שידוד מערכות
- פותח הנושא שאול נשיץ
- פורסם בתאריך
חלק I: ארגונומיה וממשק
ה-EM1 דור שני קטנה, אבל צפופה ונוחה מאד לאחיזה ולתפעול. ה-D750, למרות היותה מצלמת ה-FF הקטנה ביותר שיש לניקון להציע כיום, גדולה וכבדה. הגריפ עמוק ונוח, אבל המשקל מנצח אותו וגורם לתחושה מכבידה. מימדי המצלמות מתיישבים עם מימדי העדשות בכל מערכת, אבל ההבדלים מורגשים היטב. פעולת התריס של ניקון פיזית מאד. יש לה רתע מורגש והיא מפיקה מין 'קלאנק' רועש. המצב השקט אינו משפר את התחושה, רק מאריך את הפעולה. התריס של אולימפוס, גם זה המכאני, שקט בהרבה ואיננו מורגש בכף היד. שני הגופים מרגישים מוצקים ואטומים, למרות שהמארז של ה-D750 עשוי סגסוגת פלסטיק.
שני הגופים מצוידים במגוון כפתורים ופקדים שהגישה אליהם אינטואיטיבית ברוב המקרים. הכפתורים הקדמיים של אולימפוס ממוקמים טוב יותר. בניקון הגישה לשיטת מדידת האור נוחה יותר, אבל השליטה בפרמטרים של המיקוד נעשית באמצעות כפתור בלתי נגיש בעליל. מיקום מתג ההדלקה של אולימפוס קצת מוזר, אבל מטבע הדברים לא משתמשים בו יותר מדי בעסודה שוטפת. לאולימפוס יש מתג מיוחד שמאפשר שליטה בעוד שתי פונקציות באמצעות הגלגלות. אני מוצא שהממשק הזה מבלבל יותר מאשר מסייע, אבל אפשר להתעלם מהפטנט הזה ולהשיג גישה לרוב הפרמטרים באופן ויזואלי ופשוט שאגע בו בהמשך. שתי המצלמות מאפשרות שינוי של פונקציות הפקדים השונים והתאמת הממשק להעדפותיו של המשתמש. למעשה ה-EM-1 מאפשרת לחקות את הממשק הסטנדרטי של ניקון עד לרמה של כיוון הסיבוב של טבעת המיקוד בעדשות המערכת.
ה-EM1 דור שני קטנה, אבל צפופה ונוחה מאד לאחיזה ולתפעול. ה-D750, למרות היותה מצלמת ה-FF הקטנה ביותר שיש לניקון להציע כיום, גדולה וכבדה. הגריפ עמוק ונוח, אבל המשקל מנצח אותו וגורם לתחושה מכבידה. מימדי המצלמות מתיישבים עם מימדי העדשות בכל מערכת, אבל ההבדלים מורגשים היטב. פעולת התריס של ניקון פיזית מאד. יש לה רתע מורגש והיא מפיקה מין 'קלאנק' רועש. המצב השקט אינו משפר את התחושה, רק מאריך את הפעולה. התריס של אולימפוס, גם זה המכאני, שקט בהרבה ואיננו מורגש בכף היד. שני הגופים מרגישים מוצקים ואטומים, למרות שהמארז של ה-D750 עשוי סגסוגת פלסטיק.
שני הגופים מצוידים במגוון כפתורים ופקדים שהגישה אליהם אינטואיטיבית ברוב המקרים. הכפתורים הקדמיים של אולימפוס ממוקמים טוב יותר. בניקון הגישה לשיטת מדידת האור נוחה יותר, אבל השליטה בפרמטרים של המיקוד נעשית באמצעות כפתור בלתי נגיש בעליל. מיקום מתג ההדלקה של אולימפוס קצת מוזר, אבל מטבע הדברים לא משתמשים בו יותר מדי בעסודה שוטפת. לאולימפוס יש מתג מיוחד שמאפשר שליטה בעוד שתי פונקציות באמצעות הגלגלות. אני מוצא שהממשק הזה מבלבל יותר מאשר מסייע, אבל אפשר להתעלם מהפטנט הזה ולהשיג גישה לרוב הפרמטרים באופן ויזואלי ופשוט שאגע בו בהמשך. שתי המצלמות מאפשרות שינוי של פונקציות הפקדים השונים והתאמת הממשק להעדפותיו של המשתמש. למעשה ה-EM-1 מאפשרת לחקות את הממשק הסטנדרטי של ניקון עד לרמה של כיוון הסיבוב של טבעת המיקוד בעדשות המערכת.
