שיחה עם מנהלת?

[חני ב]

שיחה עם מנהלת?

שלום לכם, יש לי שכנה שרוצה את עצתכם: בנה נמצא במעון עם 32 ילדים. גילו 1.6, והוא נמצא בקבוצת 16 ילדים הקטנים. הקבוצה הגדולה יותר, יש שם ילדים שגדולים ממנו ב- 3 חודשים עד 6 חודשים. שכנתי בקשה מהמנהלת לעלות אותו קבוצה כי היא רואה שהוא יותר מפותח משאר ילדי קבוצתו, והוא די מתבזבז בקבוצת הגיל שלו. המנהלת אמרה שכדאי לחכות מס´ חודשים ואז היא תראה. שכנתי בהריון מתקדם, ואחת הסיבות להשארותו (לדברי המנהלת) היא שאולי תחול רגרסיה לאחר הלידה. שאלתה: האם ללחוץ על המנהלת כן לעלות אותו, או באמת לחכות?

 

[חנה גונן]

צריך להיות תלוי באיך הילד מרגיש....

אם כרגע רואים שטוב לו בקבוצה הנוכחית אני לא רואה טעם להפיל עליו העברה שכרוכה בהסתגלות מחדש ביחוד כשהולך להולד תחנוק חדש בבית(מזט דרך אגב). אני לא הייתי מפילה עליו כרגע יותר מדי שינוים בבת אחת,להיפך דוקא יותר טוב שישאירו אותו במקום קבוע ויציב שבו הסביבה והאנשים המוכרים יתנו לו ביטחון. שלך חנה גונן

 

[אפרת_ח]

לדעתי, תלוי עד כמה מתקדם ההריון

אם יש עוד חודשיים-שלושה אולי כדאי ללחוץ להעלות עכשיו, כי אח"כ יהיו הרבה שינויים נוספים ולא כדאי לעשות ביחד. אם הלידה כבר צפויה או-טו-טו ההיגיון עובד לצד השני וכדאי להשאיר.

 

[לאה_מ]

ראשית אני רוצה לומר שאני לא אוהבת

את הרעיון שילד "מתבזבז" בקבוצת הגיל שלו ו"יפרח" בקבוצה של ילדים שגדולים ממנו ב-3-6 חודשים. אני חושבת שזו אשליה שהורים מטפחים, לחשוב שהילד תמיד יתפתח מהר יותר בקבוצה של גדולים ממנו. אני בכלל לא כל כך אוהבת חלוקה כזו פדנטית לקבוצות גיל, אבל בהחלט לכל ילד בקבוצה יש יתרון בעצם המצאו בקבוצה. הגיל נראה לי מרכיב פחות חשוב. אני גם לא אוהבת שעושים ספקולציות ומשליכים אותן על הילד. מי אמר שתהיה לו רגרסיה אחרי הלידה? אולי כן ואולי לא. אם הלחץ בא מהאם ולא מהילד, אני חושבת שהיא צריכה לחשוב שוב, אולי עדיף לא לחשוף אותו לכל כך הרבה שינויים בבת אחת (בבית ובגן כאחד), אבל לא הייתי ממהרת לחשוב שדוקא תהיה לו רגרסיה. לדעתי, אם הלידה קרובה - להשאיר ולאפשר לו לחוות את השינויים אחד אחד (עוד כמה חודשים עם בני גילו לא יורידו את ה-IQ שלו). אם הלידה עוד רחוקה - אפשר להעביר (אבל שתקח בחשבון שלא בטוח שבקבוצת הגדולים הכישורים של בנה יבואו לידי ניצול טוב יותר).

 

[חני ב]

תודה לכן על התשובות

אומר לה שתקרא אותן. תודה

 

[Almost me]

חשבתי כמוך, לאה

לפני שנתיים איתי היה במעון שהיה מחולק לשלוש קבוצות גיל (עד גיל שנה וחצי, משנה וחצי עד שנתיים וחצי, וכל השאר) איתי היה בקבוצה האמצעית הגדול מכולם, באיזשהו שלב בגלל שיקולי עלות כנראה (ובגלל קבוצות קטנטנות) חיברו את שתי הקבוצות (הקטנה והאמצעית) כשאיתי שהיה כמעט בן שנתיים היה הגדול בקבוצה, היה די קשה לפתח אותו יחסית לקבוצה שבה כולם קטנים ממנו (והיו כאלו שהיו קטנים ממנו משמעותי מה שהקשה עוד יותר) כשראיתי שאיתי כמעט ולא מוציא מילה מהפה, העברתי אותו לגן אחר ושם תוך פחות מחודש הוא התחיל לדבר שוטף. אז נכון זה היה איזשהי קפיצה בגיל שבה כולם מתחילים לדבר, אבל ממה שראיתי אצל ילדים אחרים הקפיצה היא לא בבת אחת מכלום, או ממילה שתיים למשפטים שלמים. כך שבהחלט יש בעייתיות כשהקבוצה קטנה יותר, לדעתי כמובן ההבדלים שצריכים להיות הם בטווח של מקסימום חצי שנה ואז מרבית ההבדלים כלל לא בולטים (גם לגדולים ביותר וגם לקטנים)

 

[לאה_מ]

אצל אורי היתה קפיצה די דומה.

כלומר, הוא אמר מלים בודדות, ופתאום התחיל לדבר במשפטים. אני לא ממש זוכרת את התהליך, אבל זה קרה מהר מאד. נראה לי - בעיקר לגבי ילדים שאינם בכורים, שכבר יש להם בבית "מרכז למידה" עם האחים הגדולים שלהם - שילד שמדברים אליו, ששומע דיבורים, שחשוף לשפה - ילמד לדבר. יתכן שהקפיצה שאת מתארת היתה מתרחשת בכל מקרה, ויתכן שזה באמת תודות לגן החדש (אבל אולי יותר תודות לגננות בגן החדש מאשר דוקא לילדים - את מבינה למה אני מתכוונת?).