שותפות???
שלום, חדשה כאן. אני עוברת טיפולים של הזרעות בבנק הזרע מתרומת זרע ללא בן זוג. קודם כל , פיספסו לי הרבה פעמים את הביוץ. חודש אחד לקחתי יומיים איקאקלומין, הרגשתי זוועה וגם אז עשיתי הזרעה לאחר הביוץ. החודש אני עם זריקות של גונל אף . עכשיו אני ביום ה-23 , וכבר מרגישה חזק את ההתכווציות של המחזור המתקרב. איזה יאוש. מרגישה מאוד לבד. חברה אחת שלי ילדה לפני מספר חודשים וניתקתי איתה קשר. חברה חדשה שיצרתי איתה קשר מבוגרת ממני במספר שנים ובכלל לא סיפרתי לה על הטיפולים כי לא רציתי שתקנא. החודש הרגשתי שאין לי רצון לקשר איתה, כשאני לא מספרת לה דברים ולפי תגובות שלה בנושא, לא כדאי לי לספר לה. בקיצור , אין לי עם מי לדבר. אני לבד. אני מבינה שרוב הנשים כאן הן עם בן זוג. ואולי לא??? האמת עדיין לא קראתי בעיון דפים קודמים. האם יש לי שותפות למצב ולתחושות? איך מתמודדים עם האכזבות?
שלום, חדשה כאן. אני עוברת טיפולים של הזרעות בבנק הזרע מתרומת זרע ללא בן זוג. קודם כל , פיספסו לי הרבה פעמים את הביוץ. חודש אחד לקחתי יומיים איקאקלומין, הרגשתי זוועה וגם אז עשיתי הזרעה לאחר הביוץ. החודש אני עם זריקות של גונל אף . עכשיו אני ביום ה-23 , וכבר מרגישה חזק את ההתכווציות של המחזור המתקרב. איזה יאוש. מרגישה מאוד לבד. חברה אחת שלי ילדה לפני מספר חודשים וניתקתי איתה קשר. חברה חדשה שיצרתי איתה קשר מבוגרת ממני במספר שנים ובכלל לא סיפרתי לה על הטיפולים כי לא רציתי שתקנא. החודש הרגשתי שאין לי רצון לקשר איתה, כשאני לא מספרת לה דברים ולפי תגובות שלה בנושא, לא כדאי לי לספר לה. בקיצור , אין לי עם מי לדבר. אני לבד. אני מבינה שרוב הנשים כאן הן עם בן זוג. ואולי לא??? האמת עדיין לא קראתי בעיון דפים קודמים. האם יש לי שותפות למצב ולתחושות? איך מתמודדים עם האכזבות?