חלק II: עינית
ככל שהדברים נוגעים לעינית, קשה להשוות. ה-D750 מצוידת בעינית אופטית מצוינת, גדולה ובהירה שמציגה 100% משדה הראיה של העדשה. העינית מציגה את נתוני החשיפה הבסיסיים ויודעת לתת חיווי רלוונטי בעת שינוי הגדרות. אפשר להציג בה פלס אלקטרוני קטן על פי דרישה. בהיותה אופטית, העינית היא חלון לעולם ותו לו. לא ניכרות בה השפעותיהם של פיצוי החשיפה, האיזון הלבן וכיו"ב. על מנת להבטיח שההגדרות רצויות, יש לצלם חשיפת מבחן, לתקן, למחוק ולהמשיך. העינית של אולימפוס היא מסך LCD קטן וככזו היא גמישה יותר. כל הגדרות הצילום משתקפות בתצוגה החיה לרבות מונוכרום. התצוגה המוקדמת של התוצאה הצפויה מאפשרת תיקון של המשתנים השונים עוד בטרם החשיפה. לחיצה על כפתור ה-OK מציגה בעינית לוח בקרה שמאפשר שינוי מהיר של פרמטרים רבים באמצעות שימוש אינטואיטיבי בלחצני החצים ובגלגלת הקדמית. לחיצה על OK בניקון מחזירה את אזור המיקוד הפעיל למרכז הפריים… העינית של ה-EM-1 יכולה להציג, מלבד הגדרות החשיפה, שפע של מידע שימושי כמו פלס אלקטרוני, היסטוגרמה חיה ו-focus peaking. ניתן להבהיר את התצוגה בתנאי תאורה קשים ולהגדיל אותה לשם מיקוד ידני מדויק. שתי העיניות מציעות גודל תצוגה דומה ואני מוצא ששתיהן מאפשרות מיקוד ידני סביר ללא עזרים מיוחדים ובלבד שהדיופטרים שלהן מכוונים כהלכה. המחיר של תצוגה אלקטרונית רציפה הוא צריכת חשמל גבוהה של המצלמה כולה וחיי סוללה קצרים יחסית (לא קצרים מאד. אפשר לצפות ל-600 חשיפות בשימוש טיפוסי, הרבה יותר בצילום רציף).
ככל שהדברים נוגעים לעינית, קשה להשוות. ה-D750 מצוידת בעינית אופטית מצוינת, גדולה ובהירה שמציגה 100% משדה הראיה של העדשה. העינית מציגה את נתוני החשיפה הבסיסיים ויודעת לתת חיווי רלוונטי בעת שינוי הגדרות. אפשר להציג בה פלס אלקטרוני קטן על פי דרישה. בהיותה אופטית, העינית היא חלון לעולם ותו לו. לא ניכרות בה השפעותיהם של פיצוי החשיפה, האיזון הלבן וכיו"ב. על מנת להבטיח שההגדרות רצויות, יש לצלם חשיפת מבחן, לתקן, למחוק ולהמשיך. העינית של אולימפוס היא מסך LCD קטן וככזו היא גמישה יותר. כל הגדרות הצילום משתקפות בתצוגה החיה לרבות מונוכרום. התצוגה המוקדמת של התוצאה הצפויה מאפשרת תיקון של המשתנים השונים עוד בטרם החשיפה. לחיצה על כפתור ה-OK מציגה בעינית לוח בקרה שמאפשר שינוי מהיר של פרמטרים רבים באמצעות שימוש אינטואיטיבי בלחצני החצים ובגלגלת הקדמית. לחיצה על OK בניקון מחזירה את אזור המיקוד הפעיל למרכז הפריים… העינית של ה-EM-1 יכולה להציג, מלבד הגדרות החשיפה, שפע של מידע שימושי כמו פלס אלקטרוני, היסטוגרמה חיה ו-focus peaking. ניתן להבהיר את התצוגה בתנאי תאורה קשים ולהגדיל אותה לשם מיקוד ידני מדויק. שתי העיניות מציעות גודל תצוגה דומה ואני מוצא ששתיהן מאפשרות מיקוד ידני סביר ללא עזרים מיוחדים ובלבד שהדיופטרים שלהן מכוונים כהלכה. המחיר של תצוגה אלקטרונית רציפה הוא צריכת חשמל גבוהה של המצלמה כולה וחיי סוללה קצרים יחסית (לא קצרים מאד. אפשר לצפות ל-600 חשיפות בשימוש טיפוסי, הרבה יותר בצילום רציף).
