שייך ולא שייך

שייך ולא שייך

חייבת להוציא את זה לידיעת הרבים
כשמכינים פסטה בבית, כדאי כדאיי כדאייי שתהיה פסטת חיטה מלאה. היום יש משווקים אחדים לזה. אוסם מייבאת מ"זארה" האיטלקית. לראשונה התנסיתי בפסטה הנפלאה באיטליה. הם קוראים לזה: "פסטה אינטגראל". אומנם במסעדות לא איתרתי כזו (אף שביקשתי), אולי משום שנגענו (לרוב) במסעדות עממיות ולא יקרות. כמה כבר אפשר להוציא על אוכל במדינה המתמחרת היטב ביורו, ומטיילים בה 18 יום?
בכל אופן אחרי שהצצתי, נפגעתי. כלומנר, בישלנו כזו (חומה ויפה) לעיתים מטבח שעמד לרשותנו בטוסקאנה. מאז מרגישה תפלות כשמגישים לי פסטה מקמח לבן. וכעת כשזה כל כך זמין, ולא רק בחנויות הטבע, אני ממליצה בכל פה.(והבריאות מבקשת גם). חוצמזה, יצא משהו מאולתר במטבח הביתי - ללקק את האצבעות.
אבל זה לא פורום מתכונים, לכן מתאפקת מלספר פרטי הרוטב הנפלא שעלה על השולחן הפרטי
 
ועוד איך :)

אבל חששתי לפרסם כאן, משום שזה נושא הפורום. יש לך סיבה לחשוב שעליי לפרסמו? או בפרטי?
 
אוקקי, הנה מתכון הרוטב

לפסטה שכל כך אהבו אצלנו במשפחה
3/4 חבילת פסטה מקמח מלא (השתמשנו בפסטה פנה). 2 גמבות טריות (או פלפל אדום גדול) 1 בצל גדול מאוד כעשרים וחמש עגבניות שרי אדומות בשלות 1 וחצי כפות דבש 10-12 שיני שום חצי חופן צימוקים בהירים (אפשרי פרי עונתי במינון סמלי) 4-5 טיפות טבסקו אופציונאלי: כוס מיני-שרימפס (מופשרים אם משתמשים בקפואים). (אני אוהבת אותם ברוטב הזה). הכנה: חותכים את הבצלים והגמבה לרצועות ברוחב של חצי ס"מ.בכלי רחב מאוד (רצוי סוטאז) מטגנים בשמן זית איכותי את הבצל עד לריכוכו, ומוסיפים את הגמבה לעוד 5-8 דקות, עד ריכוך קל. מוציאים את המטוגנים לקערה. באותה מחבת מטגנים את עגבניות השרי שנחתכו לחצאים לרוחבן עד ריכוך מועט. מוסיפים לעגבניות את שיני השום, הדבש וכן את הטבסקו. לפי הצורך מוסיפים מעט מאוד מים (מינראליים) , ומצרפים את מעט הצימוקים. כשהרוטב נראה "מאוחד" והעגבניות שומרות עדיין על צורתן, מוסיפים את הבצל והגמבות. מתבלים במלח ים גס (או אחר). טועמים ומשפרים מליחות או חריפות, אם נחוץ- מלחחים בעוד 2-3 כפות מים. מוסיפים את הפסטה שבושלה מבעוד מועד "אל דנטה" ונותנים לכל הרכיבים בחישות קלות במחבת, למשך דקה-שתיים. בשלב הזה מוסיפים את הבייבי שרימפס. (שבושלו לפני הקפאתם). בוחשים- ו.... בתיאבון
 
למעלה