שידוכים...

sarati

New member
לא

חילונים הם אנשים שאינם מקיימים תורה ומצוות. אני מקיימת הכול, אבל לא תואמת בהשקפותי לכלל הדתיים. וזו לא התיפייפות. זה סתם להכנס להגדרות שוליות...
 

sarati

New member
דתיה בערך, כן.

אבל רק בגלל שאני בשלב של שאלות אמונה. מסתבכת עם עצמי. מקיימת מה שנראה לי? אני לא עד כדי כך כופרת. יש דברים, כמו מכנסיים לדוג', שאני לא מקפידה עליהם. ואם כבר אז זה לא מצווה ללכת עם חצאית, זה גם לא עברה ללכת עם מכנסיים. בחיים שלי לא חיללתי שבת, אני שומרת כשרות, נוטלת ידיים, מברכת... נראה לי שאני מנהלת אורח חיים דתי לחלוטין. אני לא מתירה לעצמי שום דבר שעובר על מצוות לא תעשה.
 

שירליחצ

New member
אם ככה

אני מאחלת לך שתמצאי את הדרך הנכונה ותמצאי תשובה לכל השאלות שלך (-: מי יודע אולי יום אחד נמצא אותך כאן ח-ר-ד-י-ת... חחח נ.ב- נכון שזה לא מצווה בתורה ללכת עם חצאית אבל חכמים תיקנו הלכה מפורשת שאסור ללכת עם מכנסיים... למרות שיש מכנסיים שמיועדות לנשים...
 

sarati

New member
לא אכפת לי להיות חרדית...

ולגבי המכנסיים, יש לי תאוריה, אבל יכול להיות שאני מכשירה לעצמי... יותר נוח לי, אני אוהבת ככה. אז זאת הנפילה שלי. הלוואי שהנפילות שלי יהיו לנצח כאלה...
 
זו דעתי...

דבר ראשון... בקשר לאהבה . טעות יסודית לחשוב שאהבה באה רק מצד הרגש או הקליק. בעיקרון כל זוג אם הם ישקיעו תהיה ביניהם אהבה... ולכן טעות לחשוב שמי שלא חווה אהבה לפני החתונה... לא תהיה אהבה אחרי. דבר שני... בשידוך כמו שכתבו אחרים.. השכל מתחיל לפעול ע``י התאמה של סגנון רצונות שאיפות.. ורק אחכ בא הרגש.. דבר שלפעמים חוסך המון אכזבות בחיים. דבר שלישי... זה לא המשפחה כמו שכתבת אלא זה הבחור והבחורה נטו מחליטים (אולי יש מקרים שמתחשבים בהורים אבל ההחלטה להתחתן זה של הזוג). דבר רביעי... אהבה לפני החתונה.. אם לא מתחתנים בסוף זה יוצר סתם אכזבות ושברון לב... וחוצמזה תחשבי על הבזבוז זמן.... ודבר אחרון... אחוזי הגירושין זה לא מדד אם יש אהבה או לא... יש אלפי סיבות לגירושין. וסתם כל צורת החיים שהכל סביב אהבה ולבבות פורחים היא קצת עקומה ... אפשר להתפקח ולחשוב שיש עוד דברים בעולם.. גם מחויבות לפרנס לעזור ולתמוך יוצרת קשר... וסיפור לסיום .. זוג חברים שלי יצאו במשך חצי שנה (דתיים) ובסוף עזבו כי לא היתה התאמה מבחינת השאיפה הרוחנית. אז למה לא לדבר ע``ז מראש.. בשיחות רציניות ועמוקות. לחפש התאמה.. ואחכ תבוא האהבה.. (סורי על החפירה)
 

sarati

New member
לא טענתי

שאהבה באה מצד הקליק, אבל אני בהחלט חושבת שהיא באה מצד הרגש... ולא לכל זוג תהיה אהבה, אולי התאמה, וההבדל משמעותי. אני גם לא טוענת שאצל הדתיים או החילונים יש אהבה תמיד, ובטח לא התאמה, ואני גם לא משווה, כמו שאמרתי. אני גם לא חושבת שאהבה לפני החתונה תחזיק לנצח. אבל, אני חושבת (שוב, אני חושבת. לא יודעת - חושבת) שזה קצת לא פייר להכניס זוג לחופה בלי לתת להם לחוות את תהליך החברות, את הריגוש... ואל תגיד לי שאפשר אחרי החתונה, בד"כ הילד הראשון בא אחרי 10 חודשים... זהו נראה לי. כתבת יפה. נעים להכיר...
 
דעתי בנושא

שידוך זו הדרך הבטוחה לודא שהבחירה היא נכונה באמת. ואסביר מדוע- שידוך הולך כך שמבררים על הבחור/ה בקוים כללים קודם הפגישה ומקבלים בערך תמונת מצב של הסגנון,המשפחה וכו` אם הברור הכללי נשמע מתאים לציפיות של הצד השני אז יש טעם להפגש. הפגישה עצמה בניגוד למה שנשמע מהמילה `שידוך` אינה מבוססת על שכל בלבד אלא להרגיש גם אם יש אפשרות למשיכה (אומנם לא מאוהבים בד``כ, פשוט מישום שנגיעה מאד מקרבת וכאן היא לא קימת) אבל יש תחושה של נעימות ורצון להיות יחד. וכאשר זה קיים בפוטנציאל אין סיבה שזה גם לא יגיע.. המשך >
 
המשך

מה שקורה בהכרות סטנדרטית זה ההפך, בחברות יש משיכה אבל כשנפרדים זה בד``כ כשהאופי לא מתאים או כשמגלים דברים שהאהבה עיורה וכו` השידוך מונע מצב כזה- הרעיון של שידוך הוא להסיר את כל המכשולים לאהבה. כשהבחירה היא בידיעה ברורה שיש התאמה ולא רק האהבה עיוורת. מקוה שהסברתי מספיק בהיר.מרגישה שלא הסברתי מספיק כי הנושא ארוך
 
שייייטט דוכים

שידוכים זה הימור במיוחד שלא נהגו לעשות המון פגישות אבל במציאות זה מחזיק מעמד יותר מהכרויות
 

sarati

New member
השאלה היא

אם כל הזוגות ה"משודכים" חיים עם זה בטוב, או שפשוט אופציית הגירושים מביכה ולא מקובלת? אני שואלת. יש פה נטיות להבין את השאלות שלי כתקיפה. אז לא...
 

מקפיא

New member
1. תלוי אצל כל אחד ואחד,

יש כאלו שב 3 פגישות, ויש כאלו שביותר... (אני אישית, בחיים לא יסגור ב 3 פגישות...) 2. עד כמה שאני מבין, אין אהבה אחרי האירוסין... אולי בתקופה שבין האירוסין לחתונה מתחילים לאהוב...
 
למעלה