שיוט ARC

[מאיר ריבא]

שיוט ARC

להרחבת היריעה. שלוש סירות ישראליות השתתפו השנה בחציית האטלנטי במסגרת שיוט ה - ARC המסורתי (הראשון היה ב - 1986). הסירה My Dream של אלי בטש, הסירה Amphora של דן מירקין ו- Familia של דן קב (בפיקודי). המשט יצא מ Las Palmas/Gran Canaria והסתיים לאחר כ - 2,700 מייל ב - Rodney Bay/St. Lucia בדרום הקריביים. הסירות שהשתתפו במשט נעו מ - 31 רגל לקטנה ביותר ועד 122 רגל לגדולה ביותר כך שאנחנו על ה-Familia עם ה-42 רגל שלה היינו בין הקטנים. לאחר שלושה שבועות של ים - אני רק יכול להמליץ, חוויה מיוחדת גם בגלל השייט וגם הארוע החברתי של ה - ARC (לפני ואחרי השיוט בקנריים ובסט. לוצ'יה), הכולל הרצאות, מסיבות לצוותים, טיולים ועוד. אם יש מי שמעונים בפרטים - שאלו שאלות ספציפיות ואשמח להרחיב בנושאים כמו הכנת הסירה, קשר, נווט, חיים בים וכל דבר שעולה על דעתכם.

 

[אלון סלומון]

מממ בטח ../images/Emo26.gif

אשמח לקרוא,מעניין ומסקרן,איך הכנתם את הספינה להפלגה שכזו? עד כמה סמכתם על המארגנים שיבוא לעזרתכם? האם יש לדעתך הבדל בהכנת ספינה לחציית אוקיאנוס בשיוט או לבד? תודה

 

[Alex33]

איך מעבירים את הזמן הרב הפנוי..

בקטעים הארוכים במזג אוויר טוב? ברמה האישית וכצוות..? זה מגבש או זה נהיה קצת..צפוף? ודאי תלוי גם במספר האנשים ובקשרים הקודמים בינייהם, אבל אם אפשר לדבר על איזה שהוא "ממוצע"? נשמח לשמוע פרטים..

 

[מאיר ריבא]

זמן פנוי

יש הרבה זמן פנוי, אבל אולי קצת פחות מה שניתן לשער. סדר היום היה כזה: השמש זרחה אחרי שבע בבוקר (חורף - לילה של 13 שעות!). בערך בשמונה - ארוחת בוקר קלה (סלט פירות ויוגורט) ומיד לאחר מכן כמעט כל יום עשינו שינוי במערך המפרשים לגדול יותר, כיוון שבלילה בדרך כלל שטנו במערך שיהיה קל לתפעול לאדם בודד במשמרת. לאחר מכן - טיפול "שפצורים" - משימות כמו בדיקת שקלים וקשירות, החלפת חבל שנקרע (פעמיים קרענו את חבל הצמצום הראשון עקב תפעול לא נכון), בדיקת מצב מנוע, בילג' ועוד רשימה של דברים קטנים שביחד גוזלים זמן ניכר ומעבירים את הזמן עד הצהרים. בצהרים - ארוחת בוקר מאוחרת ואחריה - הקמת קשר תקשורת לווינית, משלוח דווחים למארגנים ולחברים, הורדת דואר אלקטרוני וניתוח (קבוצתי) של תחזית מזג האוויר. אח"כ - קוראים, שומעים מוסיקה, דנים (מחוסר דבר יותר טוב לעשות) בתפריט ארוחת הערב וסתם מעבירים את הזמן - זה הרגע שבו באה לביטוי החשיבות של המצאות עם חברים טובים שנעים לקשקש איתם ויש תמיד נושא לדבר עליו. בשש שש וחצי יורד הלילה, אין אור לקרא ונשאר רק לדבר ולהקשיב למוסיקה. בתשע בערב הולכים לישון ומתחילות משמרות של 4 שעות עד הבוקר. זה ארוך ויכול להיות משעמם - תלוי מאוד ברמת האהבה לים. יש אנשים (כמוני למשל) שיכולים לשבת שעות בלי לעשות כלום ורק להסתכל על הגלים, הצבעים, הדגים המעופפים, ציפור פה ושם ולהרגיש נפלא. לאנשים "עצבניים" - זה יכול להיות קשה.

 

[Alex33]

../images/Emo51.gif,הבנתי את התחושה וגם השכלתי..

