שיטות ישראליות תערובות ושילובים

[התגוננותרחוב]

שוב שלום אמיר

קשה להיות מרוכז בשעות בהם אני מגיע לפורום אך בכל זאת אנסה לנגוע בנקודות אחת לאחת 1. עם התגובה הראשונה שלך לגבי עניין ההתבוננות והלמידה מתחומים נוספים אני מקבל ללא הסתייגות כפי שכבר הבנת לכן לא הפרט יותר בנושא זה . 2. ידידי כאשר נתתי כדוגמא את אותם שיטות אשר התפצלו באופן סתמי ע"פ תפיסתך ( מבחינתם ההתפצלות היתה כיהרג ובל יעבור ) , היתה הכוונה להראות כי בתחומים בהם מעורב מלוכסן עיניים אנו מקבלים את ה"שיטה " והגישה באופן יותר גורף וכמעט ללא סייגים ושאלות הרי הוא " יפני , סיני , קוריאני וכו´.. " כאשר המפתח הוא ישראלי רחמנא ליצלן שומו שמיים איך יתכן כדבר הזה , אנו מיד מסתייגים ושואלים שאלות " פילוסופיות מעמיקות " ע"מ להסביר עד כמה השיטה אינה אומנות והיא "סתם עוד אחת " . 3. לגבי תלמיד שהגיע לרמה גבוהה ואז החליט לקבל על עצמו דרך או צורת אימון אחרת , אז ידידי נכון כמאמן הדבר יכול להיות מעט עצוב אך ברמה האישית , אם תלמיד ואפילו בכיר מוצא את דרכו ודרך התפתחותו גם בתחומים אחרים אזיי אני כמאמן יכול לצד העצב רק לברכו "בדרך צלחה " . אין הכוונה כאן לשמור על נתק מוחלט אבל דרכו של אדם היא זכותו ושלנו המאמנים לסייע לו בכך ותהיה רמתו אשר תהיה , על כל המשתמע מכך . 4. לגבי "המצאת שיטה ישראלית " אז כך ידידי ראשית אינני סובר כי יש מי הממציא שיטה ולכן תרשה לי להשתמש במונח המדוייק יותר לטעמי " מפתח שיטה או אסכולה " . כל שיטה כזאת או אחרת שמה את הדגשים על תחומי עבודה כאלה ואחרים . מאמן אשר רכש ידע מעמיק בתחומים מגוונים ורבים יכול עם השנים , הוותק וההבנה האישית לבחון , לברור ולקחת על עצמו את ה"טכניקות " הראויות לו ע"פ הבנתו . השילוב החדש שנוצר מכך מהווה בסיס לפיתוח צורת הדרכה וכיוון שונה מהדרך לה כוונו שיטות האם ממנו שאב המאמן את ידיעותיו . לגבי הקרב מגע , כבר כתבתי כאן הודות אחד ממאמני הרבים מתחום הקרב מגע עליו אתה כותב במאמרך . המאמן דגול כשלעצמו פיתח את האסכולה לבית מדרשו והאמן לי עם ניסיון של 32 שנות עיסוק בתחום אתה לפחות יודע או כך אני סובר , לבחון את הידע והיכולת של האדם כמאמן אשר מסוגל להעניק לך מידיעותיו . לגבי המאמן המדובר בקרב מגע ( לרבות הימים קרב מגן ישראלי ) השילוב שבן היותו מאמן לקרב מגע ישראלי רב השפעה , ראש מדור קרב מגע בצבא ( עם היתרונות שבכך לפיתוח גישות וצורות עבודה שונות , במצבים שונים ומגוונים ) ומאמן לאייקידו יצר גישה מעניינת ומיוחדת במינה . נכון המאמן כאדם ואישיותו תורמים לא מעט ליכולת הלמידה בפרט והרצון ללמוד בכלל . אני סובר שתלמיד טוב , לפחות ברמות הגבוהות ידע להבחין בין עיקר לטפל , לברור ולרכוש את התחומים הראויים בכל . ברמה האישית , באופן התנועה , בצורת הדיבור , ביכולת הטכנית , ביכולת הקרבית וכו´.. כל אלה עושים את האדם למאמן ראויי או לא . 5. שיטה ראוי מאוד שתייצג נאמנה את מטרותיה כמובן . הדגש בשיטה או באסכולה ראוי שיובן לתלמיד / ספורטאי / לוחם אשר מגיע ללמוד אותה . מפתח שיטה / אסכולה כמובן ראוי שישים דעתו על כך גם כן . זהוא אולי השוני העיקרי , הגישה ! 6. בסופו של דבר ידידי , כולם מגיעים לאותה נקודה או לפחות שואפים להגיע לאותו היעד . אולם השוני כפי שכבר אמרתי קודם נעוץ בגישה , בדרך ובמסלול . האחד ידגיש את יכולת ההתגוננות כבר באימונים הראשונים ( לא כאן המקום לציין את כל המרכיבים והדגשים ... ) , הצד ההתנהגותי וכו´.. השני ישים דגש על היכולת הטכנית , על המיומנות , על שיפור התנועה כאשר היכולת תתפתח עם השנים לכדי מצב של " לוחם בשיטה " . פעם אמר לי אחד המאמנים שאיתו למדתי : " תגיד לי , תלמיד מגיע אליי , אני צריך ללמד אותו לבצע תנועות 10 , 20 שנה ואולי יותר כדי שלאחר כל כך הרבה שנים יאמר לי עכשיו הבנתי את התנועה שזה דבר טוב כשלעצמו , אבל מה אני אומר לאמא שבנה נקלע למצב סכנה , או לחייל הצריך ללמוד להתגונן ולתקוף מהר בעוד כך וכך שנים תלמד " . כפי שאמרתי האחד יגיע בדרך אחת והשני בדרך שניה כאשר בסופו של דבר שוב המטרה היא העיקר . 7. בעניין התחרויות ידידי אינני מנסה לאמר כלל ח"ו כי ישנה עליונות של שיטה אחת על רעותה ואם כך הובנתי אזיי צר לי על כך . כל לוחם באשר הוא לוחם ינצח ע"פ יכולותיו , נסיונו וכמובן והכי חשוב ע"פ מי שעומד מולו , טוב יותר או פחות , מהיר יותר , גבוהה יותר , חזק יותר , מיומן יותר וכו´... וככזה הוא יכול להיות מכל שיטה וכל תחום . לגבי הדוגמא שניתנה ע"פ הנאמר בערוץ 8 ( תודה על התיקון ) כאשר אצל האחד הושם הדגש כבר מיומו הראשון בדרך אחת " ישר מכות לספוג ולתת" והשני על דרך האומנות זהוא השוני עליו ניסיתי להצביע .כאשר אני לא לומד לספוג ולתת יקשה עליי לבצע זאת במציאות היום יומים . אתה יודע רק כהערת ביניים לתלמידים קשה מאוד להגיע למצב שהם אפילו מסוגלים לפגוע בבין זוגם מחשש לגרימת נזק ( מעבר לכל פרופורציה הגיונית ) מפני שמעולם לא למדו לעשות זאת . 8. לבסוף להערתך לגבי מאמן אשר מלמד בשיעוריו ממספר תחומים ( ובתנאי שישלוט בהם בצורה מספקת וראויה ) האם בכך אין הוא שם דגש על כיוונו הוא ? אז נכון לא כולם קוראים לזה שיטה חדשה או פיתוח שיטה חדשה אך האם היא דומה לשיטת האם ? האם מאמן אשר עוסק בתחום ההוראה מלמד קראטה מסוג מסויים אשר בין התחומים בהם עוסקת השיטה אין ולו קשר עם נושא ההיאבקות והגו´דו על כל מרכיביהם מלמד את תלמידיו אשר ברבות השנים הופכים "למומחים בשילוב אותו למדו " האם לכך יש קשר לשיטת האם ? אינני בטוח בכך . יודע הדוגמא הטובה ביותר שניתן לתת כאן היא אומנות הלחימה הקוריאנית "טאקוונדו" , אתה מכיר אותה מקרוב בשנתיים האחרונות כן אני יודע . כל מאמן טאקוונדו ילמד תחומים נוספים ומגוונים ולכולם יקרא טאקוונדו. אך ביננו כאשר אתה מכיר את השיטה וכפי שהיא מתפתחת בשנים האחרונות כספורט תחרותי אולימפי לכל דבר , האם יש קשר בין השיטה לנושאים השונים ? ושוב ח"ו אינני מנסה ואפילו לא במעט להטיל דופי בשיטה כזו או אחרת , אני מביא זאת רק לשם הדוגמא וההמחשה ובמיוחד היות ואתה מכיר זאת מקרוב . רק שאלה , אתה עוסק מזה מספר שנים באייקידו ( ע"פ דבריך ) , ובמקביל הינך עוסק בתחומים אחרים אשר מטבע הדברים אינם נלמדים ונרכשים בשעת אימון אייקידו . סתם לשם השעשוע , האם בעוד עשרים שנה ( סתם זרקתי שנים ) כאשר תשלוט ברמה גבוהה במספר תחומים ויהיו לך תלמידים אוליי , והם ילמדו ממך את רזי התחומים אותם אתה למדת האם אז יקרא האימון אימון אייקידו ? סתם חומר למחשבה . מצטער שהארכתי ממני

