שידוד מערכות

[שאול נשיץ]

תגובה

- לגבי ה-JPG, האם ניסית להתעסק עם ההגדרות של HIGHLIGHT PRIORITY וכו'? אני לא מכיר מספיק ניקון אבל ברוב המצלמות יש לא מעט הגדרות שניתן להשתמש בהן לטובת שיפור הטווח הדינאמי ב-JPG על חשבון הקונטרסט. זה די מדהים אותי שאתה טוען שה-JPG ככ גרוע....
ניסיתי כמעט הכל. אני משתמש בדרגה הגבוהה ביותר של D lighting ובקונטרסט המינימלי שעדיין נותן תוצאה סבירה. ניסיתי גם מדידת אור מהבהירים עם פיצוי חשיפה חיובי. ה-jpeg שהגעתי אליו נראה טוב בתנאי תאורה טובים, אבל מכוער למדי באור קלוש.

- לא הבנתי למה אתה מקנא בי? (כי אני מסתפק במה שיש לאולימפוס להציע?!)
אני ממקנא בסקירות המעמיקות שאתה מעלה.

- האם עומק השדה שתוכל לקבל מה-17/1.2 לא יענה על הצרכים שלך? אני מבין שזה לא 20ממ אלא 15ממ אבל עדיין זה נשמע לי מספק.
יתכן שזה יספיק. יש בידי עדשת פוטלנדר 17.5 שנותנת את האפקט הרצוי בצמצם פתוח.

- ואפרופו עומק שדה - נשמע שאתה עומק שה"לוק" המדובר חוזר שוב לעומק שדה - כלומר עומק השדה שניתן להפיק, בעיקר בעדשות רחבות, הוא צר יותר בחיישנים גדולים יותר (וזה כמובן נכון). יש עוד משהו ב"לוק" של החיישן הגדול ששונה?
לא. פעם הטווח הדינאמי הרחב היה ייחודי לחיישנים גדולים. הפערים היום קטנים ולא משמעותיים בעולם המעשה.

- האם אפשר להסיק מהסקירה שלך שלמעט הנקודה האחת הזאת, בכל פרמטר אחר היית מעדיף את האולימפוס? לא התייחסת *בכלל* לנושא ה-ISO הגבוה ששם הניקון אמורה לנצח בנוק אאוט.
בגדול כן. יש לניקון מספר יתרונות שאינם משמעותיים עבורי. לעניין ה-ISO, רעש אינו מטריד אותי. למען האמת גם הניקון רועשת במקרה של חשיפת חסר (לפחות ב-jpeg).

- ושאלה אחרונה והכי חשובה - חשבת לקנות סוני A7III במקום ה-D750? לטעמי - חלק ניכר מהדברים ש*אינך* אוהב ב-D750 יפתרו בסוני. הגוף כבד פחות, העינית אלקטרונית ואיכותית, ואני מאמין שגם קבצי ה-JPG לא רעים. בסופו של יום סוני משחקת במגרש של של החדשניים, לא במגרש של הענתיקות.
אין בידי תקציב שיספיק למצלמה שהזכרת וגם אם היה לא הייתי נכנס למערכת A7 בגלל שיקולי ארגונומיה. מנוע ה-jpeg של סוני ידוע לשמצה.
כפי שכתבתי, אני זקוק למערכת הזאת רק למטרה אחת והכלים שבחרתי מתאימים להשגתה.

 

[חובב1]

מנוע ה-JPEG של סוני שופר פלאים

אין מה להשוות יותר לדגמים הישנים. אגב, האם ביטלת בניקון את סינון רעש ה-ISO?

 

[שאול נשיץ]

החלשתי אותו

 

[חובב1]

תנסה ביטול מלא

אגב, גם באולימפוס E M1 II אני מבטל את ה- Noise Filter לגמרי, מטשטש יותר מדי שלא לצורך (אם כי שמעתי ששופר בקושחת 2, לא בדקתי).

 

[שאול נשיץ]

תודה. בהחלט אנסה

 

[יעקב ו]

תודה על הסקירה המעניינת

אם כי עבורי מצלמה גדולה אינה אפשרות מעשית

 

[barakbl]

בין (?) השורות אני רואה חוסר שביעות רצון מהמצלמה

אולי מה שמתאים לך זו דווקא איזו fixed lens ff כלשהי?

 

[שאול נשיץ]

חוסר שביעות רצון? אני?

רעיון טוב, אבל אין מצלמות כאלה.