 

[בת ים]

ברוך הבא לפורום../images/Emo65.gif

נשמע מרתק ביותר. מסוג החוויות שתמיד מתכננים , כככה בראש, מתכוונים לכך" שאולי ביום מן הימים..." והנה יש כאלו שמגשימים. נשמח לשמוע עוד כאן ואולי אפילו מתישהו במפגש פורום?

 

[soso_sami]

ברוך הבא מאיר

שמח לראות שעלית מדרגה מהקטמראנים עוד יותר שמח לקרוא שאתה יוצא עם יכטות בפיקודך תיסלם על ההפלגה והחוויה אבל במקום להזמין שאלות שחרר לנו "כפפה" או במילים אחרות כתוב לנו סיפור הכולל החוויות ההנאות וההכנות

 

[מאיר ריבא]

הכנות ספינה לחציית אוקיינוס

ראשית חוב לסמי - אני שט ביכטות הרבה שנים (בערך 15 שנה) אך לא נטשתי את הקטמרנים. הקטמרן הוא פסגת הכל ואין שני לו! לא פעם באוקיינוס התגעגעתי למהירות של הנאקרה! לענין החציה: הענין החשוב ביותר הוא הצוות. היינו שלושה על סירה של 42 רגל (היינו בהתחלה ארבעה אבל שחררנו חבר צוות שנראה לנו לא משתלב בחבורה). כל השלושה מכירים אחד את השני שנים רבות (ממועדון הקטמרנים - סמי לתשומת לבך) ואנחנו יודעים בדיוק היכן לכל אחד יש נקודות רגישות וכיצד לחיות איתן. אני מדגיש את זה כי בשתי הסירות הישראליות יחסי האנוש לא היו לגמרי על מי מנוחות. לענין הסירה: הסירה היא חדשה (בת חצי שנה). במשך ששת החודשים מאז נקנתה, עסקנו הבעלים (דן קב) ואני בדיונים על הציוד הנוסף, רכישתו והתקנתו בסירה. למשל - לאחר חישובים של צריכת חשמל (הגה אוטומטי, מקרר, אורות נווט וכיוצ"ב) רכשנו והתקנו גנרטור נגרר במים (לא רוח!) שבפועל סיפק את ההגה הוטומטי ואת המקרר ולשאר הצרכים הדלקנו מדי פעם מנוע בהילוך סרק. רכשנו מפרשים נוספים - חלוץ סערה (שלא השתמשנו בו לשמחתנו) וג'נקר שהיה סוס העבודה של ההפלגה. יש עוד רשימה ארוכה של פריטים שהתקנו וגם כאלו עליהם ויתרנו ביודעין כמו Watermaker - פריט יקר ומסובך לתפעול. במקומו מילאנו את כל הפיולים בבקבוקי מים של 5 ליטר - עשינו חשבון של 5 (!) ליטר מים לאדם ליום ל - 30 יום = 450 ליטר מי שתיה נוסף למיכלים ששימשו לרחצה ושטיפת כלים בלבד (חלק גדול משטיפת הכלים נעשה במי הים).קצר המצע מלהכיל תאור של כל ההכנות אך לאלון אני יכול להשיב שההכנה של הסירה לחציה אינה תלויה בזה האם אתה לבד או בקבוצה. הצרכים הם אותם צרכים ואתה לא יכול לסמוך על המארגנים שיבואו להציל אותך בים, מה שכן - המארגנים סיפקו לנו המון תרומה במידע ורעיונות מה מקובל וכדאי לעשות. למשל רשימת ציוד בטיחות שנדרשה על ידם וגם נבדקה על ידם פיזית סמוך ליציאה לים. המארגנים כן עוזרים בפועל כשיש בעיות - היתה למשל סירה שנשבר לה ה - Rod Rigging ונאלצו להוריד מפרשים כדי שהתורן לא יפול - המארגנים הוציאו קול קורא לכל הספינות לתרום להם דלק ודאגו לכך שהם יוכלו להמשיך על מנוע. כשאתה לבד במצב כזה המציאות קצת יותר קודרת.

 

[רון יציב]

טוב ששחררתם איש צוות לא מתאים כי העיקר לדעתי בהפלגה כזו זה הצוות. החוכמה היא לבחור את הצוות המתאים והיעיל להפלגה (גם אינטרקציות עם חברים טובים עלולה להיות בעיתית), כל השאר זו הצטיידות שעלותה כספית בעיקר, ואם היא מתוכננת כראוי היא לא בעיתית בהמשך. מצד שני אם אחד מאנשי הצוות שלכם היה חולה (או נזקק למנוחה רפואית) 2 הנותרים היו מתמוטטים. ואל תשכח שהיה לכם מזג אוויר מדהים שהקל על התפעול ועל ניתוח התחזית (חוץ מיומיים ראשונים כל השאר היו רוחות מזרחיות).

