שחקני נבחרת ישראל רציתי לבדוק את סגל השחקנים שיצא ליורובאסקט בקיץ האחרון ומי שדרג את מעמדו ומי הלך אחורה.
יוגב אוחיון עדיין הרכז הפותח של מכבי ת"א, אבל חל מעט פיחות במעמדו כשרייס מראה יכולות אתלטיות שחסרות לאוחיון.בליגה הוא מצליח לשמור על הממוצעים, אבל בשלושת המשחקים האחרונים בליגה הואנראה כמו צל של עצמו.
רביב לימונד הפך לרכז פותח בהפועל ת"א. הקומבו גארד מצליח להוציא תפוקה טובה כשנותנים לו את המפתחות. אולי כשאין עליו לחץ, הוא נוטה יותר לפרוח. אחוזי השדה שלו השנה הרבה יותר מפתיעים אפילו מכמות הנקודות שהוא צובר. סימן שאלה גדול מבחינתי אם הוא יכול לתפקד בנבחרת שלא רואה אותו כאלפא גארד.
אפיק ניסים בלתי יציב. יכול להרביץ 30 ו-23 נקודות ויכול גם לתת לא מעט משחקים של 7 נקודות. עוד קומבו גארד שיש לו אחוזים טובים יותר מהשלוש מאשר מ-2. בכלל בחירת הזריקות שלו יכולה להלבין את השיער של קטש. לא רואה התקדמות ולא רואה נסיגה.
יותם הלפרין בירושלים גידל זוג וובוס. מעבר לנקודות, היכולת להשתלט על המשחק ואפילו סלי הקלאץ', דווקא מה שמפתיע אותי הוא היכולת של הלפרין למסור אסיסטים. אם במכבי ת"א הוא ברח מהכדור, באולימפיאקוס היה בעיקר קלע מבחוץ, עכשיו בירושלים הוא מפעיל בצורה מאוד יפה את הגבוהים. עכשיו כבר פחות מסתכלים עליו כעל הבטחה מבוזבזת.
ניצן חנוכי היה פילר בנבחרת וגם השנה באילת הוא לא מתרומם. בגיל 28 הוא לא ישתפר מעבר למה שיש. רק צריך לקוות שעדיין יתן הגנה טובה גם הלאה.
עמרי כספי עבר לקבוצת NBA שנותנת לו מעט יותר דקות. לא יודע כמה זה משפיע לחיוב על היכולת בנבחרת.
גיא פניני מסוגל לתת שלשות, מסוגל לתת הגנה, אבל הוא עדיין עם אופי בעייתי. בליגה משחק םחות מ-20 דקות, באירופה התחיל מחוץ לרוטציה, אבל בלאט דווקא כן משתמש בובזמן האחרון. הוא כבר לא אותו שחקן של לפני שנתיים-שלוש ביכולת שלו.
ליאור אליהו עשה את הכותרות הגדולות ביותרבקיץ האחרון. הוא ביקש חוזה משודרג ממכבי ת"א, חיפש קבוצות ובסוף סגר בירושלים לאחר פתיחת העונה. הפך לשחקן של 30 דקות וביחד עם הגוף של פרחוסקי והיד הרכה של דאנקן הוא מצא מקום טוב ברוטציה. גויאבות תמיד ידע לזרוק, לרוץ הוא גם ידע, והשחקנים האחרים מחפים על כך שאליהו לא קולע ביד שמאל וגם לא ממש מחצי מרחק. עדיין הוא בורג חשוב מאוד בנבחרת.
אלישי כדיר התחיל השנה בירושלים, אבל בואו של ליאור אליהו לקבוצה הבהיר לכדיר שהרבה דקות הוא לא צפוי לראות. לפיכך ארז את הפקלאות והדרים לאילת. הוא כבר לא ישחזר את ימיו מהגליל כשזכה בשחקן העונה, ואי היציבות שאיפיינה אותו בירושלים המשיכה איתו גם לאילת. שחקן קשוח עם יד לא רעה לחצי מרחק, אך חסר אתלטיות מספקת. ימשיך להיות שחקן מהספסל גם בנבחרת.
