שורש הפועל- הסיר

[צל גשם]

שורש הפועל- הסיר

שלום, אני יודעת שהשורש של הִסִיר למשל זה ס.ו.ר. רציתי לדעת אם יש דרך לדעת את השורשים של הפעלים מסוג זה, כמו שאפשר לדעת בקלות ש"אכלתי" זה שורש א.כ.ל, בלי לבדוק במילון, או שיש מילים שפשוט צריך לדעת את השורשים שלהם בע"פ. תודה...

 

[גנגי]

הסיר - לא בחיריק מלחת ל-ה' אלא בצירה.

יש דרכים לדעת. כל מיני "פטנטים". אבל לצערי אני חייבת לרוץ לענייניי ויש כל כך הרבה מה לומר בעניין, שלא אוכל לעזור כרגע.

 

[אלירן259]

מציאת שורשי ע"י/ו

שאלה מעניינת, שגם אני אשמח לשמוע תשובה עליה (אולי אלמד משהו חדש). לרוב השורש מתחבא בציווי (בוא, שיר וכו'), אבל יש פעמים שזה לא קורה, בבניין הפעיל: הבין, הכין, הסיר, הזין (בי"נ, כי"נ, סו"ר, זו"נ). אז (שיטה שאני מצאתי) אני מעביר לסביל הפנימי, בניין הופעל: הובן, הוכן. גם אז האותיות לא מקבלות דגש. אילו היו מקבלות דגש, אז זה חפ"נ (כלומר נפלה שם נו"ן), אבל משום שאין הן מקבלות דגש, מה שאמור להיות עה"פ הוא בעצם פה"פ (כלומר, זו האות הראשונה של השורש), ואז "הבין" זו התחילית של בניין הפעיל ועוד אותיות השורש. לא יודע, בגדול...

 

[צל גשם]

לא ממש הבנתי, אבל תודה על הניסיון להסביר

 

[לשונאי10]

זה מאוד פשוט:

הכול תבניות: שורשי ע"ו: בהפעיל: הֵ ִי - צירה חיריק: הבין, העיר, הלין, הקים (בו"ן, עו"ר, קו"ם). לעומת הֵ ֵ בגזרת הכפולים: הֵסֵב, הֵגֵן, הֵצֵל... (סב"ב, גנ"ן, צל"ל). בבניין קל: י'ו בעתיד: שר - ישיר, קם - יקום

 

[צל גשם]

עכשיו הבנתי, תודה

 

[אלירן259]

יש לך טעות כאן, ידידי

תודה על ההסבר על ע"ע, מחכים למדי. אבל... איך אני מזהה אם עה"פ היא יו"ד או וי"ו? איך אני מסתכל על מילה ואומר "עה"פ כאן היא וי"ו, לא יו"ד"? הכין שורש כו"נ, שזה על-פי הכלל שציינת, שהה"א של הפעיל בצירה ואחריה בא חיריק. הביך בו"כ, הביש בו"ש. אבל, "הבין", על-פי המילון שברשותי (שויקה): בי"נ. אם יש דגש, כמו ב"הפיל", אז נפלה נו"ן וזו גזרת חפ"נ (והה"א של הפעיל בחיריק). אם אין דגש, והה"א של הפעיל בצירה, אז עה"פ היא או יו"ד או וי"ו. האם יש דרך להבחין בין עה"פ יו"ד או וי"ו? או שנאלץ להיעזר במילון בכל מקרה כזה?

 

[לשונאי10]

לא הבנתי מה הטעות שלי

בכל מקרה, הגזרה נקראת נחי ע"ו/י ולא בכדיִ - עה"פ עשויה השורשים להיות י/ו. השורש של הבין = בו"ן/בי"ן (ו מקורית). בד"כ המקור הוא ו"יו שורשית (בו"ן, אין לי המושג מדוע מילונך כתב בי"ן, אך המקור הוא ו"יו כאן). על פי רוב בגזרת ע"ו/י עה"פ תהיה ו. במקרים בודדים י היא השורשית, למשל: שרתי (שי"ר, בניין קל) חפ"ן (כמו הפיל) וחפי"ץ (כמו הציב) - הניקוד וההגייה כמו השלמים, רק שנעלמה נ (חפ"ן) או י (חפי"ץ), ולכן בה"א יהיה חיריק: הִפיל מַכיר, הִציב, כמו הִסתיר מַסתיר.

 

[אלירן259]

OK... (+ שאלה)

תודה. אפרופו גזרות: לה"פ בגזרת חפי"צ תהיה אחת מאלה: "תקע ברג", נכון? (+ יז"ע) לא הבנתי מה בדיוק חסר בשור יצ"ר שמצוין כאן. בבניין קל היו"ד מופיעה בכל ההטיות (יצר, יוצר, ייצור); בבניין נפעל היא הופכת לווי"ו, אבל אז כבר מדובר בגזרה אחרת (נפי"ו, אלה נחי היו"ד, ולא חסרי היו"ד, עליהם אני מדבר). תודה שוב

.

 

[לשונאי10]

מה שמכונה חפי"ץ - השורשים הנכללים בגזרה:

יצ"ב, יצ"ק, יצ"ע, יצ"ת, יצ"ג, יצ"ר + יז"ע, ובקיצור - בקע"ת ג"ר + יז"ע (או תקע ברג, אם תרצה, אני מעדיף בקעת גר). ב-יצ"ר, אם אינני טועה, ישנם חילופי גזרות בין הבניינים: בנפעל מתנהג כמו נפ"י/ו ובקל - כמו חפי"ץ (אֶצֹּר, למשל).

 

[לשונאי10]

לא יעזור לך להעביר להופעל

הופעל מתאים לשלוש גזרות (קבוצות של שורשים): ע"ו/י, כפולים ונחי פ"י/ו, למשל: הובך (הו"ך), הוסב (סב"ב), בולד (יל"ד, לכן יש להעביר להפעיל או לקל לפי התבניות. הנה לפי הטבלה הבאה, מתוך ספר ללשון שכָּתבתי:

 

[לשונאי10]

מצטער על שדיאות ההגהה

ככה זה כשאתה כותב 3 פעמים את ההודעה שלך כי זה לא נקלט במערכת, עד שנמאס לך ואתה עובר למערכת תפוז הישנה. הובך - בו"ך, נולד - יל"ד. מקווה שעכשיו מובן יותר.

 

[לשונאי10]

אופס... שדיאות = שגיאות

מה קורה לי היום?