זה פחות טוב
משום שבמו"ד יש לי מספר, ד"ק, במקום ערך בינארי. בסט"ב המידע הזה הולך לאיבוד, מתקזז לדיכוטומיה (או טריכוטומיה) צרה. במו"ד נניח שהד"ק ליצירת תעודת הכשר (מסמך מאוד מסובך) הוא 30. לי יש תוסף מיומנות 20+, מה שאומר 50% להצליח במונחי סט"ב. אם גלגלתי 11, והגעתי לד"ק 31, מצבי שונה מגלגול של 20 וד"ק 40. מי שבוחן את הזיוף בסט"ב לא נדרש להבדל בין תוצאה של 49 ו-11. במו"ד, דמות עם תוסף גבוה מאוד יכולה לגלגל נמוך יחסית, ואז הסיכוי שתיכשל בבדיקה מנוגדת גדל. בגלגול טמונה יותר משמעות. בנוסף, במו"ד מאוד קל להשוות מידות של הצלחה בין דמויות באופן מיידי ע"פ התוצאות. בסט"ב פחות קל להשוות בין גלגול 60 מ-90, 50 מ-75, ו-10 מ-15. זה פחות טוב. לא רע ממש, אבל פחות טוב בהחלט. "מה היתרון של סטטי על דינמי? פשטות? אבל זו פשטות שמולידה צורך בכללים ספיציפיים כשכן מנסים לדמות דינמיות (הסייף, הסייף). " 2 יתרונות: פשטות, והקטנת גורם האקראיות. היא לא מולידה צורך בכללים ספציפיים - היא מצמצמת את הגלגולים בכלל. אם מתוך 5 הדמויות בחבורה אחת מגלגלת מדי פעם לחסימה מיוחדת, זה עדיין שיפור (לפי הקריטריונים שלמעלה) ביחס למצב שבו כולן מגלגלות. אני מאוד אוהב פעולות הגנתיות, חסימות וחמיקות. אבל אני מכיר ביתרונות שבוויתור עליהן. אני אוהב שיש יותר שיקולים בקרב, ואלה שיקולים חשובים שמו"ד מעבירה את הדגש מהם למקום אחר. זה לגיטימי בעיני, ועובד לא רע עבורי. אני תמיד יכול לגלגל, אחרי הכל. "בוא נשווה - בBRP אתה צריך גם הרבה גודל וגם הרבה כוח כדי להקפיץ את ממוצע תוסף הנזק שלך בשתי נקודות, בעוד שבמו"ד אתה יכול לקפוץ בנקודה על כל שתי נקודות שנוספות לכוח (בערך, אם אנ זוכר נכון את הטבלה) לרוב על חשבון תכונות אחרות. סט"ב די קטלנית, ככה ש1ק4 הוא לא הרבה פחות מסוכן מ1ק6, אבל במו"ד יש המון נקודות פגיעה (עם הזמן, עם הזמן) וכל נקודת תוסף משמעותית בדרך לתרגיל הארוך בחיסור. חוץ מזה, בסט"ב אני יכול להיות סייף מעולה כדמות מתחילה גם עם תכונות בינוניות, בעוד שבמו"ד יש הבדל איכותני עצום בין לוחם בדרגה 1 עם כוח 10 לחברו בעל כוח 18" סט"ב די קטלנית ולכן כל פער הוא משמעותי. 13 ו-12 בתכונות זה לא הרבה. די קל להגיע לתוסף 1ק4 בסט"ב, ויש לו השפעה משמעותית ביחס לכלום. גם קל מאוד להגיע ל-8 ו-8 ולקבל מחסר -1ק4, מה שהופך את הפער בין שתי דמויות כאלה (במו"ד לאחת יהיה 1+ ולאחרת 1+) לעצום, למרות שבפועל אחת קצת מתחת לממוצע ואחת קצת מעל. זו מכניקה לא אסתטית ולא טובה. בסט"ב אתה יכול להיות סייף מעולה כדמות מתחילה למרות שיש לך תכונות גרועות (כי הן לא משפיעות). במו"ד תהיה לתכונות משמעות מסוימת (אני רואה בזה יתרון), אבל לא גורפת (4+ לכוח 18 מול 0+ לכוח 10 זה הבדל של 20%). בחישוב גס מאוד, במו"ד יש בממוצע פי 2.5 (נע בין יחס של 1/2 ל-5) נק"פ מאשר בסט"ב (למה