אלכס טיוס החל את העונה פצוע. לאחרונה פציעות של סוםו ושון ג'יימס זרקו אותו אל תוך הרוטציה של מכבי ת"א באירופה, ושם טיוס מראה לחימה ויכולת ריבאונד טובה. גם בליגה הוא מקבל קרדיט מבלאט (גם בגלל החוק הרוסי) ומוכיח שההבאה שלו לא היתה טעות. בנבחרת ימשיך להיות זה שיקבל את מירב הדקות בעמדה 5, בעיקר כי אין הרבה אופציות אחרות.
עידו קוז'יקרו הזדקן בעוד עונה. בן 36 שעשה הרבה מאוד בקריירה. חבל שאין לנו עוד עידו כזה שיכול להיות בנבחרת.
יניב גרין מקבל מעט דקות בירושלים ומחזיר במעט שהוא יכול שזה כמה ריבאונדים וזריקות לסל כשהוא במרחק של סנטימטרים מהטבעת. מי יכול להחליף אותו בנבחרת? שאלה מיליון הדולר.
גל מקל ויתר הקיץ על הנבחרת על מנת להיות במחנה האימונים של דאלאס. הוא "נהנה" מהפציעות של דווין האריס, אבל עכשיו לצד האריס, קלדרון ולארקין אין בו צורך ודאלאס מעבירה אותו לליגת הפיתוח. מה הוא עשה השנה? האם התפתח? אני באמת לא יודע.
נראה כי מבחינת הגארדים יש לישראל "בעיה" חיובית: אוחיון, הלפרין, לימונד ומקל יכולים להיות בחמישיה הפותחת. את חנוכי הייתי מחליף בשון דאוסן הצעיר כדי שיטעם משחקים בינלאומיים וירכוש ניסיון. עמדות הפנים הן עדיין בעייתיות בנבחרת. צ'וברביץ' לא פורץ, גרין פציע, קוז'י זקן וראינו מה קורה בקיץ כשטיוס היה פצוע. אולי שווה קצת לחשוב מחוץ לקופסא. מישהו עוקב אחרי רות'בארט? אולי שווה להקפיץ את עמית תמיר מהליגה השניה (משחק לא רע ברמת גן)? יש רעיונות אחרים?
יוגב אוחיון עדיין הרכז הפותח של מכבי ת"א, אבל חל מעט פיחות במעמדו כשרייס מראה יכולות אתלטיות שחסרות לאוחיון.בליגה הוא מצליח לשמור על הממוצעים, אבל בשלושת המשחקים האחרונים בליגה הואנראה כמו צל של עצמו.
רביב לימונד הפך לרכז פותח בהפועל ת"א. הקומבו גארד מצליח להוציא תפוקה טובה כשנותנים לו את המפתחות. אולי כשאין עליו לחץ, הוא נוטה יותר לפרוח. אחוזי השדה שלו השנה הרבה יותר מפתיעים אפילו מכמות הנקודות שהוא צובר. סימן שאלה גדול מבחינתי אם הוא יכול לתפקד בנבחרת שלא רואה אותו כאלפא גארד.
אפיק ניסים בלתי יציב. יכול להרביץ 30 ו-23 נקודות ויכול גם לתת לא מעט משחקים של 7 נקודות. עוד קומבו גארד שיש לו אחוזים טובים יותר מהשלוש מאשר מ-2. בכלל בחירת הזריקות שלו יכולה להלבין את השיער של קטש. לא רואה התקדמות ולא רואה נסיגה.
יותם הלפרין בירושלים גידל זוג וובוס. מעבר לנקודות, היכולת להשתלט על המשחק ואפילו סלי הקלאץ', דווקא מה שמפתיע אותי הוא היכולת של הלפרין למסור אסיסטים. אם במכבי ת"א הוא ברח מהכדור, באולימפיאקוס היה בעיקר קלע מבחוץ, עכשיו בירושלים הוא מפעיל בצורה מאוד יפה את הגבוהים. עכשיו כבר פחות מסתכלים עליו כעל הבטחה מבוזבזת.
ניצן חנוכי היה פילר בנבחרת וגם השנה באילת הוא לא מתרומם. בגיל 28 הוא לא ישתפר מעבר למה שיש. רק צריך לקוות שעדיין יתן הגנה טובה גם הלאה.
