שילוב בצבא

hillator

New member
רשמית יש לנו מישהו ביחידה

שהפך לנכה וכבר חודשים הוא בבית כי השירותים לא מתאימים לנכים.
ואני לא מדברת על סתם חייל אני מדברת על סא"ל דרגה אישית
 
לוותר על סא''ל כי מתקמצנים על דלת רחבה וידית?

צבא שיכול לתפעל מטוסי קרב, כל יום, יכול גם להקים חדר שירותים נגיש בבניין משרדים.
 

hillator

New member
זה אני ואתה יודעים

בנתיים לא ויתרו עליו הוא בגימלים בבית
 
די, את מדברת שטויות חסרות שחר.

את ממציאה דברים מופרכים ומחליטה שהם עובדות. חלאס.
 

tamarus1

New member
פרופיל 45 בעייתי ללא מעט אוטיסטים

הוא מחייב בכל זאת לעבור טירונות צה"לית רגילה ובמהלך השירות אפשר לזמן אותם בעת הצורך לשמירות, תורניות, וכן הלאה.
מבחינת הצבא זה לא אומר כלום, מלבד העובדה שהחייל לא יכול להיות קרבי. אבל למשל הוא יכול לשרת בבסיס סגור כתומך לחימה ועוד כל מני מטלות כאלה, כגון שמירה בבתי כלא צבאיים ואבטחת ישובים מסוימים...
יש רק תפקידים מסוימים שפוטרים ממשימות כאלה, כגון בחיל המודיעין....
 

hillator

New member
חיל עם פרופיל 45

עושה שמירות, טורניות רס"ר טירונות רגילה הכל. לדעתי זה יגמר שם לא טוב.
 

arana1

New member
הצבא מטבעו לשבש את הגוף והנשמה

אני מביא כאן מאמר דעה שפורסם על רקע מינוי עמוס שפירא לנשיא אוניברסיטת חיפה
דעה שמביעה בדיוק את מה שכתבתי כאן כמה פעמים על הצבא ועל חוסר ההתאמה אם לא הסתירה המאוד חריפה שלו למהות האספית והאוטיסטית

כבר כתבתי כאן כמה פעמים ואכתוב שוב שהצבא מטבעו הוא מערכת אנטי אנושית והעובדה הזו ספוגה בו לאורך ולרוחב כל מערכותיו ומבניו ולכן אנשים ששואפים וצריכים לידיעה ומגע אנושיים תמיד יסבלו מהרס זהותי ונפשי וגופני קשה בצבא.אוטיסטים ואספים פגיעים הרבה יותר מהממוצע לרוע ולטמטום שמהווה את היסוד וסיבת הקיום למערכות הצבאיות,גם בגלל צורת ההכללה שלהם שהופכת אותם חשופים לתלות בפרטים הקטנים



"
הסכנה השנייה האורבת לאקדמיה הישראלית בכלל ולאוניברסיטת חיפה בפרט היא כניסת אנשי מערכת הביטחון לניהול האקדמי. צבא ואקדמיה הם שני ארגונים השונים בתכלית זה מזה, ובבחינת קווים מקבילים שאינם נפגשים.

הצבא הוא מערכת הייררכית; יש בה מפקדים ופקודים, והיא מתנהלת באמצעות פקודות, שאותן יש לבצע בלי לשאול שאלות כמו למה ומדוע. אין בה ספקות ואין סימני שאלה - רק סימני קריאה; שלא לדבר על המטרות ההרסניות שמאחורי הפרקטיקות והידע המיוצרים בה. האוניברסיטה מתנהלת באופן הפוך לגמרי. ובכלל, מרגע שבעל תפקיד בה סיים את תפקידו (ראש חוג, דיקן, רקטור או נשיא) הוא חוזר להיות כאחד מאנשי הסגל, נטול כוח ושררה.

עמי אילון מתקשה להבין התנהלות זאת. למרות תמיכתו הראשונית בעיקרון שנשיא צריך לצמוח מבפנים הוא שינה את עמדתו ובחר במקבילו מעולם העסקים. טענתו שרק "איש חיצוני יחולל שינוי בד-נ-א של הארגון" והעובדה שציין כדוגמה את רפא"ל והשיפור שחל במכירות הנשק שלה צריכות להדיד שינה מעיני כל חוקר ואיש אקדמיה. הד-נ-א הארגוני שלנו מושתת על דיאלוג, שיח והכרה בכך שאין לעשות שינויים בכפייה, כפי שנהוג בצבא ובעולם העסקים, אלא בהסכמה ובכפוף לפוליטיקה הפנים-אוניברסיטאית. ד-נ-א זה זר לעולם הצבאי ולעולם העסקי."
"
 
אראנה, נראה לי שרק אצל קרביים ויחידות

כמו ביטחון מידע ומודיעין זה ככה. אני שירתתי במקום שמהווה את הקצה הקיצוני של הג'ובניקים בצבא (במרכז הארץ, וחוץ מבשמירות, כל יום כמעט הולכים הביתה, בלי קשר לפרופיל) ולא היתה שום בעיה לשאול שאלות, בכל החלטה כמעט התייעצו עם אזרחים חיצוניים מבינים בתחום, וזה התנהל בדיוק כמו חברת עסקים אזרחית (חוץ מהשמירות והמסדרים)!

באיזה פסח אחד כשהתכוננו לחופשה המפקד שלי מיוזמתו לקח ספוג והבריק את הקיר, והוא איש-קבע לא צעיר בסטנדרטים של הצבא.

בחיי ששירתתי ביחידה שהיא למעשה "חברה אזרחית שלרוב עובדיה יש מדים". רק בגלל זה היה שירות כיף!
 

arana1

New member
דווקא בשירות קרבי יש פחות היררכיות

דווקא בשירות קרבי יש פחות משקל וזמן לנהלים ולשמירה על כללים טקסיים ויחס הרבה יותר ישר וענייני לדברים כהווייתם
אצל לוחמים אין פנאי וסבלנות לבולשיט ,הכל ישיר ולעניין והדברים הם כמו שהם בלי הצטעצויות מיותרות,ובזה הם דווקא מאוד דומים לאוטיסטים
 
למעלה