שיטות להתמקד

[DELICE1]

שיטות להתמקד

שלום לכולם,
אחת ההשפעות הניכרות של ההפרעות קשב וריכוז עליי הן במיקוד. כשאני צריך להתמקד במשהו אני מאבד את עצמי, מתחיל להתפזר, להתעסק בעוד כמה דברים וככה יוצא תפסת מרובע לא תפסת.
מה השיטות שלכם להתמקד?

 

[מרב קובי]

אני עושה לי רשימות. כל יום , וגם פעם בשבוע

ובתוך ניהול הזמן שלי מכניסה שעות של מנוחה נפשית- למשל קריאה או גלישה באינטרנט. זה עוזר לי להתמקד בשאר הזמן.

 

[zivadina]

השיטות שלי

לשבת בחושך
בשקט או במקום הומה אנשים

מלבד זה, יש לי יומן שבועי שבו אני כותבת כל משימה או רעיון
שצצים במוחי כדי שלא אצטרך להתאמץ לזכור אותם

 

[ציפי קוברינסקי]

לעיסת מסטיק, מוסיקה...

אחד מהלקוחות שלי מצא שלעיסת מסטיק עוזרת לו להיות מפוקס
בני שומע מוסיקה באזניות כדי להתעלם מהסחות הדעת וזה עוזר לו מאד
בעלי מרשה לעצמו לגלוש בסמרטפון כאשר הוא צריך להקשיב וזה עוזר לו (אני לא מבינה איך, אבל לטענתו זה עוזר לו)
סטודנטית מצאה שבזמן ההרצאה כדאי לה לעסוק במשימה משנית כמו לרשום לעצמה טיפים איך להיות מרצה מוצלחת
יש החוסמים את הפייסבוק (גורם מסיח דעת משמעותי) בשעות מסויימות כשהם צריכים לעסוק במשימה כלשהי

 

[רונן לין]

אני מתמקד במה שאני אוהב

הקטנתי משמעותית את העיסוקים שלי בדברים שלא מעניינים אותי כי בהם אני לא יכול להתרכז.
אני נמצא המון בטבע, מריח, טועם, רואה, מרגיש, בעבודה אני הולך תמיד רק עם עוד אחד/ת, באימונים אני מבטל גירויים צפויים כמו טלפון, מחשב, צפיפות, מקומות סגורים.
אבל משקיע את רוב זמני בדברים שעושים לי טוב !!

 

[DELICE1]

תודה לכולם, אני בעיקר לא ממוקד כש...

אני מגיע לקבוצה חדשה או שאני נמצא במצב שיש הרבה סיטואציות באותו המקום.
לדוגמה: אני מדריך באיזושהי תנועה ובסוף הפעילות יש כל מיני קבוצות קטנות של חניכים שמדברים עם החניכים האחרים ובגלל הריבוי קבוצות האלה קשה לי למצוא לאן "להשתחל".
זה קרה לי גם בחו"ל כשטסתי עם משלחת, מרוב שהיו אנשים הייתי "מאבד את עצמי"
והשיטות האלה של "תמצא אחד מתוכם ואז תתחבר איתו" לא עובדות לי. אחרי שלב מסויים, אני ואותו בנאדם מתרחקים(בזה אני מטפל)
או שקורה מצב שאני מדבר עם כולם אבל למעשה זה עם אף אחד כי עם אף אחד אני לא מתחבר לעומק.
מה אתכם עושים במצבים כאלה? קרה לכם?

 

[מרב קובי]

אף אחד לא יכול להתחבר לעומק אם הוא צריך לדבר

עם כולם.
אם אתה מדריך- אז חלק מהתפקיד שלך הוא להקשיב לכל הקבוצות הקטנות, תוך כדי שאתה מסתובב בינהן. חלק תפספס וחלק תקלוט.
כשיש ריבוי קבוצות או המון אנשים- גם אלו שנראים לך הכי "אין" או הכי מקובלים וכולם רוצים להיות בקרבתם- לא מתחברים לאף אחד באמת.
ההבדל הוא שאנשים עם ADHD הם אנשי אמת, וצריכים מעט חברים טובים מאוד. יש אנשים שיש להם 200 חברים ואפילו יש להם קשר עם כולם- וכביכול הם מתחברים לעומק עם כולם - אבל אתה יודע שזה לא אמיתי, גם לאנשים כאלו ברגע האמת יש רק שנים שלושה חברים טובים.
וכשסוף סוף אתה מתחבר עם מישהו- ההתרחקות מגיעה מגלל שאתה לא משקיע בחברות- על זה אתה צריך לעבוד- ללמוד להשקיע בחבר שלך, ובחברות, ולא רק מתי שמתחשק לך לדבר.
זה , הנושא בו אתה צריך לטפל. מצד שני האומנות של לבחור חבר טוב באמת, שישקיע בך באותה מידה היא אומנות של ממש...וזה לא קל, ורצוף בהמון אכזבות.
מאחלת לך שתצליח!

 

[DELICE1]

הבעיה היא ש...

אני מסתובב מאז גיל 16 עם מצב שבקושי עד בכלל אין לי חברים.
גם לא ידעתי שזה היה מ-ADHD אז לא הלכתי לטיפולים מתאימים(כל מיני עובדים סוציאלים ופסיכולוגים שלא באמת התאימו)
עכשיו אני הולך לטיפול התנהגותי-קוגנטיבי עם מטפלת מטעם מכון אדלר
אני מרגיש שאחרי חודשיים אני כן זוכר את מה שהיא אומרת "ברגע האמת" לעומת טיפולים קודמים שהרגשתי שכל פעם אני "בורח" לכיוונים אחרים בפגישה.
לפעמים זה מפחיד אותי שתמיד אני אשאר במצב הזה...
מה גם שראיתי אנשים עם ADHD שהם כן חברותיים ויש להם הרבה אנשים לצאת איתם וחברים.
בקושי יוצא לי לצאת(בכלל) ולהיפגש עם חברים(שאני לא זוכר מתי זה פעם אחרונה קרה)
הקטע הוא שאני גם מגיע לעבודות שהרוב שם סטודנטים/יותר מבוגרים/ נשואים/ בסטטוס שזה לא מתאים להתחבר איתם.
ניסיתי לחפש עבודות אחרות אבל בינתיים לא חוזרים אליי אז אני תקוע עם עבודה שאני די שונא....