חלק III: מיקוד אוטומטי
מערכות המיקוד האוטומטי של שתי המצלמות משוכללות ומהירות. בשני המקרים נדרשת היכרות מסוימת עם המערכת על מנת להגיע לתוצאות אופטימליות. בניקון, אני מוצא שמיקוד באמצעות הכפתור האחורי ושימוש במה שמכונה "3D" נותן תוצאות טובות מאד. למותר לציין שאני עדיין לומד את המערכת, אבל המיקוד העוקב עובד יפה וחוסך צרות שנובעות משינוי הקומפוזיציה לאחר נעילת המיקוד. באולימפוס המיקוד העוקב פחות יעיל ואני נוטה להשתמש במיקוד רציף (כך שמנגנון ה-PDAF פעיל) עם מתן עדיפות לזיהוי פנים. אזור המיקוד של ה-D750 מוגבל למדי. ה-E-M1 מסוגלת למקד בכל שטח הפריים למעט השוליים הקיצוניים. במיקוד תוך צפיה במסך יש לאולימפוס יתרון גדול. אני מניח שזה בא לידי ביטוי בהסרטת וידאו. זיהוי הפנים בשתי המצלמות מאפשר מיקוד על נושאים אנושיים בצילום עיוור. כדי לעשות זאת בניקון יש צורך בשינוי הגדרות המיקוד. אולימפוס עושה זאת תוך דריסת ההגדרות הקיימות. במיקוד רציף סטנדרטי שתי המצלמות יעילות במידה מרשימה.
מערכות המיקוד האוטומטי של שתי המצלמות משוכללות ומהירות. בשני המקרים נדרשת היכרות מסוימת עם המערכת על מנת להגיע לתוצאות אופטימליות. בניקון, אני מוצא שמיקוד באמצעות הכפתור האחורי ושימוש במה שמכונה "3D" נותן תוצאות טובות מאד. למותר לציין שאני עדיין לומד את המערכת, אבל המיקוד העוקב עובד יפה וחוסך צרות שנובעות משינוי הקומפוזיציה לאחר נעילת המיקוד. באולימפוס המיקוד העוקב פחות יעיל ואני נוטה להשתמש במיקוד רציף (כך שמנגנון ה-PDAF פעיל) עם מתן עדיפות לזיהוי פנים. אזור המיקוד של ה-D750 מוגבל למדי. ה-E-M1 מסוגלת למקד בכל שטח הפריים למעט השוליים הקיצוניים. במיקוד תוך צפיה במסך יש לאולימפוס יתרון גדול. אני מניח שזה בא לידי ביטוי בהסרטת וידאו. זיהוי הפנים בשתי המצלמות מאפשר מיקוד על נושאים אנושיים בצילום עיוור. כדי לעשות זאת בניקון יש צורך בשינוי הגדרות המיקוד. אולימפוס עושה זאת תוך דריסת ההגדרות הקיימות. במיקוד רציף סטנדרטי שתי המצלמות יעילות במידה מרשימה.
חלק IV: איכות התמונה ב-jpeg
איכות התמונה ב-jpeg עדיפה בעיני ב-E-M1. בהרבה. זה בא לידי ביטוי באיזון לבן מדויק יותר, בחשיפה מדויקת יותר, בטווח דינאמי זהה (כן כן) ואפילו באופי הרעש באזורים הסובלים מחשיפת חסר. נראה לי כאילו ניקון עשתה טובה כשציידה את ה-D750 במנוע jpeg. נדרשתי להרבה ניסוי וטעיה כדי להגיע לתוצאות סבירות, ועדיין אולימפוס מוצלחת יותר בהיבט זה. מה שהחיישן הגדול נותן מנוע ה-jpeg המצ'וקמק לוקח וזה מרגיז. לא בסדר. אני מודע לכך שצלמים אמיתיים מצלמים raw, אבל אני לא צלם. בסך הכל איש עצלן שרוצה ליהנות מצילום מבלי לבטל זמן יקר במשחק עם תוכנות עיבוד. הייתי מציע לניקון לשכור את שירותי אולימפוס (או פוג'י או לייקה) כדי להפיק מהמצלמה קבצי jpeg ראויים לשמם. לא מאמינים לי? גם אני התקשיתי להאמין למראה עיני. בהמשך אתן לכם לשפוט בעצמכם.