 

[sagiKor]

יש לפחות שתיים כאלו...

 

[שאול נשיץ]

סלח לי על הפיינשמקריות

העדשות שלהן קצת איטיות.

 

[sagiKor]

קראתי, מעניין אך קצת צפוי.

באופן כללי הרשמים שלך דיי צפויים, הרי לרוב אתה מתאר כאן לרעה בניקון בדיוק את הדברים שגרמו לך לבחור באולימפוס ובמירורלס מלכתחילה...
לא שיש לי משהו נגד זה אבל אתה כותב ממקום של נוחות שכזה וצריך לקחת את הדברים עם גרגר של מלח.

Having said that
יצא לי להחזיק לפני כמה ימים את ה D750, האמת, דיי הפתיעה אותי מבחינת המבנה שלה, ציפיתי למשהו הרבה יותר פלסטיקי והיא הרגישה מאד מוצקה ביד.

הגריפ אכן עמוק אבל אני מבין את מה שאתה כותב, הבעיה בגריפ שאין לו מספיק "בשר" על מנת שישב טוב ביד (גדולה), מוכרח לציין שכל בעיות הגריפ של ניקון דיי נפתרו ב D850, פשוט תענוג להחזיק ביד.

העינית מצוינת, יחסית לעינית אופטית. היתרונות והחסרונות מול עינית אלקטרונית ידועים (אני אתייחס לכך אולי בהמשך)

לגבי ה JPG, לדעתי גישתך מוטעית. הבחירה ב ADL והפעלת טווח דינמי גדול פוגם לטעמי בתוצאה, זה נכון לטעמי בניקון אבל גם באולימפוס וגם בפוג'י. זה נראה לרוב מלאכותי ופוגע בצבעים. צריך להפסיק לפחד מקונטרסט ואזורים אטומים... לדעתי כדאי לך לנסות לבטל את זה.
דבר נוסף שקשור ל JPG ולחשיפה, ניקון מכוונת לצלמי RAW ולכן מדידת האור נוטה לימין מה שמספק תוצאה נוחה לשמירת פרטים ועיבוד הקבצים, נסה לתת פיצוי חשיפה שלילי של שליש או חצי סטופ (ניתן להגדיר את פיצוי החשיפה שיהיה בשלישים או חצאים), לדעתי זה ישפר את רמת ה JPG, לפחות במדידת מטריקס.
באופן כללי JPG זה סוג של פשרה או עצימת עיניים אם תרצה, סוג של ignorance is bliss מכיוון שכמעט כל קובץ JPG שנראה טוב ישירות מהמצלמה יכול להראות טוב יותר בעיבוד ה RAW. אתה פשוט התרגלת לצבעים של אולימפוס, אגלה לך סוד - הורד את תוכנת DXO והמר את הקובץ RAW בצורה אוטומטית ל JPG רק בחר בפריסט של מצלמת אולימפוס ואתה מסודר בלי לעבוד כלל (אני בטוח שפתיחת כל הקבצים בתוכנה, סימונם, בחירת פריסט וללחוץ על "הבא" לא יפגע בעצלנות שלך, בזמן שזה רץ גש להכין כוס קפה)

כשכתבתי שאתה כותב ממקום של נוחות, זה משהו שמאפיין את הרוב. הצילום הדיגיטלי הפך אותנו לעצלן והמירורלס לעוד יותר (היכולת לראות את התוצאה מראש ולתקן לפני הצילום דיי מבטלת את הצורך להבין בדיוק מה אנחנו עושים). אני חושב שהמרוץ אחרי התוצאה הקלה להשגה על ידי שיפורים טכנולוגיים אמנם משפרת את אחוז ההצלחה שלנו אבל לקחה משהו מחווית הצילום, איבדנו את הציפיה לראות מה יצא, איבדנו את אלמנט ההפתעה, לטוב ולרע. את שלב הלמידה מטעויות וצילום טוב יותר בעתיד. מוכרח לציין שזה אחד האלמנטםי האהובים עלי בצילום בפילם, גם אם אני מקבל את התוצאות באותו יום, העובדה שאין לי את היכולת לראות את התוצאה מיד לאחר הצילום משחררת אותי מדאגות (וכן, אפשר גם לכבות את המסך במצלמה דיגיטלית)

