למצוא את עצמך
New member
שורדת
בזמן האחרון אין לי כוח לכלום, אפילו לא לצייר או לכתוב שאלו הדברים שאני ממש אוהבת. אני מעדיפה להשאיר בבית ולחפש תירוץ עלוב בשביל לא להיפגש עם אנשים.. מה הבעיה שלי!?!?!? אני כ"כ מפחדת לפגוש אנשים ןשפתאום הם יקלטו עד כמה אני דפוקה! שפתאום הם יראו את כל המגרעות שלי ויחליטו שזה יותר מדי בשבילם.. אני מכירה את המגרעות של האנשים שאני אוהבת אבל אני מקבלת אותם גם איתם.. לפעמים אני מוותרת כי אני לא רוצה סתם לריב.. זאת לא אני! בד"כ אני אומרת לבן-אדם בפרצוף את מה שאני חושבת ובמיוחד אם זאת חברה טובה שלי!! אני כ"כ השתנתי שאפילו אני לא מכירה את עצמי! אני שקועה בבעיות ומנסה כל הזמן לברוח! אפילו אם אני פוגשת מישהו נחמד שמנסה לדבר איתי אני יותר מדי מתביישת אבמיוחד נסגרת ולא יכולה לדבר,אף-פעם לא ה ייתי בן-אדם סגור ,תמיד הייתי פתוחה עם אנשים ..מישהו שהיה מיכר אותי בקושי שבוע היה יודע עליי הרבה! אני לא יודעת אם זה טוב להיפתח לאנשים ואני לא יודעת אם להיסגר.. כל פעם אני מישהו אחר מהבחינה הזאת. אני מרגישה לפעמים כאילו אני מתאימה את עצמי לאחרים כי אני כ"כ מפחדת שישנאו אותי.. גם כשהייתי קטנה תמיד הייתי מפחדת שהמשפחה שלי שונאת אותי והחברים והייתי עושה הכל כדי שזה לא יקרה! ואפילו היום אני עושה למען אמא שלי דברים כדי שהיא לא תכעס עליי ולא תרגיש שאני נגדה! ויש לי חברות שפשוט אין לי כוח להתמודד נגדן כרגע כי יש לי דברים יותר גדולים מזה על הראש ואני צריכה את הכוחות שלי! אין לי מושג איך לעצור אותם בלי להעליב אותם ופשוט לצעוק שאני צריכה אותן כרגע ושיפסיקו כבר את כל הבולשיט הזה! אני צריכה אותן ! אף-פעם לא קרה לי שהחברות שלי תמיד היו איתי כשהייתי צריכה אותן .. לא תמיד פניתי אליהן אבל עזרה לי התחושה לדעת של אמשנה מה הן שם לצידי! יש לי עוד 2 חברות שהן ככה אבל גם להן קשה להתמודד עם השאר כי זה כ"כ משגע! אני לא יכולה לחשוב על דברים ואין לי בכלל ידידים! אולי זה בגלל שאני לא מצליחה כ"כ לדבר ליד בנים כי אני מפחדת שהם יפגעו בי כי כל חיי בנים פגעו בי (בצורות שונות). אני אבודה! ובא לי פשוט לישון ולא להתעורר ! לא נראה לי שאני אנסה להתאבד עוד פעם כי אני פוחדת מהמוות אבל כשאני ממש בדיכאון ואני חושבת כל מיני מחשבות אני לא יכולה לשלוט בעצמי! כבר הפנו אותי לפסיכולוגית אבל אני יודעת שהיא לא יכולה לעזור לי"(היו לי כבר ניסיונות עם זה) בינתיים יש לי מחשבות על אלוקים..אם הוא עושה את כל זה לטובה. כי כל מה שה' עושה הכל לטובה. ואם הוא הוריד את הנשמה שלי לעולם הזה אמורה להיות סיבה מוצדקת לא? ורק שתדעו שזאת העם הראשונה שיש לי את האומץ לכתוב כ"כ הרבה מהמחשבות שלי וממי שאני.