איכות התמונה ב-jpeg עדיפה בעיני ב-E-M1. בהרבה. זה בא לידי ביטוי באיזון לבן מדויק יותר, בחשיפה מדויקת יותר, בטווח דינאמי זהה (כן כן) ואפילו באופי הרעש באזורים הסובלים מחשיפת חסר. נראה לי כאילו ניקון עשתה טובה כשציידה את ה-D750 במנוע jpeg. נדרשתי להרבה ניסוי וטעיה כדי להגיע לתוצאות סבירות, ועדיין אולימפוס מוצלחת יותר בהיבט זה. מה שהחיישן הגדול נותן מנוע ה-jpeg המצ'וקמק לוקח וזה מרגיז. לא בסדר. אני מודע לכך שצלמים אמיתיים מצלמים raw, אבל אני לא צלם. בסך הכל איש עצלן שרוצה ליהנות מצילום מבלי לבטל זמן יקר במשחק עם תוכנות עיבוד. הייתי מציע לניקון לשכור את שירותי אולימפוס (או פוג'י או לייקה) כדי להפיק מהמצלמה קבצי jpeg ראויים לשמם. לא מאמינים לי? גם אני התקשיתי להאמין למראה עיני. בהמשך אתן לכם לשפוט בעצמכם.
חלק V: חדות
האופי המכאני של פעולת החשיפה ב-D750, היעדר ייצוב והמראה הגדולה מביאים לכך שקשה לקבל חדות טובה בתצלומים המופקים בה. אני נאלץ להביא את מהירות התריס לבערך פעם וחצי ההופכי של אורך המוקד על מנת להשיג זאת ועדיין מתקבל לפעמים טשטוש. ה-E-M1 מצוידת באחד המייצבים היעילים ביותר הקיימים כיום ובתריס מכאני/אלקטרוני משוכלל. אלה מאפשרים חדות טובה במהירויות תריס נמוכות להפליא שעל פי רוב אינן דרושות לי משום שהנושאים שלי נוטים להתנועע. אני מוצא שמערכת ניקון מכניסה למשוואה משתנה נוסף שצריך להתייחס אליו לפני החשיפה וזה קצת מסיח את דעתי מהמטלות המהותיות של קומפוזיציה ותזמון. עדשות מיוצבות היו פותרות את הבעיה הזו, אבל פריימים מיוצבים הם משאב במחסור במערכת F.
האופי המכאני של פעולת החשיפה ב-D750, היעדר ייצוב והמראה הגדולה מביאים לכך שקשה לקבל חדות טובה בתצלומים המופקים בה. אני נאלץ להביא את מהירות התריס לבערך פעם וחצי ההופכי של אורך המוקד על מנת להשיג זאת ועדיין מתקבל לפעמים טשטוש. ה-E-M1 מצוידת באחד המייצבים היעילים ביותר הקיימים כיום ובתריס מכאני/אלקטרוני משוכלל. אלה מאפשרים חדות טובה במהירויות תריס נמוכות להפליא שעל פי רוב אינן דרושות לי משום שהנושאים שלי נוטים להתנועע. אני מוצא שמערכת ניקון מכניסה למשוואה משתנה נוסף שצריך להתייחס אליו לפני החשיפה וזה קצת מסיח את דעתי מהמטלות המהותיות של קומפוזיציה ותזמון. עדשות מיוצבות היו פותרות את הבעיה הזו, אבל פריימים מיוצבים הם משאב במחסור במערכת F.
חלק VI: דברים שחשובים לי פחות
וידאו חובבני - מנוע ה-jpeg העדיף, המייצב, העדשות השקטות ויעילות המיקוד האוטומטי ב-live view נותנים יתרון לאולימפוס.
וידאו מקצועי - קל יותר להפיק מראה קולנועי אצל ניקון למרות ה-4K של אולימפוס.
חשיפות ארוכות - התוצאות של ניקון ב-raw נקיות יותר, אבל אולימפוס מציעה כלים ייחודיים שמקלים את המלאכה. הייתי קורא לזה תיקו.