 

[החתול.]

השילובים יוצרים שיטה חדשה ? ../images/Emo54.gif

אם פורטים את הידע של ממציאי השיטות הישראליות לפרטים קטנים ומדויקים, ןבןדקים אותם על פי אמות המידה המדויקות של מקורות השיטה, למשל קמי\קרב מגע: המורכב מאיגרוף, האבקות, קרטה,אייקידו, ג´ודו. בוחנים את התכנים על פי ההפלות למשל על פי איכויות נדרשות בג´ודו ואייקידו, התוצאות יהיו מאד מאד רדודות. תבחן את בעיטות הקרב מגע על פי עקרונות קרטה גם כאן התוצאות שטחיות ביותר. לדעתי המסקנה הבלתי נמנעת כי יש בשיטות המדוברות ראיונות מאד בסיסים משיטות והבצוע מאד בינוני ומטה. ראיתי ושמעתי גם אני את מר אביכזר מקמי, והוא ברוב הגינותו טען כי למד אייקידו בשנות השבעים בצרפת הגיע לדאן 1, ומאז אינו נמצא במסגרת לימודית. זה עונה על כל השאלות שלנו. לדעתי השיטות לא הומצאו אלה הורכבו מראיונות ונסיון חיים של המרכיב, ומידיע מאד בסיסית של ראש בשיטה. כל השיטות הישראליות באות לתת פתרון נקודתי למצבי הגנה עצמית ברחוב לאדם הרגיל אשר אינו רוצה להשקיע יותר מדי זמן, ומאמץ. הכל נובע מהראיון שקרב מגע יועד לחיילים מהר, אינסטנט מיידי ונגיש. אבל אין בה תכנים של אמנות לחימה. יש בה עקרון של דרך מסויימת להגנה עצמית. לקחת מספר שיעורים בקרטה בטאי צ´י בטאי קוון דו וג´ודו אינו עושה אף אחד לאמן לחימה רב גווני. זה כמו אדם שמגמגם מילים ומשפטים בודדים במספר שפות ואבל ב"תאכלעס", אין לו שפת אם, אין לו אפילו שפה אחת שהוא מסוגל לקרוא, להבין ולהתוכח על שייקספיר. כל זה מבלי לפגוע לא בקרב מגע לא בהשרדות ואחרים שעשו את שיטתם. בנוסף לדעתי בכל השיטות הישראליות השיטה בנויה על איש אחד ואין חניכים אשר הציבור יקבל אותם כראשי השיטות בעתיד. באמנויות לחימה בכל השיטות הידועות, ראש השיטה מזמן הלך לעולמו, ויש ממשיכי דרך מקובלים שיודעים המקצוע.