בזמן האחרון אין לי כוח לכלום, אפילו לא לצייר או לכתוב שאלו הדברים שאני ממש אוהבת. אני מעדיפה להשאיר בבית ולחפש תירוץ עלוב בשביל לא להיפגש עם אנשים.. מה הבעיה שלי!?!?!? אני כ"כ מפחדת לפגוש אנשים ןשפתאום הם יקלטו עד כמה אני דפוקה! שפתאום הם יראו את כל המגרעות שלי ויחליטו שזה יותר מדי בשבילם.. אני מכירה את המגרעות של האנשים שאני אוהבת אבל אני מקבלת אותם גם איתם.. לפעמים אני מוותרת כי אני לא רוצה סתם לריב.. זאת לא אני! בד"כ אני אומרת לבן-אדם בפרצוף את מה שאני חושבת ובמיוחד אם זאת חברה טובה שלי!! אני כ"כ השתנתי שאפילו אני לא מכירה את עצמי! אני שקועה בבעיות ומנסה כל הזמן לברוח! אפילו אם אני פוגשת מישהו נחמד שמנסה לדבר איתי אני יותר מדי מתביישת אבמיוחד נסגרת ולא יכולה לדבר,אף-פעם לא ה ייתי בן-אדם סגור ,תמיד הייתי פתוחה עם אנשים ..מישהו שהיה מיכר אותי בקושי שבוע היה יודע עליי הרבה! אני לא יודעת אם זה טוב להיפתח לאנשים ואני לא יודעת אם להיסגר.. כל פעם אני מישהו אחר מהבחינה הזאת. אני מרגישה לפעמים כאילו אני מתאימה את עצמי לאחרים כי אני כ"כ מפחדת שישנאו אותי.. גם כשהייתי קטנה תמיד הייתי מפחדת שהמשפחה שלי שונאת אותי והחברים והייתי עושה הכל כדי שזה לא יקרה! ואפילו היום אני עושה למען אמא שלי דברים כדי שהיא לא תכעס עליי ולא תרגיש שאני נגדה! ויש לי חברות שפשוט אין לי כוח להתמודד נגדן כרגע כי יש לי דברים יותר גדולים מזה על הראש ואני צריכה את הכוחות שלי! אין לי מושג איך לעצור אותם בלי להעליב אותם ופשוט לצעוק שאני צריכה אותן כרגע ושיפסיקו כבר את כל הבולשיט הזה! אני צריכה אותן ! אף-פעם לא קרה לי שהחברות שלי תמיד היו איתי כשהייתי צריכה אותן .. לא תמיד פניתי אליהן אבל עזרה לי התחושה לדעת של אמשנה מה הן שם לצידי! יש לי עוד 2 חברות שהן ככה אבל גם להן קשה להתמודד עם השאר כי זה כ"כ משגע! אני לא יכולה לחשוב על דברים ואין לי בכלל ידידים! אולי זה בגלל שאני לא מצליחה כ"כ לדבר ליד בנים כי אני מפחדת שהם יפגעו בי כי כל חיי בנים פגעו בי (בצורות שונות). אני אבודה! ובא לי פשוט לישון ולא להתעורר ! לא נראה לי שאני אנסה להתאבד עוד פעם כי אני פוחדת מהמוות אבל כשאני ממש בדיכאון ואני חושבת כל מיני מחשבות אני לא יכולה לשלוט בעצמי! כבר הפנו אותי לפסיכולוגית אבל אני יודעת שהיא לא יכולה לעזור לי"(היו לי כבר ניסיונות עם זה) בינתיים יש לי מחשבות על אלוקים..אם הוא עושה את כל זה לטובה. כי כל מה שה' עושה הכל לטובה. ואם הוא הוריד את הנשמה שלי לעולם הזה אמורה להיות סיבה מוצדקת לא? ורק שתדעו שזאת העם הראשונה שיש לי את האומץ לכתוב כ"כ הרבה מהמחשבות שלי וממי שאני.