בהתפתחותה של כל נפש מגיע הרגע שבו העניין העיקרי חדל להיות הישרדות הגוף הפיזי,
והוא מופנה אל צמיחת הרוח.במובן זה זו תקופה מסוכנת מאד,בעיקר בתחילתה,משום שיש
אי איכפתיות כלפי עינייני הגוף.הנפש כה נלהבת על שהיא "התגלתה" סוף סוף.
השכל נוטש את הגוף ואת כל עינייני הגוף.יחסים אישיים ניזנחים,משפחות ניתקלות בהתעלמות,
העבודה נעשית מישנית,חשבונות אינם משולמים,אפילו הגוף אינו מוזן זמן רב.
כל המיקוד של הישות מופנים אל עינייני הנפש.תהליך כזה עלול להוביל למשבר אישי עמוק
בחיי היום יום של ההוויה.גילוי האמת-שלחיים אין דבר עם הגוף,עלול לברוא חוסר איזון מן הכיוון
הנגדי.הישות פועלת כאילו לגוף אין שום חשיבות.מובן שאין זה נכון.אתה הוויה תלת מימדית,עשויה
מגוף,שכל,ורוח.תמיד תהיה הוויה תלת איברית,לא רק במהלך חייך עלי אדמות.עם המוות אין ניפטרים
מהגוף ומהשכל,הגוף משנה את צורתו,נוטש מאחריו את החלק המגושם ביותר,אך תמיד שומר על
קליפתו החיצונית.גם השכל (שאין לבלבלו עם המוח) הולך איתך ומצטרף אל הרוח ואל הגוף כמסת
אנרגיה אחת בעלת שלושה מימדים.....איזו מלאכת מחשבת אתה!!!
והוא מופנה אל צמיחת הרוח.במובן זה זו תקופה מסוכנת מאד,בעיקר בתחילתה,משום שיש
אי איכפתיות כלפי עינייני הגוף.הנפש כה נלהבת על שהיא "התגלתה" סוף סוף.
השכל נוטש את הגוף ואת כל עינייני הגוף.יחסים אישיים ניזנחים,משפחות ניתקלות בהתעלמות,
העבודה נעשית מישנית,חשבונות אינם משולמים,אפילו הגוף אינו מוזן זמן רב.
כל המיקוד של הישות מופנים אל עינייני הנפש.תהליך כזה עלול להוביל למשבר אישי עמוק
בחיי היום יום של ההוויה.גילוי האמת-שלחיים אין דבר עם הגוף,עלול לברוא חוסר איזון מן הכיוון
הנגדי.הישות פועלת כאילו לגוף אין שום חשיבות.מובן שאין זה נכון.אתה הוויה תלת מימדית,עשויה
מגוף,שכל,ורוח.תמיד תהיה הוויה תלת איברית,לא רק במהלך חייך עלי אדמות.עם המוות אין ניפטרים
מהגוף ומהשכל,הגוף משנה את צורתו,נוטש מאחריו את החלק המגושם ביותר,אך תמיד שומר על
קליפתו החיצונית.גם השכל (שאין לבלבלו עם המוח) הולך איתך ומצטרף אל הרוח ואל הגוף כמסת
אנרגיה אחת בעלת שלושה מימדים.....איזו מלאכת מחשבת אתה!!!