פי 2.5? כי בממוצע משחקים עד דרגה 10 שזה בממוצע 50-60 נק"פ, שזה פי 5 בסוף הדרך, ופי 2.5 באמצע - אבל יש פה הרבה ממוצעים). במו"ד יש גם פגיעות חמורות כמובן, והנזק גדל במו"ד באופן משמעותי במהלך הזמן (לחשים, נשקים קסומים, כשרונות וכו'). בוא נעשה קצת חישובים גסים - קח דמות לוחמנית למדי, לא קיצונית לאף כיוון, ותחשב בממוצע כמה סיבובים יקח לה להרוג דמות זהה שעומדת מולה. אני אעשה אותו דבר במו"ד (נגיד לדמות דרגה 5). נראה כמה התקפות (לא סיבובים, כי במו"ד, אאל"ט יותר דברים קורים בסיבוב אחד בדרך כלל) לוקח לה להרוג את היריב, בהנחה שכל הגלגולים ממוצעים. מקובל? אתה צודק שפגיון במו"ד הוא נשק לא קטלני בדרגות גבוהות, אבל רק במידה פרופורציונלית לכל הנשקים האחרים. הוא יכול לקבל את אותם בונוסים כמעט אחרי הכל. זה לא קשור לבחירה של דמויות בפגיון כדי לרצוח - אפשר לעשות התקפת פתע גם עם חרב ארוכה וגם עם גרזן דו-ידני. לפגיונות יש יתרונות אחרים, שמשתלבים היטב עם התקפת הפתע (כמו קלות ההסתרה) אבל לא עומדים כדרישה עבורה. "לוחם מו"ד מיומן בכל כלי הנשק הצבאיים, גם אם לא השתעשע מעולם בהאלברד או בקשת ארוכה. בסט"ב אתה מיומן בקבוצות-נשק (חרבות, אלות, סכינים)." אתה צודק. זה עוד פישוט. אני נותן מחסרים אם נראה לי שהדמות לא התנסתה בנשק או קרוב לו, אבל מרשה לה להתרגל מהר אם יש לה את הכישרון לשליטה בו. בסט"ב ק20 ובהרבה ואריאנטים של ק20 זה מחולק לקבוצות נשקים. נכון. "הלוחם המומחה לא ממצה מספיק את היכולות שלו מעל גב הסוס. כן, הוא לא אמור למצות אותן במלואן, אבל אני לא חושב שלהוריד אותו לרמה הבסיסית זה פתרון סביר. ב. זה אומר שסייף עם 150 וסייף עם 40, שניהם לא מיומנים ברכיבה כלל (35), יהיו שווי ערך על גב הסוס. לא הגיוני במיוחד. < הם יודעים לסייף, אבל לא יודעים לסייף מעל סוס. פתאום חצי הגוף התחתון שלך עסוק עם אוכף, פתאום אין לך אפשרויות תנועה מסויימות ויש אחרות, פתאום יש מתחתיך איזה פוני מטומטם שקולט שאפשר להעווז עלייך. מה שכן, שני הסייפים שלנו לא יצטרכו לחכות לדרגה הבאה כדי לשפר את מיומנות הרכיבה שלהם, ולא יווצר מצב מוזר בו יש פרש-אמן שיודע את כל הכשרונות המיוחדים שקשורים לסוס (רמיסה, הסתערות נמרצת, קרב רכוב וכו') אבל במיומנות הרכיבה עצמה הוא השקיע רק נקודה אחת כדי לקבל גישה לכשרונות הללו (דרישת קדם: מיומנות רכיבה)." כן, הם לא יצטרכו לחכות לדרגה הבאה, אבל זה ממש ממש לא מעניין ביחס לעובדה שאחד מהם טוב פי 3 מהשני ולמרות זאת נלחם בדיוק כמוהו על גב הסוס. תתמקד בעיקר. זה פגם מכני. דמות אמנם יכולה לקחת את הכשרונות הרבים עם דרישת מיומנות נמוכה, אבל היא עדיין צריכה לגלגל מיומנות רכיבה כשהיא משתמשת בהם בכל מיני מצבים. העדר דרישה יותר גבוהה בכל מיני עצי כשרונות עלול לנבוע מכל מיני נימוקים אבל לא אכנס לזה אלא אם זה נראה לך חשוב.