 

[התגוננותרחוב]

בדניס הישרדות

אין ממשיכי דרך ??? סליחה אבל האמן לי ישנם יותר תלמידים לפחות בארץ מדניס הישרדות ובדרגות בכירות ביותר , בעלי ידע ויכולת מרשימים והאמן לי הם לא מעטים . ממני

 

[החתול.]

ממשיכי הדרך ../images/Emo8.gif

כצופה מהצד איני רואה סמכות מקצועית בדניס השרדות שיהיה מסוגל להוביל את השיטה, ויהיה מקובל על הציבור. מר דניס הנובר הנו המנהיג, שאיני רואה מישהו מתקרב או נבנה שיטתית להיכנס לנעליו המאד גדולות של מר הנובר. תראה את הדוגמא של הקרב מגע, מרגע מותו של אימי עליו השלום, קמו שבעה אנשים שכולם מדגישים כי הם ורק הם היורשים של אימי, הם מחזיקים כל אחד בארגון, ורבים עם כל העולם. בנוסף יש עוד חבורה של אנשים שאיש לא שמע עליהם עד היום שגם הם "יורשי העצר". אין מנהיג שנבנה בשיטתיות לתפקידו, וכולם פחות או יותר עוסקים באותו דבר ומקניטים את האחר. המאפיין את השיטות הישראליות (ONE MAN SHOW ). זה מאד שונה מאמנויות מסורתיות, שגם שם יש אין ספור זרמים שונים ומשונים, אך ללא סמכות מקצועית מוככת של המוביל, ההיסטוריה עוברת ליד הדמויות השוליות.

 

[amir_aikido]

רגע רגע - כבר הזכרנו פיצולים

וגם באמנויות הלחימה הכי מסורתיות. היו וכנראה שגם יהיו. זה טבע האדם ! כמעט בכל מקום בו לא ברורה שרשרת הירושה תמיד יהיו כמה טוענים לכתר. וזה נכון גם ביפן ואני משוכנע שגם בסין, אוקינאווה, ארה"ב וכו´. אני יכול לתת מעט דוגמאות עליהן כבר קראתי אבל אני בטוח שכולם מכירים מספיק. לכן, גם אם נכון שיש לשיטה ישראלית בעיה מבחינת ירושה, הייתי מעדיף להעלות את זה כנושא לדיון נפרד. אמיר

 

[mapopo]

אני לא מסכים איתך ../images/Emo70.gif

חתול יקר, אני יכול לומר מהשיטה שאני מתאמן "לחימה משולבת" ששמים דגש חזק על קראטה ועל אגרוף תאילנדי בצורה רצינית מאוד, אין אצלנו שום איכויות רדודות בגלל שאנחנו משלבים גם אגרוף תאילנדי ההפך האיכויות של הלחימה רק עולות שאתה מבין ויודע להתעלות על החסרונות של הקראטה, עם אגרוף תאילנדי וכמובן הפוך... וזה בעקבות שאתה לומד לעומק את השיטה לפי דעתי אדם שלומד רק אומנות לחימה אחת יש בו חיסרון גדול מאוד והוא יכול להיות מומחה גדול, מכוון שאדם שהולך רק ישר (מתאמן רק באומנות לחימה אחת) ולא מסתכל מה קורה בצדדים (אומנויות אחרות) עלול להיות מופתע במידה והוא יאלץ להתמודד ברחוב. לפי דבריך אני מבין שאתה רק בשיטה אחת, אז אל לך לשפוט שיטות אחרות על פני שיטתך שלך, אם לא חווית את השיעורים שלהם, ואם לא בדקת לעומקם של דברים, אם לא נתקלת בלוחם בשיטה אחרת בתחרות, או ברחוב, אני מציע לך לכבד כל שיטה. אני מזמין אותך חתול יקר לצפות בשיעור שלנו, ואני מאמין שתשנה את דעתך לאחר שתראה שיש בזה רק יתרונות. שלך, MAPOPO WWW.CMA.CO.IL

 

[החתול.]

