שחר לזר כותב מהמאדים
שחר נמצא בתחנת המחקר במדבר ביוטה ארה"ב כבר מספר ימים. הנה המכתב הראשון שכתב לארץ (מתורגם לעברית, עותק בוורד למי שיותר נוח לקרוא כך מצורף) תרגום של מכתבו הראשון של שחר מהשטח – 5.1.03 שלום לכולם! הפרטים של צוות 11 (הצוות שלי) יהיו באתר האינטרנט רק מחר, אז תוכלו לראות את הדוחות הראשונים שלנו. אז הסיפור הולך בערך ככה עד כה: סוף-סוף, לאחר 40 שעות טיסה וציפיה לטיסה הבאה נחתתי בסולט לייק סיטי. זו היתה הקלה משום שאני די שונא לטוס (באמת!) בנמל-התעופה גיליתי לצערי הרב שהתיקים שלי נשארו מאחור בנמל-תעופה ניוארק – התג עם השם שלי נקרע ע" משהו. בר-מזל שכמותי... אז מחר אני חוזר עם הצוות היוצא ואחזור אח"כ לאתר – טיול נחמד שייקח 10 שעות בערך. אז חוץ מזה הכל הולך חלק, הצוות מאוד נחמד והאווירה מצוינת (האוויר מדוחס כדי שלא נעוף החוצה לאטמוספירה הדקיקה של מאדים...) הדרך מסולט לייק סיטי לאתר ליד האנקסוויל היה מרהיב עם מלא שכבות מרובדות של חול מתקופת היורה (עם מאובנים של דינוזאורים!), קניונים, רמות, שכבת של פחם ואפילו מכרה פחם, הרי הרוקי ומספר עיירות קטנות בסגנון אמריקאי (טוב, אולי מגלל שאני בארה"ב) המרחקים גדולים, הכל מאוד רחב ופתוח ואתה ממש פוחד ליפול אל השמיים..בהתחלה אתה מרגיש בודד אבל אח"כ ההרגשה מתחלפת להרגשה נעימה של חופש, אתה יכול ללכת לאיפה שאתה רוצה ולעשות מה שאתה רוצה. המגורים נמצאים באתר מושלם – הנוף כולו מורכב משכבות אדומות של חול, גבעות קטנות, צוקים וקניונים קטנים. הלבן של המגורים בתוך הנוף גורם לך להרגיש כאילו אתה באמת על מאדים. יש לנו רכבי 4X4 קטנים ו"חליפות חלל", חממה וטלסקופ שיכול להיות מנוהג ע"י מחשב נישא מהמגורים שקיבלנו ממנו תמונות מצוינות של גלקסיות. האסטרונום ממש נכנס ללחץ ואני חושב שהוא לעולם לא ילך לישון וימשיך ללחוץ על הכפתורים של הטלסקופ כל הלילה... טוב... אני קצת עייף, עבר זמן רב מאז שנהנתי משינת לילה ערבה... אז אני מסיים. מחר הוא יום חדש עם דוחות חדשים. דש לכולם! שחר.
שחר נמצא בתחנת המחקר במדבר ביוטה ארה"ב כבר מספר ימים. הנה המכתב הראשון שכתב לארץ (מתורגם לעברית, עותק בוורד למי שיותר נוח לקרוא כך מצורף) תרגום של מכתבו הראשון של שחר מהשטח – 5.1.03 שלום לכולם! הפרטים של צוות 11 (הצוות שלי) יהיו באתר האינטרנט רק מחר, אז תוכלו לראות את הדוחות הראשונים שלנו. אז הסיפור הולך בערך ככה עד כה: סוף-סוף, לאחר 40 שעות טיסה וציפיה לטיסה הבאה נחתתי בסולט לייק סיטי. זו היתה הקלה משום שאני די שונא לטוס (באמת!) בנמל-התעופה גיליתי לצערי הרב שהתיקים שלי נשארו מאחור בנמל-תעופה ניוארק – התג עם השם שלי נקרע ע" משהו. בר-מזל שכמותי... אז מחר אני חוזר עם הצוות היוצא ואחזור אח"כ לאתר – טיול נחמד שייקח 10 שעות בערך. אז חוץ מזה הכל הולך חלק, הצוות מאוד נחמד והאווירה מצוינת (האוויר מדוחס כדי שלא נעוף החוצה לאטמוספירה הדקיקה של מאדים...) הדרך מסולט לייק סיטי לאתר ליד האנקסוויל היה מרהיב עם מלא שכבות מרובדות של חול מתקופת היורה (עם מאובנים של דינוזאורים!), קניונים, רמות, שכבת של פחם ואפילו מכרה פחם, הרי הרוקי ומספר עיירות קטנות בסגנון אמריקאי (טוב, אולי מגלל שאני בארה"ב) המרחקים גדולים, הכל מאוד רחב ופתוח ואתה ממש פוחד ליפול אל השמיים..בהתחלה אתה מרגיש בודד אבל אח"כ ההרגשה מתחלפת להרגשה נעימה של חופש, אתה יכול ללכת לאיפה שאתה רוצה ולעשות מה שאתה רוצה. המגורים נמצאים באתר מושלם – הנוף כולו מורכב משכבות אדומות של חול, גבעות קטנות, צוקים וקניונים קטנים. הלבן של המגורים בתוך הנוף גורם לך להרגיש כאילו אתה באמת על מאדים. יש לנו רכבי 4X4 קטנים ו"חליפות חלל", חממה וטלסקופ שיכול להיות מנוהג ע"י מחשב נישא מהמגורים שקיבלנו ממנו תמונות מצוינות של גלקסיות. האסטרונום ממש נכנס ללחץ ואני חושב שהוא לעולם לא ילך לישון וימשיך ללחוץ על הכפתורים של הטלסקופ כל הלילה... טוב... אני קצת עייף, עבר זמן רב מאז שנהנתי משינת לילה ערבה... אז אני מסיים. מחר הוא יום חדש עם דוחות חדשים. דש לכולם! שחר.