רק מחוגי השעון שהראו 40 דקות למועד
אחרון להחזרת המצוף, הפסיקו חגיגה צבעונית זו והחזירה אותנו בקידמית למצוף 26 שחיכה בסבלנו שנתחיל להתנהג כמבוגרים ונאסוף אותו כנדרש.. 5 דקות לפני 1345, המועד האחרון, מצאתי עצמי סוחב בלוק כבד ביד אחת ומיכל אדום עם איזה עשרים-שלושים חבל דק ביד שניה, מתעלם ממבטים מנומסים אך תמוהים של העוברים והשבים, מצתוות להסוואה זה לח.ד., חבר יפואי ותיק , גם הוא עם פלסטיק אדום ביד ( מינוס הבלוק..). למרות חיוכו של ארן שהבטיח לי שרבים החזירו כנדרש גם את הבלוקים, הערמה הגדולה של מצופים ובלוק אחד בסיום התחרות סיפרה דברים אחרים.. חזרה לסירה במזח אורחים מצאנו עצמנו מוקפים סירות בנטו גדולות וחדישות שבאו מכל עבר למזח אורחים , שמחים להזדמנות לעזור לאחת מהן,ענקית אדומה ומרהיבה , לקשור עצמה Long Side עלינו, לא שצוותה הגדול והמקצועי נראו זקוקים לזה.. ברחבה הגדולה מול המרינה, האירוע הססגוני תפס תאוצה.. שומרים חמורי סבר לא נתנו להיכנס למי שלא לבש את חולצות המשט , לא כל כך משתכנעים מהסברי שלמרות כל ההפקה , מדות XL התואמות גברים גדולים כמוני ( גם אחרי הדיאטה..)לא היו כלל בנמצא.. המוני שייטים תפסו החלו גודשים את המקום ברחבה וליד השולחנות הרבים, מעמיסים מכל טוב אוכל טעים ושתיה מכל הסוגים וללא גבול, מצב רוח טוב ואווירה נעימה שורה על כולה באירוע ססגוני ורב משתתפים גם ביבשה...