משום שבמו"ד יש לי מספר, ד"ק, במקום ערך בינארי. בסט"ב המידע הזה הולך לאיבוד, מתקזז לדיכוטומיה (או טריכוטומיה) צרה. במו"ד נניח שהד"ק ליצירת תעודת הכשר (מסמך מאוד מסובך) הוא 30. לי יש תוסף מיומנות 20+, מה שאומר 50% להצליח במונחי סט"ב. אם גלגלתי 11, והגעתי לד"ק 31, מצבי שונה מגלגול של 20 וד"ק 40. מי שבוחן את הזיוף בסט"ב לא נדרש להבדל בין תוצאה של 49 ו-11. במו"ד, דמות עם תוסף גבוה מאוד יכולה לגלגל נמוך יחסית, ואז הסיכוי שתיכשל בבדיקה מנוגדת גדל. בגלגול טמונה יותר משמעות. בנוסף, במו"ד מאוד קל להשוות מידות של הצלחה בין דמויות באופן מיידי ע"פ התוצאות. בסט"ב פחות קל להשוות בין גלגול 60 מ-90, 50 מ-75, ו-10 מ-15. זה פחות טוב. לא רע ממש, אבל פחות טוב בהחלט. "מה היתרון של סטטי על דינמי? פשטות? אבל זו פשטות שמולידה צורך בכללים ספיציפיים כשכן מנסים לדמות דינמיות (הסייף, הסייף). " 2 יתרונות: פשטות, והקטנת גורם האקראיות. היא לא מולידה צורך בכללים ספציפיים - היא מצמצמת את הגלגולים בכלל. אם מתוך 5 הדמויות בחבורה אחת מגלגלת מדי פעם לחסימה מיוחדת, זה עדיין שיפור (לפי הקריטריונים שלמעלה) ביחס למצב שבו כולן מגלגלות. אני מאוד אוהב פעולות הגנתיות, חסימות וחמיקות. אבל אני מכיר ביתרונות שבוויתור עליהן. אני אוהב שיש יותר שיקולים בקרב, ואלה שיקולים חשובים שמו"ד מעבירה את הדגש מהם למקום אחר. זה לגיטימי בעיני, ועובד לא רע עבורי. אני תמיד יכול לגלגל, אחרי הכל. "בוא נשווה - בBRP אתה צריך גם הרבה גודל וגם הרבה כוח כדי להקפיץ את ממוצע תוסף הנזק שלך בשתי נקודות, בעוד שבמו"ד אתה יכול לקפוץ בנקודה על כל שתי נקודות שנוספות לכוח (בערך, אם אנ זוכר נכון את הטבלה) לרוב על חשבון תכונות אחרות. סט"ב די קטלנית, ככה ש1ק4 הוא לא הרבה פחות מסוכן מ1ק6, אבל במו"ד יש המון נקודות פגיעה (עם הזמן, עם הזמן) וכל נקודת תוסף משמעותית בדרך לתרגיל הארוך בחיסור. חוץ מזה, בסט"ב אני יכול להיות סייף מעולה כדמות מתחילה גם עם תכונות בינוניות, בעוד שבמו"ד יש הבדל איכותני עצום בין לוחם בדרגה 1 עם כוח 10 לחברו בעל כוח 18" סט"ב די קטלנית ולכן כל פער הוא משמעותי. 13 ו-12 בתכונות זה לא הרבה. די קל להגיע לתוסף 1ק4 בסט"ב, ויש לו השפעה משמעותית ביחס לכלום. גם קל מאוד להגיע ל-8 ו-8 ולקבל מחסר -1ק4, מה שהופך את הפער בין שתי דמויות כאלה (במו"ד לאחת יהיה 1+ ולאחרת 1+) לעצום, למרות שבפועל אחת קצת מתחת לממוצע ואחת קצת מעל. זו מכניקה לא אסתטית ולא טובה. בסט"ב אתה יכול להיות סייף מעולה כדמות מתחילה למרות שיש לך תכונות גרועות (כי הן לא משפיעות). במו"ד תהיה לתכונות משמעות מסוימת (אני רואה בזה יתרון), אבל לא גורפת (4+ לכוח 18 מול 0+ לכוח 10 זה הבדל של 20%). בחישוב גס מאוד, במו"ד יש בממוצע פי 2.5 (נע בין יחס של 1/2 ל-5) נק"פ מאשר בסט"ב (למה פי 