שיטות משולבות ? ../images/Emo22.gif

MAPOPO ידידי, אין בדברי שום שיפוט או "ירידה" על שיטות, אני מוכיר ומעריך מאד את כולן. ראיתי אנשי לחימה משולבת בתחרויות ואני גם מכיר חלק מהם מקרוב. אני חושב שאם תשים אחד ליד השני איש קרטה ואיש לחימה משולבת הקרטה של איש קרטה יהיה טוב יותר ! אני לא אומר שהוא לוחם טוב יותר אני רק אומר שבקרטה נטו הוא יהיה טוב יותר באמות מידה של קרטה. יצא לי להכיר מקרוב את אוקוימה קנצ´ו, היפני שנהג לבחון בלחימה משולבת, וגם לדעתו אין מה להשוות בין איש קרטה לבין אנשי לחימה משולבת. זה גם נכון לרמת הקרטה, האייקידו או הג´ודו של אנשי קרב מגע או השרדות. בנוסף, בשיחת בכירים של לחימה משולבת שמעתי את ההגדרה הבאה - "אנחנו עושים קרטה במינימום כדי לעבור בחינת חגורה שחורה, אנחנו לא עושים קטה כאימון רק לומדים את מה שצריך לבחינה, כי אנחנו זקוקים לתעודת חגורה שחורה. אני בהחלט רואה כך את הדברים. לחימה משולבת אחלה לוחמים, מתחרים, אבל זה לא אמנויות לחימה. לא פוסל ולא פסלתי שום שיטה אני רק מבדיל בין אמנויות מסורתיות קלאסיות לבין שיטות או דרכי לחימה. פשוט שני דברים שונים. זה שזה שונה, אינו מוריד מערכם בעיני, פשוט שונים !

 

[mapopo]

לחתול שלום ../images/Emo12.gif

הדברים שאמרת כאן בכלל לא נכונים ומראים על חוסר ידיעה מוחלט בלחימה משולבת בפרט ובלחימה בכלל, מהסיבות כדלקמן: 1. הדברים שנאמרו כאלו אם תשים איש לחימה בקראטה ואיש לחימה בלחימה משולבת, איש הקראטה ברמתו יתעלה על איש הלחימה משולבת משוללים כל יסוד. בתור אחד שלא מכיר את השיטה שלנו, ולא ראה אימונים ( ולפי הדברים שאמרת אני בטוח שלא צפית באימון אחד) איך אתה בכלל יכול לומר כאלה דברים??? לחימה משולבת היא אומנות... וכדרך אומנות יש הקפדה מליאה על קראטה... אנו עושים קטות והרבה קטות... יש תחרות מיוחדת רק לקטות.. ובה המתחרים מתאמנםי קשה מאוד להגיע לרמה גבוה בכדי לנצח בתחרות של הקטות. הקטות זה חלק חשוב מאוד ובילתי נפרד מהלחימה המשולבת והיא מקנה ללוחם את היכולת לחדות, לתנועה יציבה, לעמידות, ולמשמעת. איך אתה יכול להגיד שאנשי לחימה משולבת אמרו שהם עושים קטות בשביל ללמוד לבחינה... איזה שטויות אתה מדבר... התעלמת לחלוטין מהמסלול של החגורת מלבנה, צהובה, כתומה.. וכוד.. / לפי דברך אין מסלול למידה בלחימה משולבת.. אני חושב שאתה מדבר דברים שאתה בכלל לא מבין בהם!!! לידיעתך בכדי להגיע לבחינה לשחורה בלחימה משולבת הינך צריך לדעת לפחות 9 קאטות היטב, ולשלוט היטב בתרגילי קראטה, קיון וכודמה.. מי זה בכלל אוקוימה קנצ´ואו לא שמעתי עליו ואין לו שום גישה ללחימה משולבת.. הוא לא היה אף פעם בלחימה משולבת, לא בחן אף פעם בלחימה משולבת... אותו האיש שהמצאת או לא המצאת לא קשור בכלל ללחימה משולבת... בקיצור אני מציע לך שוב לבסס מילים רק כאשר אתה בטוח בהם, אחרת עדיף לך להשתמש באימרה.. סייג לחוכמה שתיקה. בכובד רב, MAPOPO לחימה משולבת WWWW.CMA.CO.IL

 

[החתול.]

קרטה ולחימה משולבת

ידידי היקר, מי בוחן את אנשי לחימה משולבת בקרטה ? מי הנחיל שדווקא 9 הקטות המדוברות הם יבחנו? קאנצ´ו אוקוימה הנו האדם שבחן בקרטה את אנשי לחימה משולבת לפחות בזמן של אלי אלימלך, בהחלט יכול להיות שהיום אין מורה חיצוני, ואם זה כך מי בוחן בקרטה ? אינני אמרתי את הדברים שכתבתה, אנא קרא בעיון את אשר כתבתי הוא מאד שונה ממה שאתה אומר. בידידות שלך

 

[mapopo]

לחתול הנחמד שלום

בעקרון בחינות לשחורות מתאספים כל השחרות הותיקות בלחימה משולבת ובבחינה כל השחורות לוקחות חלק פעיל ונותנות את דעתן. גם אלי אלימלך מגיע מחו"ל לבחינות.. לפי חודשיים היה בחינה לשחורות באוסישקין שבו אלי אלימלך מיסד השיטה הגיע לבחינות, בקראטה, אגרוף וכוד´ ועשה מחנה אימונים לשחורות, ובווינגט לשאר הדרגות. בכל שיטה שמבוססת לפי דרגות (לבנה, צהובה, וכו...) אתה לומד בהדרגה קטות אתה מתחיל עם קטה ראשונה וכך הלאה.. בבחינה לשחורה אתה צריך להראות את מה שלמדת כל השנים ואת הידע שרכשת במהלך תקופת לימודך.. בבחינה אתה אמור לדעת 9 קאטות שאותם רכשת במהלך לימודך כל השנים... מתוך 9 הקטות אתה צריך להראות כמובן בבחינה לשחורה רק 3 - כי לא בוחנים על הכל.. שהרי על הקטות נגיד היותר נמוכות נבחנת כבר שהיותך צהובה, כתומה וכן הלאה.. לכן בד"כ מי שנבחן לשחורה עושה קטות יותר גבוהות בסולם בכדי להרשים את הבוחן, ולהראות על רמה גבוה. בכבוד רב, MAPOPO