 

[soso_sami]

נשמע נפלא ו-15 שנה עפו להם בצ'יק

אני עדיין זוכר את היום שבישרת עם דב שעברתם את בחינת הניווט החופי וההסמכה בסוף וההפלגה הראשונה בתורכיה עם סקיפר מקומי וכבר עברו 15 שנה... וואוו. אני מקווה שאתה לא כועס שאני תמיד משתמש בכם כדוגמא מעולה לבוגרי קורס משיטים שדווקא את הפעם הראשונה עשו עם סקיפר מוסמך וביקשו ממנו לשבת בצד ולהתערב רק כשצריך וכך חיזקו את הבטחון והניסיון ונהנו מפינוק וניסיון של אחרים. החצייה נשמעת כחוויה פנטסטית ומזכירה לי את החצייה שלי. אנחנו היינו קצת פחות מאורגנים בפינוקים אבל החזקנו סט מפרשים של 7 חלוצים, שני מפרשיי ראשי וספינקר ועשינו שימוש בכולם. ההגה האוטומטי יצא מכלל שימוש ביום השלישי להפלגה וסה"כ היינו 4 אנשי צוות. ההכנה לחצייה נמשכה חודש כמעט ולא עשינו זאת במסגרת תחרות. לנושא המארנים לדעתי אי אפשר לנטוש אותם גם אם רוצים. זה כבר במערכת הדם.

 

[מאיר ריבא]

ARC, שייט בכלל והיסטוריה

סמי אתה ממש מדהים - איך אתה זוכר את תורכיה. אכן לקחנו סקיפר שכיר בהפלגה ראשונה למען הזהירות ואני ממליץ לכל שייט מתחיל לעשות כך בהפלגה הראשונה. לענין המפרשים: היו לנו ראשי, חלוץ 140%, חלוץ עבודה 100%, חלוץ סערה וג'נקר של 100 מטר מרובעים. לא עשינו שימוש בחלוץ העבודה ולא בחלוץ הסערה. לחלוץ העבודה דווקא היה שימוש בהליכה בפרפר אבל מעצלות בעיקר העדפנו לצמצם את החלוץ המורכב במקום להחליפו. בחלוץ הסערה לא עשינו שימוש כי לא היה צורך. בשבוע הראשון היו אמנם רוחות חזקות ומשתנות אך לא עברו במקסימום 35 קשר איתם הסירה (ואנחנו) הסתדרנו להפליא. רון - לגבי אנשי צוות. שקלנו מראש את האפשרות שאחד מהשלושה לא יוכל לתפקד מסיבה כלשהי ונאלץ לתפקד בשניים בלבד והחלטנו שהסיכון שווה אם האלטרנטיבה היא איש צוות רביעי שעלול להיות לא מתאים. הבעיה לתפקד בשניים אינה כל כך חמורה - היו במשט כ - 15 סירות של זוגות שייטים (שגם זכו לסמינר מיוחד מהמארגנים). אחד הזוגות היה זוג נשוי בני 80!

 

[soso_sami]

מאיר אתה תתפלא מה אני עוד זוכר

למשל איך איבדת את התורן בפרינדל כשהיית יחד עם דב אי שם בים וזכית לגרירה חזרה ע"י פרינדל אחרת.... כן, כן גם את זה אני זוכר והנה עוד לקח חוץ מאשר ההמלצה לבוגרי קורס משיטים לצאת עם סקיפר מנוסה כשיוצאים רחוק...לצאת בשניים זה תמיד טוב ובטוח יותר.

 

[מאיר ריבא]

שייט בחבורה

הי סמי - לא הכל אתה יודע! זה נכון שבמקרה שתארת גרר אותנו דנדר עם פרינדל שניה. אבל דב ואני גם שטנו עם הפרינדל 18 ללא ליווי ובלי להודיע לאף אחד (ובימים שעוד לא היה טלפון סלולרי) אל אסדת הקידוח מול הרצליה, משהו כמו 15 מייל מהחוף וחזרנו בלי לספר לאף אחד היכן היינו. מה אני אגיד - שטות ממדרגה ראשונה וחוסר אחריות טוטלי. לעומת זאת ב - ARC יצאו כ - 230 סירות יחד, דווח כל יום למארגנים על המיקום, דווח כל יום חזרה על תחזית מזג האוויר - ממש לוקסוס מבחינת העטיפה.

 

[amng]

כן כן ..מעניין , יש גם תמונות?../images/Emo98.gif

 

[מאיר ריבא]

להלן תמונה