2.5? כי בממוצע משחקים עד דרגה 10 שזה בממוצע 50-60 נק"פ, שזה פי 5 בסוף הדרך, ופי 2.5 באמצע - אבל יש פה הרבה ממוצעים). במו"ד יש גם פגיעות חמורות כמובן, והנזק גדל במו"ד באופן משמעותי במהלך הזמן (לחשים, נשקים קסומים, כשרונות וכו'). בוא נעשה קצת חישובים גסים - קח דמות לוחמנית למדי, לא קיצונית לאף כיוון, ותחשב בממוצע כמה סיבובים יקח לה להרוג דמות זהה שעומדת מולה. אני אעשה אותו דבר במו"ד (נגיד לדמות דרגה 5). נראה כמה התקפות (לא סיבובים, כי במו"ד, אאל"ט יותר דברים קורים בסיבוב אחד בדרך כלל) לוקח לה להרוג את היריב, בהנחה שכל הגלגולים ממוצעים. מקובל? אתה צודק שפגיון במו"ד הוא נשק לא קטלני בדרגות גבוהות, אבל רק במידה פרופורציונלית לכל הנשקים האחרים. הוא יכול לקבל את אותם בונוסים כמעט אחרי הכל. זה לא קשור לבחירה של דמויות בפגיון כדי לרצוח - אפשר לעשות התקפת פתע גם עם חרב ארוכה וגם עם גרזן דו-ידני. לפגיונות יש יתרונות אחרים, שמשתלבים היטב עם התקפת הפתע (כמו קלות ההסתרה) אבל לא עומדים כדרישה עבורה. "לוחם מו"ד מיומן בכל כלי הנשק הצבאיים, גם אם לא השתעשע מעולם בהאלברד או בקשת ארוכה. בסט"ב אתה מיומן בקבוצות-נשק (חרבות, אלות, סכינים)." אתה צודק. זה עוד פישוט. אני נותן מחסרים אם נראה לי שהדמות לא התנסתה בנשק או קרוב לו, אבל מרשה לה להתרגל מהר אם יש לה את הכישרון לשליטה בו. בסט"ב ק20 ובהרבה ואריאנטים של ק20 זה מחולק לקבוצות נשקים. נכון. "הלוחם המומחה לא ממצה מספיק את היכולות שלו מעל גב הסוס. כן, הוא לא אמור למצות אותן במלואן, אבל אני לא חושב שלהוריד אותו לרמה הבסיסית זה פתרון סביר. ב. זה אומר שסייף עם 150 וסייף עם 40, שניהם לא מיומנים ברכיבה כלל (35), יהיו שווי ערך על גב הסוס. לא הגיוני במיוחד. < הם יודעים לסייף, אבל לא יודעים לסייף מעל סוס. פתאום חצי הגוף התחתון שלך עסוק עם אוכף, פתאום אין לך אפשרויות תנועה מסויימות ויש אחרות, פתאום יש מתחתיך איזה פוני מטומטם שקולט שאפשר להעווז עלייך. מה שכן, שני הסייפים שלנו לא יצטרכו לחכות לדרגה הבאה כדי לשפר את מיומנות הרכיבה שלהם, ולא יווצר מצב מוזר בו יש פרש-אמן שיודע את כל הכשרונות המיוחדים שקשורים לסוס (רמיסה, הסתערות נמרצת, קרב רכוב וכו') אבל במיומנות הרכיבה עצמה הוא השקיע רק נקודה אחת כדי לקבל גישה לכשרונות הללו (דרישת קדם: מיומנות רכיבה)." כן, הם לא יצטרכו לחכות לדרגה הבאה, אבל זה ממש ממש לא מעניין ביחס לעובדה שאחד מהם טוב פי 3 מהשני ולמרות זאת נלחם בדיוק כמוהו על גב הסוס. תתמקד בעיקר. זה פגם מכני. דמות אמנם יכולה לקחת את הכשרונות הרבים עם דרישת מיומנות נמוכה, אבל היא עדיין צריכה לגלגל מיומנות רכיבה כשהיא משתמשת בהם בכל מיני מצבים. העדר דרישה יותר גבוהה בכל מיני עצי כשרונות עלול לנבוע מכל מיני נימוקים אבל לא אכנס לזה אלא אם זה נראה לך חשוב.