 

[amir_aikido]

וואו, קשה להתייחס להכל

נתחיל מהסוף, כשאני אאמן אני מאמין שאלמד אייקידו בסגנון קורינדו. כמובן שהוא יהיה מושפע מכל האמנויות שלמדתי ואלמד עד אז. אבל האייקידו שלי תמיד מושפע מכל הדברים שעברתי/אעבור בחיי. ובמה שונות אמנויות הלחימה שלמדתי/אלמד משאר נסיון החיים שלי ? אם זאת, אני לא אתחיל ללמד בשיעור אייקידו בעיטות או עבודת קרקע או אגרוף כשיעור ששייך לחומר הלימוד הרגיל. אני אטרח ואציין שזה חומר שאיננו שייך לחומר הרגיל של השיטה. אני לא אשנה את מוקד השיטה, אם ארגיש שיש לכך מקום ואהיה מסוגל לכך מבחינת הרמה שלי ושאר השיקולים, אולי אלמד עוד שיטה. בטייקוואנדו אני אכן רואה את המאמץ של המאמן שלי להקיף את כל סוגי החומר האפשריים. והאמת, הייתי מעדיף התמקדות בחומר שבו הוא שולט הכי טוב במקום התפזרות מסוימת גם על נושאים כמו מנופים וכו´ שבהם אני חושד שהידע שלי מקיף יותר משלו. אבל, אני רואה שהוא שומר על מסגרת קבועה בה יש עקר- החומר של הטייקוואנדו, ונספחים - שחרור מתפיסות, מנופים, קרב קרקע, עבודה רכה, אגרוף... כל הנספחים ביחד תופסים חלק קטן יותר מהשיעור מהמוקד העקרי של הטייקוואנדו שהוא הבעיטות והשימוש בהן, כשניתן לעשות זאת בהקשר תחרותי ובהקשר מסורתי/הגנה עצמית. מהבחינה הזו, אני מבין את רצונו של אותו המורה ואת הרצון של הרבה מורים ישראלים לתת לתלמידים אמצעים מכל השיטות. אבל גם כשהמורה רציני ובאמת רוצה, הדקויות הקטנות של הטכניקה נעלמות בדרך לתלמידים, אפילו כשהמורה יודע אותן. אני חושב שזה חלק מהבעיה של הידע בכל העולם המודרני, או שאתה יודע הכל על כלום או שאתה יודע כלום על הכל. הייתי שמח אם תוכל לפרט יותר על כוונתך בתשובה של 5: "שיטה ראוי מאוד שתייצג נאמנה את מטרותיה כמובן . הדגש בשיטה או באסכולה ראוי שיובן לתלמיד / ספורטאי / לוחם אשר מגיע ללמוד אותה . מפתח שיטה / אסכולה כמובן ראוי שישים דעתו על כך גם כן . זהוא אולי השוני העיקרי , הגישה !" אני באמת חושב שהעניין כאן הוא להפריד בין "מפתח שיטה או אסכולה" שהגיע לכך לאחר שהקדיש לזה את הזמן והמחשבה הראויים. ובין אלא שסתם בחרו בכך לשם שיווק, בלי שיהיה להם את הידע האמיתי הדרוש. ואשמח אם תוכל להתייחס גם לשאלותי בנושא הזה. האם וכיצד אפשר להחליט למי מגיע שיקרא "מפתח שיטה או אסכולה" ? מחכה לתשובה אמיר

 

[התגוננותרחוב]