עמרי כספי עבר לקבוצת NBA שנותנת לו מעט יותר דקות. לא יודע כמה זה משפיע לחיוב על היכולת בנבחרת.
גיא פניני מסוגל לתת שלשות, מסוגל לתת הגנה, אבל הוא עדיין עם אופי בעייתי. בליגה משחק םחות מ-20 דקות, באירופה התחיל מחוץ לרוטציה, אבל בלאט דווקא כן משתמש בובזמן האחרון. הוא כבר לא אותו שחקן של לפני שנתיים-שלוש ביכולת שלו.
ליאור אליהו עשה את הכותרות הגדולות ביותרבקיץ האחרון. הוא ביקש חוזה משודרג ממכבי ת"א, חיפש קבוצות ובסוף סגר בירושלים לאחר פתיחת העונה. הפך לשחקן של 30 דקות וביחד עם הגוף של פרחוסקי והיד הרכה של דאנקן הוא מצא מקום טוב ברוטציה. גויאבות תמיד ידע לזרוק, לרוץ הוא גם ידע, והשחקנים האחרים מחפים על כך שאליהו לא קולע ביד שמאל וגם לא ממש מחצי מרחק. עדיין הוא בורג חשוב מאוד בנבחרת.
אלישי כדיר התחיל השנה בירושלים, אבל בואו של ליאור אליהו לקבוצה הבהיר לכדיר שהרבה דקות הוא לא צפוי לראות. לפיכך ארז את הפקלאות והדרים לאילת. הוא כבר לא ישחזר את ימיו מהגליל כשזכה בשחקן העונה, ואי היציבות שאיפיינה אותו בירושלים המשיכה איתו גם לאילת. שחקן קשוח עם יד לא רעה לחצי מרחק, אך חסר אתלטיות מספקת. ימשיך להיות שחקן מהספסל גם בנבחרת.
אלכס טיוס החל את העונה פצוע. לאחרונה פציעות של סוםו ושון ג'יימס זרקו אותו אל תוך הרוטציה של מכבי ת"א באירופה, ושם טיוס מראה לחימה ויכולת ריבאונד טובה. גם בליגה הוא מקבל קרדיט מבלאט (גם בגלל החוק הרוסי) ומוכיח שההבאה שלו לא היתה טעות. בנבחרת ימשיך להיות זה שיקבל את מירב הדקות בעמדה 5, בעיקר כי אין הרבה אופציות אחרות.
עידו קוז'יקרו הזדקן בעוד עונה. בן 36 שעשה הרבה מאוד בקריירה. חבל שאין לנו עוד עידו כזה שיכול להיות בנבחרת.
יניב גרין מקבל מעט דקות בירושלים ומחזיר במעט שהוא יכול שזה כמה ריבאונדים וזריקות לסל כשהוא במרחק של סנטימטרים מהטבעת. מי יכול להחליף אותו בנבחרת? שאלה מיליון הדולר.
גל מקל ויתר הקיץ על הנבחרת על מנת להיות במחנה האימונים של דאלאס. הוא "נהנה" מהפציעות של דווין האריס, אבל עכשיו לצד האריס, קלדרון ולארקין אין בו צורך ודאלאס מעבירה אותו לליגת הפיתוח. מה הוא עשה השנה? האם התפתח? אני באמת לא יודע.
נראה כי מבחינת הגארדים יש לישראל "בעיה" חיובית: אוחיון, הלפרין, לימונד ומקל יכולים להיות בחמישיה הפותחת. את חנוכי הייתי מחליף בשון דאוסן הצעיר כדי שיטעם משחקים בינלאומיים וירכוש ניסיון. עמדות הפנים הן עדיין בעייתיות בנבחרת. צ'וברביץ' לא פורץ, גרין פציע, קוז'י זקן וראינו מה קורה בקיץ כשטיוס היה פצוע. אולי שווה קצת לחשוב מחוץ לקופסא. מישהו עוקב אחרי רות'בארט? אולי שווה להקפיץ את עמית תמיר מהליגה השניה (משחק לא רע ברמת גן)? יש רעיונות אחרים?