להשלים עם המצב
האתלטיקה בארץ אף פעם לא תילקח ברצינות אם לא ניקח אותה ברצינות בעצמנו (למרות שלי אין כ"כ זכות להגיד את זה-עד לפני 4 חודשים הייתי בהפסקה מהאימונים). אני מאמינה ששיאים חדשים, כתבות בעיתונים ובמדיה, דאגה רבה יותר מצד האיגוד,והמשך חשיבה אופטימית יביאו בעתיד(נקווה שלא בעתיד הרחוק) לעלייה בחשיבות האתלטיקה והכרה בספורטאים הישראלים. אני יודעת שמאחורי כל אתלט שמתאמן יש קבוצת אוהדי אתלטיקה (לא משנה אם זה משפחה או חברים) שכבר מכירים את כל השמות, את כל הסיפורים, ובאים לראות תחרויות, וזה אומר הרבה. יהיה טוב חברים,אל תהיו כאלה פסימיים. אני כל הזמן קוראת בפורום כמה רע לכולם. אז מה?! גם לי הכל הולך חרא,אבל תמיד יש עוד עונה לנסות ולשפר ולהשתפר!!!!!