הצבא מטבעו לשבש את הגוף והנשמה
אני מביא כאן מאמר דעה שפורסם על רקע מינוי עמוס שפירא לנשיא אוניברסיטת חיפה
דעה שמביעה בדיוק את מה שכתבתי כאן כמה פעמים על הצבא ועל חוסר ההתאמה אם לא הסתירה המאוד חריפה שלו למהות האספית והאוטיסטית
כבר כתבתי כאן כמה פעמים ואכתוב שוב שהצבא מטבעו הוא מערכת אנטי אנושית והעובדה הזו ספוגה בו לאורך ולרוחב כל מערכותיו ומבניו ולכן אנשים ששואפים וצריכים לידיעה ומגע אנושיים תמיד יסבלו מהרס זהותי ונפשי וגופני קשה בצבא.אוטיסטים ואספים פגיעים הרבה יותר מהממוצע לרוע ולטמטום שמהווה את היסוד וסיבת הקיום למערכות הצבאיות,גם בגלל צורת ההכללה שלהם שהופכת אותם חשופים לתלות בפרטים הקטנים
"
הסכנה השנייה האורבת לאקדמיה הישראלית בכלל ולאוניברסיטת חיפה בפרט היא כניסת אנשי מערכת הביטחון לניהול האקדמי. צבא ואקדמיה הם שני ארגונים השונים בתכלית זה מזה, ובבחינת קווים מקבילים שאינם נפגשים.
הצבא הוא מערכת הייררכית; יש בה מפקדים ופקודים, והיא מתנהלת באמצעות פקודות, שאותן יש לבצע בלי לשאול שאלות כמו למה ומדוע. אין בה ספקות ואין סימני שאלה - רק סימני קריאה; שלא לדבר על המטרות ההרסניות שמאחורי הפרקטיקות והידע המיוצרים בה. האוניברסיטה מתנהלת באופן הפוך לגמרי. ובכלל, מרגע שבעל תפקיד בה סיים את תפקידו (ראש חוג, דיקן, רקטור או נשיא) הוא חוזר להיות כאחד מאנשי הסגל, נטול כוח ושררה.
עמי אילון מתקשה להבין התנהלות זאת. למרות תמיכתו הראשונית בעיקרון שנשיא צריך לצמוח מבפנים הוא שינה את עמדתו ובחר במקבילו מעולם העסקים. טענתו שרק "איש חיצוני יחולל שינוי בד-נ-א של הארגון" והעובדה שציין כדוגמה את רפא"ל והשיפור שחל במכירות הנשק שלה צריכות להדיד שינה מעיני כל חוקר ואיש אקדמיה. הד-נ-א הארגוני שלנו מושתת על דיאלוג, שיח והכרה בכך שאין לעשות שינויים בכפייה, כפי שנהוג בצבא ובעולם העסקים, אלא בהסכמה ובכפוף לפוליטיקה הפנים-אוניברסיטאית. ד-נ-א זה זר לעולם הצבאי ולעולם העסקי."
"