כשהפוג'י X100 יצאה, אנשים יצאו מגדרם ושרו את המנטרה של "מציאת חדוות הצילום מחדש", זה לא בא רק מעיצוב סקסי של מצלמה או תמונה איכותית, זה בא בין השאר ממצלמה מוגבלת. אותו קסם שלטעמי האישי פוג'י קצת איבדו על מנת להישאר במירוץ, להתאים למאסות ולדרישות זונחי ה DSLR.
אז אני דווקא בעד לחזור קצת למשהו מוגבל, להרגיש שוב מחדש תחושות שאבדו עם הקלות המעצבנת לעיתים של מכונות הצילום המודרניות. בצורה מסויימת, ה DSLR גם אם תהיה הדגם הכי חדיש, עצם העובדה שהעינית היא אופטית שמה את המצלמה כדבר הדיגיטלי הכי קרוב לאנלוגי (וכמובן שיש קרובים יותר כמו פוג'י עם עינית אופטית או לייקה).

אני מבין מה שאתה כותב לגבי התחושה "הצבאית", DSLR היום היא מכונת עבודה משומנת שמיועדת למשימות מעל לצרכים של המשתמש הממוצע, פעם לא הייתה ברירה, היום יש ולכן היא מרגישה מיושנת וצבאית. אבל זה בדיוק הקטע כי זאת מכונה שלא תאכזב בשום מצב או בפחות מצבים מהאופציות האחרות, לפחות לרגעי כתיבת שורות אלו. הרי יציאנ למשימת צילום מקצועית היא לא דורשת הכנות ותלות בציוד פחות ממבצע צבאי (לא מנסה לרגע השוות את חשיבות המבצעים)

האמת שאול, שלמרות שאני מבין למה רכשת את המערכת הזאת, אני לא מבין למה פעלת דווקא בגישה הזאת. מה הנאמנות הזאת למותג ולפורמט שלא ממש מספקים את מה שאתה באמת רוצה. הרי במקום ההשקעה הזאת בניקון, היית יכול למכור את מערכת ה M43 ולצרף את התקציב שהעמדת לניקון הזאת ולהשקיע במערכת אחרת, אחת שהייתה מספקת לך את הצרכים בצורה טובה יותר. בחייאת שאול, איזו מצלמה לדרך? לרוב אתה מצלם את המשפחה בחצר האחורית (ובצורה מופלאה)

 

[prizman]

וזה באמת לא היה צפוי...

תמיד אפשר לייצר בבית קמרה אובסקורה ואז חדוות הצילום תהיה מלאה.

 

[שאול נשיץ]

תודה על תגובתך המלומדת

ההתעקשות שלי להימנע מעיבוד תמונה אנטנסיבי לאחר החשיפה נובעת לא רק מעצלנות. גם מהעיקרון של שימור ההלך הרוח ברגע החשיפה. אין לי בעיה עם צללים ואין לי בעיה עם הבהקים שרופים כל עוד כך רציתי לצלם את הסצנה. יש לי בעיה כשהמצלמה מתערבת בתהליך הזה. הוא אמור להיות שקוף.
נראה מוזר בעיני שמצלמות מקצועיות לא מצטיינות בעיבוד התמונה. הרי צלם חתונות לא יעבד 2000 קבצי raw שצילם באירוע. על המצלמה לסייע לו ולהפיק תוצאות איכותיות בכוחות עצמה. הייתי מצפה שעיבוד raw יהיה עניינם של המשתמשים במצלמות בעלות טווח דינאמי מוגבל או בכאלה שסובלות מבעיית רעש קרדינלית.
אני יודע שיש דרכים עקיפות לקבל את התוצאות שאני מצפה להן (לאו דווקא "צבעי אולימפוס"), אבל זאת לא חכמה. קל מאד לאפשר למצלמה לרשום את כל הנתונים האפשריים ולבחור מהם את אלה שייראו טוב לאחר מעשה. קשה יותר לעבוד מלכתחילה באופן הרסני, אבל זו הגישה הנכונה בעיני מכיוון שתצלום טוב משקף את האנרגיה ואת הטמפרמנט של הסצינה ולא את איכות הפיקסל.
אין לי בעיה עם מגבלות. אני חושב שהן תורמות לאיכות הצילום. העינית האופטית אכן מגבילה, למרות שמערכות מדידת האור מונעות שגיאות חשיפה גסות. מצד שני, האם שמירת נתוני ה-raw מייצגת מגבלה או שמא להיפך? הפילוסופיה הזאת גורסת שאתה יכול לטעות (ככל שהחיישן גדול יותר מרווח הטעות גדול יותר) ולתקן מאוחר יותר. זאת לא בדיוק גישה אנלוגית.
אין לי שום סיבה להיפטר מציוד המיקרו 4/3 שברשותי. היום אני משוכנע בזה יותר מתמיד. זאת מערכת מצוינת שמספקת חלק גדול מצרכי. אמנם היא מבוססת על חיישן פחות גדול, אבל נוכחתי שהבדלי הגודל במונחים של נקיון וטווח דינאמי הם בעיקר נומינאליים. אינני בוחל בגרעיניות ובינינו - החיישן של ה-D750 טוב אבל לא מושלם. לעומת זאת, העדשות הקטנות מהוות עבורי יתרון מוחשי. זה עוד משהו שנוכחתי בו לאחרונה. בחרתי ב-DSLR של ניקון כדי לא להיגרר למערכת מלאה נוספת או למחשבות מיותרות על שדרוג. זה ביונט שנמצא בסוף דרכו והוא ממלא יפה את החור היחיד בתיק הציוד שלי.
&nbsp
ושוב, תודה על תגובתך. רואים שהשקעת בה הרבה מחשבה.

