שיחה נוקבת

[המורי הזקן]

שיחה נוקבת

טוב תראו,לפני איזה שעתיים ככה דיברתי עם אמא שלי אשכרה שיחה נוקבת על הקטע של הדת...אני לא הולך ממש לצאת אני עוד לא יודע מה אני אעשה..פשוט עוד לא גיבשתי את דרכי.אני מסתכל על כל מיני דברים בכל מיני צורות ואני חושב על הדברים האלה בשיקול דעת. קיצר בלה בלה בלה דיברנו והכל,אמרתי לה רגע אם אני לא אשמור שבת(זה העיקרון בכל הסיפור)את לא תאהבי אותי,לא תקבלי אותי? היא אמרה לי "אני אוהבת אותך ללא תנאים יותר מאתמול פחות ממחר,אבל אני לא אקבל אותך ככה" אז מה ההבדל בין הדברים?ואיך מתמודדים עם כזה דבר,מה עושים?

 

[yatusha]

המלצה

תסביר לה שאם לא תשמור אתה לא תחלל שבת בבית מתוך כבוד לאורך חיים שלה וכך תוכל ליצור יחס של כבוד-גורר-כבוד במקום פרובוקציה סטיל ``מה אם אני XYZ ?`` אל תבחן גבולות כי זה חסר טעם ופוגע עדיף לך לגבש דעה ואז איתה לגשש כמה אתה מתכוון לחשוף...

 

[rigoletto111]

נסה לשקול את המדיניות לגבי הומואים בצבא ארה"ב

We do not ask, you do not tel

 

[מיכל מאיר]

אם הבנתי נכון...

ועם חושים של אמא - אני חושבת שהיא התכוונה לומר לך שהיא אכן, תמיד תאהב אותך, אבל אם תחלל שבת בבית היא לא תוכל לאפשר לך להיות בבית. אולי באמת כדאי שתבהיר לה שתכבד אותה ובקרבתה לא תעשה משהו שיפגע בה.

 

[דסדס]

מסכימה עם מה שכתבת

זו גם הייתה ההרגשה שלי שלזה היא התכוונה, ואני רוצה להוסיף עוד משהו, זו דרישה הגיונית! בעיני נשמע מאוד סביר שמישהו דתי ידרוש שיכבדו אותו בטריטוריה שלו... ועיני זה עוד יותר הגיוני שנעשה את זה כלפי מישהו שמכבדים גם אולי מחוץ לטריטוריה שלו. צריך לקבוע סוג של כללי משחק, והרבה רגישות והתגמשות בעיקר מצידך, אבל עושה רושם טוב שאמא שלך גם תוכל בנוסף ללאהוב אותך כל יום יותר (שזה דבר נהדר בפני עצמו) אלא גם בהדרגה לקבל אותך. הרבה הצלחה

 

[המורי הזקן]

זה לא קטע של רק בבית...

בכלל היא נתנה לי ת'סיבות למה כן לשמור שבת,למה זה קו אדום שאותו לא עוברים (בשבילך אמא,בשבילך!!)וכו'. ואז היא אמרה לי שהיא לא תקבל אותי אם אני לא אשמור שבת.לא משנה אם זה בבית או אצלי בדירה היא לא תוכל לקבל את העובדה שהבן ש ל ה(!!)לא שומר שבת.

 

[דסדס]

או קיי

אני מנסה לחשוב מה אני הייתי עושה... לא בקטע של להתחיל לשקר, אבל מה שהיא לא יודעת לא פוגע בה. כשאתה שם מן הסתם תשמור שבת, תתנהג יפה, ותתחמק מכל שאלה חקרנית שקשורה למה אתה עושה כשאתה לא שם... זה לא קל להיות במצב כזה, אני באמת מקווה שתצליחו שניכם למצוא דרך להיסתדר....

 

[boten d]

תהליך

כרגע שבת מבחינתה זה קו אדום, כביכול. גם אצל אמא שלי זה היה קו אדום בהתחלה, "שבת זה המינימום" והפך לאט לאט ל "כמעט כל המדינה שומרת כשרות, זה הבסיס שלנו" ומשם הדרך ל "למה לחפש חמץ בכוח?" ול"צום בכיפור וללכת לפחות לכל נדרי ולנעילה. אפילו החילונים הכי גדולים הולכים!" כיום זה על סף שלב ה"אתה תתחתן עם יהודיה, נכון?". או לפחות כך אני מקווה. ועדיין לפעמים ההדחקה שלה מדהימה אותי. נ.ב אני לא מחלל שבת בבית, כמובן. ולא פורס בפניהם את משנתי האמונית בכל הזדמנות.

 

[פלמוני777]

ודאי שהיא תאהב אותך פחות ממחר

שהלא נטל הנישואין בהיותך ישיבה בוחער רובץ על כתפי הוריך, שמן הראוי לברך דיין האמת חלף השמחה במממעונו. שהלא דין הוא שאם מת אביו ויירשהו, מברך הטוב והמטיב, ואם הוא בן יחיד, מברך שהחינו. ומה דינו של האב שנטל הנישואין רובץ לו על כתיפיו ?

 

[הליברל האחרון]

תהייה חזק!

עם כל הכבוד להורים אבל הם זה לא הגורם שיקבע במה אתה תאמין. אל תוותר על האישיות שלך. הנפצה זהירה שלי: משהו שם את המשפט המתוחכם- פרדוקסלי הזה בפה שלה. (מזתומרת לאהוב אותך יותר מאתמול פחות ממחר, מה יהיה אחרי שבוע?

 

[מתלבט13]

לא חייבים "לברר" הכל

לאמא שלך זה קשה. ואתה לא חייב להעמיד אותה במבחן האמירות הבומבסטיות. כמדומני שהיא אמרה שהיא ואהבת אותך בכל מקרה. למה לאנוס אותה להבטיח דברים. אהבה היא מציאות ולא הכרזות. ועושה רושם שזה קיים. אין טעם להעמיד אנשים בפני "או כאן או כאן" "תחליט" "תבהיר" וכאלה. בכל מקרה אלה לא הצהרות שחותמים אצל עורכי דין. זה רגש ויחסים אישיים.