטקס קבוע, פעילויות רגיעה וחוסר שיתוף פעולה עם המשחקים וההשתוללויות.
המון בהצלחה,
רקפת.
 
למעלה