 

[sagiKor]

אף אחד לא מדבר על עיבוד אינטנסיבי

אבל עיבודים שניתן לבצע ברמת לייטרום כמו תיקון איזון לבן, חשיפה, קונטרסט וצבעים לא פוגעים בהלך הרוח של רגע החשיפה.
אל תשכח שעם כל הכבוד לתצוגת המצלמה בין אם בעינית או במסך זה אף פעם לא נראה אותו דבר על מסך ביתי בין אם מכוייל היטב או לא. כמעט תמיד זה דורש עיבוד על מנת לשמר את "הלך הרוח". אמנם עיבודים קלים אפשר גם לעשות על JPG אבל אין שום סיבה לא לעשות זאת על קובץ RAW כשהתוצאה תהיה פחות הרסנית לקובץ (עיבוד של מידע מוגבל ושמירה ודחיסה מחדש).

יש לי למשל לכל מצלמה ולרוב סוגי התאורה כבר פריסטים מוכנים, מקסימום נגיעות קלות, אני לא יושב על תמונה יותר מחצי דקה.

לעיתים הלך הרוח הוא לא מה שרואים בעינית/מסך או מול העיניים, לעיתים הלך הרוח הוא לאן רוצים להגיע מבחינת התוצאה בידיעה שזה יצריך עיבוד קצת יותר אגרסיבי, אולי זה מחזיר אותנו לדיון של ההבדל בין צילום לאמנות שמבוססת על צילום אם בכלל יש עדיין צורך לדון בכך.

עיבוד לא נועד לטפל בקובץ ברמת הפיקסל אלא בהחלט לשקף את הויז'ן של הצלם וזה לא מחייב להיות נאמן למציאות, הרי אם אתה בוחר צלם בשחור לבן לדוגמה, זה לא נאמן למציאות...

צלמי חתונות (לפחות בארץ) נחלקים ל2 קבוצות:
1. אלו שלא מעבדים תמונות (אותם אני מכנה חאפרים) הם יודעים למקסם את הציוד להפיק תוצאות JPG שמתאימות ומספיק טובות לטעמם, יש לי הרגשה שהתוצאה עלולה לגרום לתחושת בחילה קלה אצל חלק מהמתבוננים, אולי אפילו אצלך... אל תשכח שרוב הלקוחות לא פיינשמייקרים...
2. אלו שכן מעבדים את התמונות, ולא לא מעבדים 2000 תמונות אלא באזור ה 300 הנבחרות אשר גם נכנסות לאלבום.

כשאני מדבר על החלפת מערכת זה לא בשביל ניקיון באיזו גבוה או טווח דינמי, אלו באמת הבל הבלים, אלא בדיוק לקבל את העומק, הלוק והגרדייאנט שבשבילו רכשת היום ניקון, בשביל לקבל את בשליטה שאפשר גם וגם באותה מערכת.
מילא אם הייתה זרוקה איזו ניקון בבית ואתה משתמש בה לצרכים ספציפיים אבל לרכוש אחת חדשה בשביל צורך אולי מזערי? או הפתרון היה להפגש איפשהו באמצע עם חיישם APS-C, אולי מערכת מירורלס בעלת חיישן מלא.
אולי בעצם הפתרון שבחרת בו הוא הכי נכון, כי היום ל DSLR אפשר למצוא עדשות דיי בזול.

 

[מיכאל לנג]