היי אמיר

ראשית מותר לתת לך מחמאה ( קטנה ) ה"שיחות" איתך מעניינות וחבל שהן נעשות כאן . לגבי ההתיחסות שלך לפיתוח שיטה , בכוונה שאלתי אותך במאמר הקודם לגבי עתידך כמאמן אם כי נראה לי שאינך הולך לעשות זאת ( מהנדס אלקטרוניקה נכון ? ) . אני בטוח שכתלמיד , שקדן , חרוץ ובעל אמביציה אתה מנסה לקלוט חומר רב ככל הניתן מתחומים רבים . וכפי שנראה לפחות ע"פ רצינותך ואינני רוצה להישמע כמו איזה פסיכולוג בגרוש תעשה זאת ע"פ מיטב המסורת והרצון להבין , לדעת ולהיות מסוגל לבצע , אפילו ברמת היכולת להעביר את התרגיל לאחר , כמאמן , תוך שימת דגש על הדקויות והפרטים הקטנים לכל תנועה ותנועה . האם כתלמיד ותיק, לאחר שרכשת ניסיון ממגוון תחומים שונים ורבים האם אז תבצע את התנועה כפי שנלמדה באייקידו בשיעור ה"סטרילי" והמסורתי ? האם אינך סבור , כי לאחר שרכשת את הידע וההבנה מתחומים שונים תתבצע התנועה אולי עם דגשים שונים ומגוונים אשר ישלבו באם תרצה או לא את התנועה מעט אחרת ? ואם כך , האם לא יתכן כי התנועה כפי שהתבצעה על ידך לאחר נסיון זה , תהיה טובה יותר לפחות לך עם מגוון התכונות האישיות שלך , כאדם וכלוחם ? ואם מסכים אתה עם האמור לעיל , אזי ברמה גבוהה יותר של התפתחותך , התפתחה יחד איתך שיטה , לשיטה קוראים " אמיר דו " , רק ש " אמיר דו " היא שלך ורק שלך מפני שאינך חולק אותה עם אחר , גופך מבין אותה טוב יותר , מבצע אותה ברמה גבוהה וכו´.. השוני היחיד ידידי הוא כי אתה תמשיך לקרוא לכך אייקידו כמיטב המסורת ממספר סיבות ואולי החשובה שבהם היא חוסר רצונך להעמיק ולפתח את השיטה שאני קורא לה " אמיר דו " . אינך מעוניין לאמן או לעסוק בתחום ולהופכו לאורח חיים ולעיסוק העיקרי שלך . הסכם איתי כי לפחות נכונה הסברה כי היו רבים אחרים במהלך ההיסטוריה ארוכת השנים של אומנויות הלחימה שיכלו או לחילופין פיתחו אסכולה שנשמרה בדלת אמות , לאמן עצמו בלבד . ( אני מתחיל להסתבך ? מקווה שהשעה תיתן לי לפחות לסיים את קו המחשבה ) האם בעוד 20 שנה בהם תעסוק ותתפתח לכיוונים שונים תוך שמירה על המסורת (אייקידו לטעמך) תצבור מספיק ידע וניסיון כדי לברור ולבצע תנועות בצורה חלקה ושונה מהידע הבסיסי שהוקנה לך ? תרשה לי ידידי לדלג על השאלה הקשה של ההסבר לדבריי ולעבור ישירות לסיום מאמרך : " אשמח אם תוכל להתייחס גם לשאלותי בנושא הזה. האם וכיצד אפשר להחליט למי מגיע שיקרא "מפתח שיטה או אסכולה" ? מחכה לתשובה אמיר " ראשית הדיון מחזיר אותנו תמיד לשאלה הבסיסית בנושא , מהיא אומנות לחימה , או מי הוא אומן לחימה ? אבל שוב דשנו בכך מספיק ושוב אינני מעוניין להיכנס לכך , אולם לגבי השאלה " למי מגיע שיקרא מפתח שיטה " ? אנסה להשיב במספר נקודות : 1. מי שהשקיע מזמנו וממרצו ללמוד ולהגיע לרמה גבוהה בתחום והכן הגיע לרמה הנצפת ממנו . 2. מי שהאסכולה שפיתח תצליח לשרוד ולכך רק הזמן והשנים יעידו . 3. מי שהצליח ללמד תלמידים רבים ולהגיע איתם להישגים . 4. מי שיש פילוסופיה עמוקה מאחורי מה שפיתח או יזם . אבל ידידי גם מי שהשקיע , בחן , למד , ועם השנים הפנים תנועות אשר למתבונן מהצד יהיה ברור כי מולו עומד אומן השולט בתחום , אולם מגוון התנועות משקף אותו כאדם וכלוחם. יכול וידמה בתנועותיו לבועט טאקוונדו / או אגרוף תאי ויכול כי תנועותיו ידמו ללוחם היאבקות או אחר , כפי שלדעתי יקרה לך עם השנים . מצטער על חוסר המיקוד בתגובה אבל מקווה שהובן כיאות ממני

 

[amir_aikido]

"איצ´י מאן איצ´י ריו"

