שיח ילדות

[s h o o s h a]

שיח ילדות

אתמול, כשהייתי בים, נקלעתי לגמרי במקרה לשיחה בין שתי ילדות בנות 8 לערך (שלא היה איכפת להן שאני שם). והתלבטתי אם לכתוב את ששמעתי כאן או בפורום אחר, אבל בסופו של דבר הריני כאן, מביאה את תמצית הדברים. האחת דיברה והסבירה לחברתה מ"נפלאות" הגירושין. "לאבא שלי יש חברה. ואני יודעת שהיא רק חברה שלו ולא אמא שלי. ואני מאד אוהבת את אמא שלי אבל זה לא אומר שאין לי מקום בלב לאהוב גם את החברה שלו. ולאמא שלי יש חבר וזה אותו דבר. אבל אין לי ארבעה הורים כי זה לא יכול להיות ארבעה הורים לילד אחד. וחוץ מזה, אני רוצה שהחברה של אבא והחבר של אמא יאהבו אותי גם כי עכשיו אנחנו משפחה". "ומה יקרה אם הם יתחתנו?" שאלה השניה "הם לא יתחתנו כי הם כבר התחתנו פעם אחת והם לא יכולים והם גם לא רוצים" השיחה עוד נמשכה אבל בשלב הזה אני פרשתי. חייכתי לעצמי, חשבתי על הדרך שבה הילדה הזו (כנראה) חוותה את תהליך פרידת הוריה, את ההסברים שהיא קיבלה בכל שלב ואת מידת שיתופה, בהתאם לגילה והבנתה, במתרחש. הילדה לא נראתה מזועזעת, "הרוסה" או לא מאושרת. נראתה ילדה "בריאה" ככל הילדים. ילדה שיש לה עכשיו שני הורים מאושרים (תרגום שלי למראה עיני) מכאן (מסגקנות ודעות פרטיות שלי) שבהחלט אפשר וניתן לסיים מערכת אחת, גם כשמעורבים בה ילדים, מבלי שתהפוך למלחמת עולם. ניתן ואפשר לסיים אותה ולא להקריב על מזבח שלמות המשפחה-ילדים את אושרנו. שבת נפלאה שתהא לכולנו