המשגיח מספר 1
New member
שותפה אמיתית
שותפה אמיתית למסע המרתק הזה שקוראים לו "חיים". מישהי שתוכיח לי שאפשר עוד להאמין בזוגיות... לפעמים אני מדמיין איך אני פוגש אותה פתאום אחרי בצורת נפשית יובש רגשי לב סטטי תקוות סרק ורסיסי געגוע לתחושות שחווית פעם ואינן אחרי שפחדת שאולי זה לא יקרה כבר ותאלץ להתפשר על אולי ועל כמעט כי החיים הם לא סרט ואף אחד לא הבטיח לך הפי אנד אז לפעמים אתה מדמיין בשקט בשקט איך המישהי הזו שלך מגלה אותך פתאום אולי מבט אולי מילה אולי משפט שתאמר והיא תשמע או פוסט שתכתוב או שיר או שורה או סתם פגישה מרגישה ואתה רוצה להאמין שהיא קיימת מעבר להרי החושך מעבר לעשרות ההצעות מדודה לאה, והחברה של אמא והשכנה ממול שאף פעם לא הבינו את הפנוכו העמוק שלך אף פעם לא ידעו מה באמת אתה מחפש אתה מקווה שתדע לזהות אותה מבעד ליח"צנות הגרועה ולשיחת הטלפון העייפה ולטעם הנוראי שלה בבגדים וחרף הזכרונות שהותירו בך הפגישות הקודמות, והגרושה שלימדו אותך, פעם, איך מרגישה אהבה. אותה, את אותה אחת שתדע להכיל אותך במלואך להעריך את האיכויות המיוחדות שלך לסלוח לחולשות ולפגמים שבך לקרוא את ההבעות שלך לכאוב את הכאבים שלך לאהוב אותך באמת להילחם עליך עד כלות ולקבל ממך את כל הרגש שיש לך להציע לה בחזרה זה שאצור בך יותר מדי זמן, זה שחסמת בסכר מאסיבי, שרק ממתין לסדק הקטן כדי לפרוץ ולהציף אותך, ואותה, בכל כך הרבה טוב שיושב וממתין בשקט לרגע הנכון רגע, שאינך יודע עליו מאומה, עדיין. לפעמים אתה מדמיין איך אתה פוגש אותה פתאום והכול נשכח.
שותפה אמיתית למסע המרתק הזה שקוראים לו "חיים". מישהי שתוכיח לי שאפשר עוד להאמין בזוגיות... לפעמים אני מדמיין איך אני פוגש אותה פתאום אחרי בצורת נפשית יובש רגשי לב סטטי תקוות סרק ורסיסי געגוע לתחושות שחווית פעם ואינן אחרי שפחדת שאולי זה לא יקרה כבר ותאלץ להתפשר על אולי ועל כמעט כי החיים הם לא סרט ואף אחד לא הבטיח לך הפי אנד אז לפעמים אתה מדמיין בשקט בשקט איך המישהי הזו שלך מגלה אותך פתאום אולי מבט אולי מילה אולי משפט שתאמר והיא תשמע או פוסט שתכתוב או שיר או שורה או סתם פגישה מרגישה ואתה רוצה להאמין שהיא קיימת מעבר להרי החושך מעבר לעשרות ההצעות מדודה לאה, והחברה של אמא והשכנה ממול שאף פעם לא הבינו את הפנוכו העמוק שלך אף פעם לא ידעו מה באמת אתה מחפש אתה מקווה שתדע לזהות אותה מבעד ליח"צנות הגרועה ולשיחת הטלפון העייפה ולטעם הנוראי שלה בבגדים וחרף הזכרונות שהותירו בך הפגישות הקודמות, והגרושה שלימדו אותך, פעם, איך מרגישה אהבה. אותה, את אותה אחת שתדע להכיל אותך במלואך להעריך את האיכויות המיוחדות שלך לסלוח לחולשות ולפגמים שבך לקרוא את ההבעות שלך לכאוב את הכאבים שלך לאהוב אותך באמת להילחם עליך עד כלות ולקבל ממך את כל הרגש שיש לך להציע לה בחזרה זה שאצור בך יותר מדי זמן, זה שחסמת בסכר מאסיבי, שרק ממתין לסדק הקטן כדי לפרוץ ולהציף אותך, ואותה, בכל כך הרבה טוב שיושב וממתין בשקט לרגע הנכון רגע, שאינך יודע עליו מאומה, עדיין. לפעמים אתה מדמיין איך אתה פוגש אותה פתאום והכול נשכח.