או-סנסאי הראי אמר "איצ´י מאן איצ´י ריו" (המבטא שלי ביפנית פשוט אסון

). והמשמעות, לכל אדם השיטה שלו. פגשתי כבר כמה תלמידים שלו ולכל אחד מהם סגנון אישי בהתאם לאופי שלו לנסיונו בחיים, לגוף שלו וגם לאמנויות הלחימה שלמד חוץ מקודינדו אייקידו. אם וכאשר אני התחיל להדריך באופן קבוע (זה לא יהיה מקצוע עקרי אבל זו עדיין אפשרות בעתיד). אני בהחלט אשאף ללמד את הטכניקות קודם כל בצורתן היפה המעודנת והמסורתית. כי בשיטה אותה אני לומד הצורה הזו בדך-כלל מכילה המון חוכמה שעדיין לא הגעתי להבין את כולה, וכי ברוב הטכניקות זו צורה מאוד יעילה, גם מהנסיון שלי בינתיים מהטייקוואנדו. עם זאת, גם היום אני לומד הרבה צורות שונות לבצע אותה טכניקה, בהחלט סביר שאני אבחר להדגיש צורה אחרת לטכניקה או טכניקת אימון אחרת מהמורה שלי (גם כמדריך מחליף אני עושה את זה) ואולי גם אתן פרקי השלמה מחוץ לאמנות שיהיו שונים משלו. כל זה לא יעשה את האמנות שאני מלמד לאמנות אחרת, ואם אני אנסה עם הידע הנוכחי שלי לפתוח אמנות חדשה. אז גם אם אשקיע בכך הרבה מחשבה רצינית, אחליט על עקרונות פילוסופיים עמוקים. עדיין לדעתי תהיה כאן התיימרות שלא במקום. ההבדל ביננו הוא שאתה משאיר את הקריטריון למי מגיע שיקרא מפתח שיטה בצורה מאוד מעורפלת. ואני חושב שהקריטריון צריך להיות אובייקטיבי וברור. גם על סמך העקרונות שהצגת. אולי זה חלק מהאופי שלי כמהנדס, לדרוש דברים מדידים ואובייקטיביים יחסית. אציג קריטריון כפי שאני הייתי רוצה לראות אותו: 1 . "מי שהשקיע מזמנו וממרצו ללמוד ולהגיע לרמה גבוהה בתחום ואכן הגיע לרמה הנצפת ממנו ": למד לפחות 3 אמנויות לחימה שונות, למשך של לפחות 15 שנה כ"א, ובכולן הגיע לרמה המקבילה לדאן 4 לפחות שהוענקה לו ע"י גורמים מתוך אותה אומנות. 2. "מי שהאסכולה שפיתח תצליח לשרוד ורק הזמן והשנים יעידו. " כמו שאמרת, השנים יעידו, והאמת, בעיני דווקא הקריטריון הזה פחות חשוב, כי הוא לאחר מעשה, וגם דברים טובים ונכונים נעלמים במהלך השנים. שרידות היא לא מאפיין שמעיד על איכות אלא דווקא יותר על כמות. 3. "מי שהצליח ללמד תלמידים רבים ולהגיע איתם להישגים." אני לא בטוח בנוגע לחשיבות של הרבה תלמידים, זה שוב מעיד על כמות ולמרות שלכמות יש איכות משלה, זו לא האיכות שהייתי מחפש. יותר מזה, אני יודע שיש סגנונות מאוד איכותיים של לחימה, שמוריהם מלכתחילה לא הפיצו אותם לרבים אלא מלמדים רק תלמיד או שניים הלומדים שנים במשרה מלאה (סגנונות אלו ביפן מכונים "קוריו"). מאוד חשוב להביא את התלמידים להישגים, למרות שכאן יש לי בעיה, ההשג הכמותי שאני מכיר בתחום, הוא התחרויות והוא לא רלבנטי להרבה אמנויות לחימה... 4. "מי שיש פילוסופיה עמוקה מאחורי מה שפיתח או יזם." חשוב מאוד. ואין לי מה להוסיף הייתי מוסיף גם את הקריטריונים הבאים: 5. הכרה מקצועית מי שהצליח לקבל הכרה מקצועית, מארגונים מקצועיים (א-פוליטיים ובין לאומיים) בתחומים הרלבנטיים לאמנותו. מאוד רצוי בעיני שגם המורים של "מפתח השיטה" יכירו בשיטתו החדשה, אך אני חושש לשים זאת כקריטריון כי לא כל מורה באמת חושב שהוא ניכר בתלמידיו. 6. מקוריות / שילוב אמיתי מי שבאמת מוסיף בשיטה שלו מעבר לקיים כבר בשיטות מהן הרכיב אותה. ושוב, היחידים שיכולים להעיד על כך הם המורים של אותו "מפתח שיטה". אני לא יודע מה היו הקריטריונים של הדאי-ניפון בוטוטוקאי בזמנו, להכיר באמנויות חדשות ומייסדיהן. אבל אני אנחש שהם לא היו שונים בהרבה מהקריטריונים אליהם הגענו ביחד. ולסיום - התגוננותרחוב, גם אני נהנה מהדיון ומרגיש שהוא באמת פורה. חבל שלא הגעת לאימון הפורום (או שהגעת ולא הכרנו שם ?) ואשמח לקרוא תגובות נוספות אמיר

 

[אריאל (המקורי)]

אני בעד "מקוריות" ../images/Emo70.gif ../images/Emo6.gif

 

[התגוננותרחוב]

מסכים

מעבר לכל ההסכמות , אז אפילו אתה אומר כי : " לכל תלמיד שיטה משלו " וזה מה שמייחד את שיטתו של האדם כל אחד בפני עצמו . שנית , אני מאמין שלפני שנים רבות פיתח אדם שיטה , עם השנים ועם ההתפתחות שינו והוסיפו תלמידיו גישות עבודה ווריאציות שונות אשר שינו את שיטת האם לפחות ע"פ יכולותיו וגישתו של המאמן( למשל שיטות השוטוקאן המסורתית המגוונות שע"פ הבנתי שונות מעט מהצורה בה תרגל פונאקושי ) . לגבי אימון הפורום אז לצערי לא הגעתי ( עבודה עבודה לצערי או לשמחתי )למרות שאני ממש מסוקרן לגבי צורת עבודתו של דוד כפרי בכל הקשור לעבודה עם נוער בעל דרישות מיוחדות . ממני

 

[התגוננותרחוב]

