שיחה עם הגננת
אז אתמול היתה לנו שיחת סיכום עם הגננת. היא כולה שבחים על הבן שלי ולא דואגת לשניה. מבחינתה אין בעיה שהוא לא מזהה כמעט אף אות. בשביל זה יש את כיתה א'. ואני יודעת שהוא בידיים הכי טובות שיש (אבל ולי כמורה היו חצי מהכשרונות של המורה שתהיה לו, אני פשוט מעריצה אותה), אני יודעת שיש שיטת קריאה יחודית לבית ספר, ותיגבור לכל ילד שמתקשה. אבל עדיין, לי זה מרגיש לו טוב, שלמרות כל הפעמים שאני חושפת אותו לאותיות, הוא עדיין לא זוכר את שמם. הגננת אומרת שאין לי על מה לדאוג, שזה כנראה פשוט לא מעניין אותו. אז מה אתן אומרות. לנשום עמוק ולעזוב את הילד בשקט, או לנצל את הקיץ כדי לפתוח מפעל של אותיות בבית?
אז אתמול היתה לנו שיחת סיכום עם הגננת. היא כולה שבחים על הבן שלי ולא דואגת לשניה. מבחינתה אין בעיה שהוא לא מזהה כמעט אף אות. בשביל זה יש את כיתה א'. ואני יודעת שהוא בידיים הכי טובות שיש (אבל ולי כמורה היו חצי מהכשרונות של המורה שתהיה לו, אני פשוט מעריצה אותה), אני יודעת שיש שיטת קריאה יחודית לבית ספר, ותיגבור לכל ילד שמתקשה. אבל עדיין, לי זה מרגיש לו טוב, שלמרות כל הפעמים שאני חושפת אותו לאותיות, הוא עדיין לא זוכר את שמם. הגננת אומרת שאין לי על מה לדאוג, שזה כנראה פשוט לא מעניין אותו. אז מה אתן אומרות. לנשום עמוק ולעזוב את הילד בשקט, או לנצל את הקיץ כדי לפתוח מפעל של אותיות בבית?