מגוון עדשות במערכת - שתי המערכות עמוסות לעייפה באופטיקה איכותית וגם באופטיקה פחות איכותית. עדשות מיקרו 4/3 מודרניות יותר וקטנות יותר. לניקון יש יותר עדשות לשימושים מיוחדים (TS, סופר טלה-פוטו וכו'). שתי המערכות עונות על צרכי מלבד בהיבט אחד שאגיע אליו בהמשך, בו יש לניקון יתרון בולט. תיקו.
מאקרו - בשתי המערכות קיימות עדשות מאקרו קצרות וארוכות. ה-E-M1 מציעה עומק שדה גדול יותר, ייצוב ו-focus stacking אוטומטי ולכן היא עדיפה.
צילום עם פלאשים - שתי המערכות מצוידות כהלכה, אבל לניקון יש יתרון בזכות מגוון עצום של ציוד נלווה, ממערכות רדיו ועד ג'לים צבעוניים.
צילום מוצרים ורפרודוקציה - תעלול ה-high res של אולימפוס מציע יתרון בדמות קבצי ענק ועמידות ל-moire.
צילום רציף - ה-E-M1 מציעה יותר פריימים בשניה ו-pro capture. אני מניח שזה נותן לה יתרון בסיטואציות מסוימות.
יד שניה - לניקון יש יתרון גדול בזמינותם של עדשות ואביזרים משומשים. המחירים של ציוד ניקון או תואם ניקון חדש נוטים להיות נמוכים יותר ביחס לאיכות.
וידאו חובבני - מנוע ה-jpeg העדיף, המייצב, העדשות השקטות ויעילות המיקוד האוטומטי ב-live view נותנים יתרון לאולימפוס.
וידאו מקצועי - קל יותר להפיק מראה קולנועי אצל ניקון למרות ה-4K של אולימפוס.
חשיפות ארוכות - התוצאות של ניקון ב-raw נקיות יותר, אבל אולימפוס מציעה כלים ייחודיים שמקלים את המלאכה. הייתי קורא לזה תיקו.
מגוון עדשות במערכת - שתי המערכות עמוסות לעייפה באופטיקה איכותית וגם באופטיקה פחות איכותית. עדשות מיקרו 4/3 מודרניות יותר וקטנות יותר. לניקון יש יותר עדשות לשימושים מיוחדים (TS, סופר טלה-פוטו וכו'). שתי המערכות עונות על צרכי מלבד בהיבט אחד שאגיע אליו בהמשך, בו יש לניקון יתרון בולט. תיקו.
מאקרו - בשתי המערכות קיימות עדשות מאקרו קצרות וארוכות. ה-E-M1 מציעה עומק שדה גדול יותר, ייצוב ו-focus stacking אוטומטי ולכן היא עדיפה.
צילום עם פלאשים - שתי המערכות מצוידות כהלכה, אבל לניקון יש יתרון בזכות מגוון עצום של ציוד נלווה, ממערכות רדיו ועד ג'לים צבעוניים.
צילום מוצרים ורפרודוקציה - תעלול ה-high res של אולימפוס מציע יתרון בדמות קבצי ענק ועמידות ל-moire.
צילום רציף - ה-E-M1 מציעה יותר פריימים בשניה ו-pro capture. אני מניח שזה נותן לה יתרון בסיטואציות מסוימות.
יד שניה - לניקון יש יתרון גדול בזמינותם של עדשות ואביזרים משומשים. המחירים של ציוד ניקון או תואם ניקון חדש נוטים להיות נמוכים יותר ביחס לאיכות.
חלק VII: סיכום
הרושם הכללי ששתי המערכות מותירות שונה למדי: מערכת ניקון מרגישה מיושנת, לא נוחה, "צבאית" משהו. אני מוצא שאני נאלץ להתאים את עצמי אליה ולפעמים יש צורך בכף נעליים. מערכת אולימפוס מרגישה ורסטילית, גמישה ויעילה. לא פעם טענתי שה-E-M1 היא מצלמה לדרך. היא תפיק תוצאות טובות בכל סיטואציה. ה-D750 תפיק תוצאות מעולות במצבים מסוימים וגללי עזים במצבים אחרים. היא דורשת יותר ציוד נלווה ויותר התעסקות בתפל.
