שאלה של הגדרות, ולכל אדם הגדרות
שונות. לדעתי, שחקן כדורגל הוא אולי אמן, אבל הוא יהיה אמן לחימה רק אם יוכל ליישם את עקרונות הכדורגל לכל תחום אחר בחיים, בצורה שתיתן מקסימום תוצאה במינימום מאמץ. כי (ושוב לדעתי),
אמנות לחימה היא דרך לפתרון בעיות המתורגלת ע"י לחימה; היא לא בהכרח הדרך היעילה/מהירה ביותר ללמוד להילחם. "שיטה", לפי ההגדרה הזו, היא דרך כלשהי ללמד את העקרונות של אמנות לחימה מסויימת; לאייקידו דרך אחת, לטאי-צ'י דרך אחרת, אומרים שהן אמורות להגיע בסוף לאותו מקום. טאי-צ'י היא אמנות לחימה,
אם מתרגלים אותה לפי הכללים למעלה. יש שמתרגלים טאי-צ'י כצ'י-קונג בלבד (התעמלות, ללא יישום לחימתי); ברור שזו אינה אמנות לחימה. מצד שני, אני מניח שניתן ללמוד טאי-צ'י כדרך להגנה עצמית, בלי שום "פילוסופיה" מסביב, וגם אז היא לא תהיה אמנות לחימה. אני מניח שיענו כאן עוד אנשים, שיתנגדו לדעתי - אז אולי יהיה מענין