אני שוקלת לנסות תרופה ניסיונית
שלום ללינאר וליתר הפורום, אני מאוד מודה לכן על התגובות ועל כך שאכפת לכן. בנושא הגמילה: המצב שלי היום כ"כ קשה שאף אחד אפילו לא שוקל להפחית לי תרופות, אלא להוסיף. אני במצב מסוכן שבו אני לוקחת פרוויג'יל (ממשפחת האמפיתמינים, שנותן לי טיפה יותר אנרגיה, אך בעיקר עוזר לי להתרכז) וקצת לאחר שאני לוקחת אותו, אני חייבת לקחת כמויות רציניות מאוד של טרמדקס (דומה למשפחת המורפין). כמי שמנסה להבין השפעת תרופות, מפחיד אותי מאוד לקחת משהו שאמור "להרים" אותי (uppers) יחד עם משהו שאמור "להוריד" אותי (downers). בנוסף אסור לי לקחת את הטרמדקס בפער של פחות מ-6 שעות מהקלונקס. לא מזמן לא היתה לי ברירה והשארתי מרווח של רק 4.5 שעות. לא כדאי שאפרט כאן מה קרה. למזלי, אימי טיפלה בי לאורך הלילה ולא פיליפינית. הדאגה העיקרית שלי, חוץ מנזק בלתי הפיך לאבריי, היא שהקלונקס פוגע במוח לאורך זמן. לפני שלקחתי קלונקס, החלו בעיות ריכוז וזכרון באופן משמעותי לאחר שנפלתי. כשהתחלתי לקחת קלונקס ישנתי כ-14 שעות בלילה באופן רצוף ועמוק במשך כמעט חודשיים. עם הזמן זה פחת לפחות מ-3 שעות לא רצופות ביום. אז הוסיפו אלטרולט. ככל שעבר הזמן רמת הריכוז שלי ורמת הזיכרון החלו לפחות באופן דרסטי. כיום אני מרגישה שהמוח שלי בקושי מתפקד. אני מודאגת שזה לא מהמחלה (אז זה יכול להיות הפיך), אלא מהתרופות. אני מודאגת שמא התרופות יפגעו במוחי באופן בלתי הפיך. גם כך אני צריכה לקחת יותר קלונקס ואני לא רוצה. גם עם הטרמדקס אני נאבקת - אני לוקחת מעט ככל האפשר, אך יש ימים שאפילו כמות רצינית לא עוזרת לי מספיק. שמעתי על מחקר בהדסה שמשתמש בתרופה ניסיונית. אם היא אכן עובדת, ואוכל להפסיק לקחת את מרבית התרופות זה יהיה נס. אך הבנתי שיש להם כמות מאוד מצומצמת של התרופה וכן מהידע שלי - בדר"כ לא לוקחים למחקר מישהי במצב כה קשה כמו שלי. לכן, אני חוששת שלא אוכל להכנס למחקר ולנסות את התרופה, לפני שמוחי יתנוון עוד יותר. לגבי הגמילה, אני יודעת שאוכל להגמל בקלות - אין לי התמכרות לתרופות, אלא רק תלות. אני פשוט מודאגת שכשאגמל, זה יכול להוות שוק גדול למערכת שלי. לכן, זה חייב להיות הדרגתי. אך עד שאוכל לעבור לטיפול אחר, אין לי ברירה אלא להמשיך עם התרופות, למרות הסיכון. יעל