אז מדוע בכל זאת להחזיק בשתי המערכות? הסיבה לכך היא השליטה העדיפה בעומק השדה שמעניק החיישן הגדול באורכי מוקד קצרים. על מנת להשיג את גרדיאנט העומק שאני אוהב אני זקוק למפתח צמצם אבסולוטי של כ-20 מ"מ ואי אפשר להשיג את זה באורכי מוקד רחבים במערכת מיקרו 4/3. עדשת המערכת הקצרה ביותר שעונה על הקריטריון הזה היא ה-25/1.2, עדשה יקרה מאד שנותנת שדה ראיה נורמלי. בניקון הכל פשוט יותר. נכון להיום אפשר להשיג את האפקט החל מ-28 מ"מ. מכיוון שאני מרבה לצלם בעדשות רחבות, הגעתי למסקנה שאני זקוק למצלמה נוספת ופעלתי בהתאם.
יידרש לי זמן כדי להתרגל למערכת החדשה ואולי אלמד בסופו של דבר את רזיה ואצליח ליהנות ממנה יותר. בינתיים אני בעיקר מקלל.
הרושם הכללי ששתי המערכות מותירות שונה למדי: מערכת ניקון מרגישה מיושנת, לא נוחה, "צבאית" משהו. אני מוצא שאני נאלץ להתאים את עצמי אליה ולפעמים יש צורך בכף נעליים. מערכת אולימפוס מרגישה ורסטילית, גמישה ויעילה. לא פעם טענתי שה-E-M1 היא מצלמה לדרך. היא תפיק תוצאות טובות בכל סיטואציה. ה-D750 תפיק תוצאות מעולות במצבים מסוימים וגללי עזים במצבים אחרים. היא דורשת יותר ציוד נלווה ויותר התעסקות בתפל.
אז מדוע בכל זאת להחזיק בשתי המערכות? הסיבה לכך היא השליטה העדיפה בעומק השדה שמעניק החיישן הגדול באורכי מוקד קצרים. על מנת להשיג את גרדיאנט העומק שאני אוהב אני זקוק למפתח צמצם אבסולוטי של כ-20 מ"מ ואי אפשר להשיג את זה באורכי מוקד רחבים במערכת מיקרו 4/3. עדשת המערכת הקצרה ביותר שעונה על הקריטריון הזה היא ה-25/1.2, עדשה יקרה מאד שנותנת שדה ראיה נורמלי. בניקון הכל פשוט יותר. נכון להיום אפשר להשיג את האפקט החל מ-28 מ"מ. מכיוון שאני מרבה לצלם בעדשות רחבות, הגעתי למסקנה שאני זקוק למצלמה נוספת ופעלתי בהתאם.
יידרש לי זמן כדי להתרגל למערכת החדשה ואולי אלמד בסופו של דבר את רזיה ואצליח ליהנות ממנה יותר. בינתיים אני בעיקר מקלל.
תודה על השיתוף
האם התקנת באולימפוס את קושחה גרסת 2? זה משפר את הפוקוס העוקב וגם הוסיף נקודת פוקוס קטנה יותר (שעובדת יפה מאוד לפי מה שבדקתי).
מעניין יהיה להוסיף להשוואה את הרשמים שלך עם ה- 17mm f1.2 וכמה אפקט של עומק היא מצליחה לתת (אם כי ברור לי שזה יהיה אפקטיבי לאובייקטים קרובים למצלמה).
האם התקנת באולימפוס את קושחה גרסת 2? זה משפר את הפוקוס העוקב וגם הוסיף נקודת פוקוס קטנה יותר (שעובדת יפה מאוד לפי מה שבדקתי).
מעניין יהיה להוסיף להשוואה את הרשמים שלך עם ה- 17mm f1.2 וכמה אפקט של עומק היא מצליחה לתת (אם כי ברור לי שזה יהיה אפקטיבי לאובייקטים קרובים למצלמה).
ובכן
התקנתי ואכן, כעת המיקוד הראשוני שמתקבל ב-C-AF מהיר מזה של S-AF ועדיף להשתמש בו דרך קבע. נקודת הפוקוס הקטנה עובדת יפה, אם כי גם הגדולה בסדר גמור. אינני בטוח אם אזור המיקוד אכן הוקטן או רק התצוגה של הנקודות.
ביטלתי את הזמנת ה-17 כי אינני רואה בה עוד טעם. הסיגמה 35 באמת עדשה טובה. עד כדי כך שאני שוקל את רכישת גירסת ה-24 מ"מ (שזולה משמעותית מהאולימפוס 17).
