שורדת בקושי

רלוש 1234

New member
שורדת בקושי

אני מאוד מעריכה את הפורומים ואת העצות , את האנשים שתומכים ונותנים עיצה אני עובדת על עצמי יום יום - אבל בזמן האחרון כל כך נמאס לי ..... וזה בגלל זוג ההורים הזקן שלי שמשגע לי את השכל ,,,, הגעתי כבר למשאלת לב כמוסה ,,, שילכו לעזאזל או שימותו לפחות אחד מהם , אמא שלי שונאת את אבא שלי - אבא שלי נכה , ונופל כול הזמן - אפילו מטפלת צמודה לא עוזרת . היום בבוקר הייתי חייבת ללכת לשם , וברגע שניכנסתי כול השלמות הפנימית שלי התעופפה דרך החלון . שנאה , כעס צעקות , כול פתרון שמציעים להם - ללכת למקום סיעודי או משהו כזה , לא טוב להם . מה יהיה מה יהיה - וכול הזמן מאשימים אותנו הילדים שאנחנו לא עוזרים מספיק ..... אולי יש לכם איזה עיצה - או מישהו שמכיר את הנושא ויכול לעזור לי תודה
 

משובללת

New member
"כבד את אביך ואת אימך"../images/Emo221.gif

לא סתם נכתב כבד ולא אהב...מצווה גדולה לכבד את ההורים במיוחד שקשה שם העבודה האמיתית... בהצלחה משובללת
 

schlomitsmile

Member
מנהל
נשמע באמת קשה, גם לך וגם להם לפעמים, כשאנשים דוחים כל הצעה לפתרון, הם בעצם רוצים הכרה בסבל שלהם. כאילו אם יסכימו שיש פתרון, יודו בכך שמצבם לא נורא כל כך, ויש לו פתרון; והם מרגישים חנוקים ונואשים, ורק רוצים לקבל השתתפות והכרה בסבלם. אין לי מושג אם זה נכון לגבי הורייך, אבל אם משהו אחר לא עוזר, אולי שווה לנסות לא להוכיח להם שיש פתרון, אלא לעשות פרצוף עצוב, להנהן בראש, ולהסכים איתם שאכן קשה להם מאד. והאמת- האם זה יהיה שקר? האם לדעתך לא קשה להם מאד? גישה כזאת, אולי תקל גם עלייך, כי לא תבואי עם תחושה שאת צריכה לפתור להם בעיות, מה שמוביל מן הסתם לתסכול וכעס, אלא רק כדי להיות איתם בכאבם. לא יודעת בת כמה את ובאיזה שלב בחיים את; בתור אמא אני חושבת על כך שגם כשאני הייתי תינוקת, ואולי בכיתי בגלל כאב בטן או משהו אחר (כמו שתינוקות עושים לפעמים, ביום ובלילה...) הוריי החזיקו אותי על הידיים, למרות עייפות אינקץ. נאמר:דומה זקן לילד. יש בזה משהו מן הסתם. גם בזקנתנו אנחנו צריכים שיחזיקו אותנו כשאנו בוכים... אני מניחה שהם עשו זאת למענך כשהיית תינוקת, ועכשיו הם זקוקים לזה ממך. קל זה בודאי לא. אבל אם יש לך קמצוץ אהבה ו/או כבוד כלפיהם, זה אפשרי. חזקי ואמצי!
 
כל מה שענו לך נכון, אבל

גם את זקוקה לעזרה, זה לא דבר קל לטפל בזוג הורים חולים, כדי לעזור להם, את קודם כל צריכה לעזור לעצמך. זה נשמע אולי אנוכי, אבל זה לא. מתוך התגובה שלך אני מרגישה שאת במצב קשה, ממש חסרת עונים. אנשים מדברים במנטרות וסלוגנים כמו "כבד את אביך ואת אמך" ובעצם זה לא ממש עוזר להתמודד עם המצב. תפני לעובדת סוציאלית של הוריך, היא תגיד לך מהם האפשרויות שלך. זה במישור האופרטיבי. במישור האישי שלך המנעי מקשר עם אנשים שמעבירים עליך ביקורת, פשוט אל תדברי איתם על הבעיות שלך. מצאי לך מישהו שיקשיב לך, יבין אותך, בלי להגיד כל מיני דברים שרק מחמירים את המצב. טפלי בעצמך, תתחזקי, אז יהיה לך הרבה יותר קל לטפל בהוריך.
 
למעלה