רק לעניין האובייקטיבייות

האם באמת ניתן להיות אובייקטיבי ממש ? האם במידה כזאת או אחרת איננו משוחדים ? והכי חשוב , זה אינו מדע מדוייק כמו מתמתיקה ומדעים האחרים למינהם( לא תמיד כאן ניתן לבחון זאת כפי שניתן לאמר כי 1+1= 2). לא ניתן למדוד את הנתונים רק ע"פ סטנדרטים מדעיים גרידה מבלי להתייחס למגוון משתנים כל כך רחב וגדול . האם הלוחם ביחידה מיוחדת אשר קיבל עליו משימה מורכבת ומיוחדת וביצע אותה על הצד הטוב ביותר מוגדר כלוחם או כאמן ? אני סובר כי הוא אמן בתחומו היות והגיע לרמת שלמות כזאת שמאפשרת לו לבצע את תפקידו ביעילות ובהצלחה לפחות ע"פ הקריטריון של " הצלחה מול כישלון ". האם זה שהוא הגיע להכשרה ורמה כל כך גבוהה בזמן קצר עושה זאת לטוב או לרע ? האם עצם היותו מצליח ובעל תושייה בתחומו ובעל יכולת לפתח תגובות חדשות על הנרכש באימונים לא יכולה ברבות השנים להופכו ל"מפתח שיטה בתחומו" ? כבר אמרתי בהקשרים אחרים , אנשים כל כך שונים באופיים בדרך התנהלותם , בצורת חשיבתם , באופן התייחסותם אפילו ( מה שמתאים לאחד יהיה כל כך לא מתאים לאחר וההיפך )לחיים ודרכים אלה ישפיעו על צורת חשיבתם ודרך פעולתם ואפילו בפרטים הקטנים ( תקיפה , הגנה , התעלמות , וכו´..) לכן לכל אחד מאיתנו כאדם יהיו השקפות שונות לגבי דברים זהים . אפילו כאן קראתי לא אחת ניתוחים פילוסופיים בנושאים שונים שע"פ יכולתי לאמר לך כמעט בודאות מוחלטת ( מבלי שהייתי יודע מאיזו שיטה מגיע המשיב) לאיזה אסכולה או שיטה הוא משוייך . רך , עדין , לוחמני , מפוייס וכו´.. בכל אופן ידידי כמעט עם הכל אני מסכים רק עם סייגים מזעריים , למרות שהדבר נשמע ההיפך . אנו רק מתבוננים על אותו הדבר עם " משקפיים בעלי מסגרות שונות " . ממני

 

[amir_aikido]

אי אפשר להיות אובייקטיביים לגמרי

ולכן חשוב כמגדירים קריטריון, להגדיר את שיטת המדידה שלו. וכשמדברים על החיים האמיתיים. חשוב שהקריטריון יהיה מעט "עמום" או "רך" ואני מתכוון במובן המתימטי/הנדסי ולא במובן של אמנות הלחימה. כך שנוכל להגיד שמישהו די עובר את הקריטריון הזה ועובר מצויין את הקריטריון ההוא... ולכן ראוי להגיד שהוא "מפתח שיטה בתחומו" . ובקשר לאותו לוחם ביחידה מובחרת. אתן דוגמא אחרת. נקח יזם/מנהל שהקים חברה והביא אותה להצלחה. האם עכשיו תגיד שהוא "מפתח של שיטת ניהול חדשה" אני אנחש שהתשובה שלך תהיה: "אולי, תלוי מה בדיוק הוא עשה ועד כמה זה שונה מהשיטות שהיו קודם ..." וזו בדיוק האמירה שלי, כדי להחשב כמפתח שיטה חדשה, צריך להמציא משהו שונה ובעל מקוריות וייחודיות, ומכמה בחינות. אני התחלתי את הדיון מאותם מדריכם לאמנויות לחימה שמבטיחים שבשיטת הלימוד שלהם יש גם אמנות אחת וגם את השניה והכל כבר כלול בפנים. כשהלימוד הוא לא בגישה של לימוד כל אמנות בפני עצמה ממורה שלמד אותה לעומק, אלא לימוד של אוסף טכני הלקוח משיטות שונות. ולצערי, לעיתים קרובות מדי מתברר שהמורה בעצמו לא הגיע לרמה משמעותית בשיטות מהן הוא בחר לקחת פרקים. בגישה הזו אני לא מוצא את הייחודיות ולא את המקוריות, אני רואה כאן רק שיטחיות ורצון למכור את עצמך. ויש לי לפחות תחושה שהגישה הזו די נפוצה בארץ. אני רואה הבדל גדול בין גישה כזו ובין הגישה של איימי זצ"ל, שכמו שכבר כתבתי, הסביר לתלמידיו שהוא מלמד אותם בסיס וכדי להתקדם הלאה, הוא דורש שילכו ללמוד עוד בשיטות אחרות. בעקר שלפי הדברים ששמעתי, היה כיוון מפורש לשיטה של לימוד מהיר ובעקר לצרכים של כוחות ביטחון כך שניתן לצפות שהמתאמן יהיה חסון וחזק יחסית, והבנתי שהיה שינוי מסויים בחלק השני. בנוסף, חשוב שהשיטה תהיה מוצלחת לא רק לאותו "מפתח שיטה". ונחזור לדוגמאת המנהל/יזם, נצפה ששיטת הניהול שלו תוכל לעבוד גם אצל מנהלים/יזמים אחרים. אחרת זו לא שיטה, אלא כשרון אישי. לא כל אדם מוכשר ראוי להחשב כ"מפתח שיטה" מעבר לשיטה האישית העצמית שלו. כאן בדיוק מופיע הקריטריון עליו דיברנו של היכולת להעביר את השיטה לאחרים אשר יוכלו להצליח גם הם בזכות אותה שיטה. ולסיום, אין לי ספק שיש הרבה דמיון בין הדעות של חברי הפורום השונים וגם ביננו חילוקי הדעות הם בנקודות קטנות יחסית. אבל זה היופי של הפורום, האפשרות לקרוא על דברים גם מנקודות מבט מעט שונות. אמיר