התקנתי ואכן, כעת המיקוד הראשוני שמתקבל ב-C-AF מהיר מזה של S-AF ועדיף להשתמש בו דרך קבע. נקודת הפוקוס הקטנה עובדת יפה, אם כי גם הגדולה בסדר גמור. אינני בטוח אם אזור המיקוד אכן הוקטן או רק התצוגה של הנקודות.
ביטלתי את הזמנת ה-17 כי אינני רואה בה עוד טעם. הסיגמה 35 באמת עדשה טובה. עד כדי כך שאני שוקל את רכישת גירסת ה-24 מ"מ (שזולה משמעותית מהאולימפוס 17).
כמה שאלות....
- לגבי ה-JPG, האם ניסית להתעסק עם ההגדרות של HIGHLIGHT PRIORITY וכו'? אני לא מכיר מספיק ניקון אבל ברוב המצלמות יש לא מעט הגדרות שניתן להשתמש בהן לטובת שיפור הטווח הדינאמי ב-JPG על חשבון הקונטרסט. זה די מדהים אותי שאתה טוען שה-JPG ככ גרוע....
 
- לא הבנתי למה אתה מקנא בי? (כי אני מסתפק במה שיש לאולימפוס להציע?!)
 
- האם עומק השדה שתוכל לקבל מה-17/1.2 לא יענה על הצרכים שלך? אני מבין שזה לא 20ממ אלא 15ממ אבל עדיין זה נשמע לי מספק.
 
- ואפרופו עומק שדה - נשמע שאתה עומק שה"לוק" המדובר חוזר שוב לעומק שדה - כלומר עומק השדה שניתן להפיק, בעיקר בעדשות רחבות, הוא צר יותר בחיישנים גדולים יותר (וזה כמובן נכון). יש עוד משהו ב"לוק" של החיישן הגדול ששונה?
 
- האם אפשר להסיק מהסקירה שלך שלמעט הנקודה האחת הזאת, בכל פרמטר אחר היית מעדיף את האולימפוס? לא התייחסת *בכלל* לנושא ה-ISO הגבוה ששם הניקון אמורה לנצח בנוק אאוט.
 
- ושאלה אחרונה והכי חשובה - חשבת לקנות סוני A7III במקום ה-D750? לטעמי - חלק ניכר מהדברים ש*אינך* אוהב ב-D750 יפתרו בסוני. הגוף כבד פחות, העינית אלקטרונית ואיכותית, ואני מאמין שגם קבצי ה-JPG לא רעים. בסופו של יום סוני משחקת במגרש של של החדשניים, לא במגרש של הענתיקות.
 
- לגבי ה-JPG, האם ניסית להתעסק עם ההגדרות של HIGHLIGHT PRIORITY וכו'? אני לא מכיר מספיק ניקון אבל ברוב המצלמות יש לא מעט הגדרות שניתן להשתמש בהן לטובת שיפור הטווח הדינאמי ב-JPG על חשבון הקונטרסט. זה די מדהים אותי שאתה טוען שה-JPG ככ גרוע....
 
- לא הבנתי למה אתה מקנא בי? (כי אני מסתפק במה שיש לאולימפוס להציע?!)
 
- האם עומק השדה שתוכל לקבל מה-17/1.2 לא יענה על הצרכים שלך? אני מבין שזה לא 20ממ אלא 15ממ אבל עדיין זה נשמע לי מספק.
 
- ואפרופו עומק שדה - נשמע שאתה עומק שה"לוק" המדובר חוזר שוב לעומק שדה - כלומר עומק השדה שניתן להפיק, בעיקר בעדשות רחבות, הוא צר יותר בחיישנים גדולים יותר (וזה כמובן נכון). יש עוד משהו ב"לוק" של החיישן הגדול ששונה?
 
- האם אפשר להסיק מהסקירה שלך שלמעט הנקודה האחת הזאת, בכל פרמטר אחר היית מעדיף את האולימפוס? לא התייחסת *בכלל* לנושא ה-ISO הגבוה ששם הניקון אמורה לנצח בנוק אאוט.
 
- ושאלה אחרונה והכי חשובה - חשבת לקנות סוני A7III במקום ה-D750? לטעמי - חלק ניכר מהדברים ש*אינך* אוהב ב-D750 יפתרו בסוני. הגוף כבד פחות, העינית אלקטרונית ואיכותית, ואני מאמין שגם קבצי ה-JPG לא רעים. בסופו של יום סוני משחקת במגרש של של החדשניים, לא במגרש של הענתיקות.
 
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.