שוק הבלשנות

[RonenYi]

שוק הבלשנות

אני מכור לשפה העברית והתכנון שלי זה להיות בלשן, חוקר לשון, גם עורך לשון, פחות בתחום ההוראה, אבל לא פוסל דבר. עכשיו, מבירור שערכתי הבנתי שקשה מאוד למצוא עבודה בתחום, ולכן רציתי לשמוע את דעתכם. מהן האפשרויות העומדות בפניי כ'בלשן', מגיה ועורך לשון? הבנתי שכעורך לשון אתקשה למצוא עבודה, אבל כבלשן טובים יותר סיכויי? אלו גורמים בשוק יעסיקו אותי (כגון הוצאות ספרים, אמצעי תקשורת, משרדי פרסום ועוד)? אשמח לתשובה מפורטת, אולי אלמד דברים שלא ידעתי. אגב, אם חלו טעויות תחביריות בדבריי אל תתביישו לתקן אותי, אני אשמח. זה נכון להודעה הזו, ולכל הודעה אחרת שאכתוב כאן

 

[f o f o]

גם אני כמותך!

מצטרף להודעתך ומקווה לתשובה. אני פשוט מאוהב בשפה! אגב,אינני פוסל את האפשרות להורות את השפה העברית שכן אני גם נמשך לתחום ההוראה למרות שהשכר בו נמוך.

 

[lahav4]

שלום,

אני חדש כאן (אם כי יש כאן כמה שמות מוכרים מפורומים אחרים). בפני מי שאוהב את השפה העברית עומדות אפשרויות די מוגבלות: 1. חוקר באוניברסיטה, בארץ או בחו"ל 2. מורה בתיכון, או במכון הכנה לבגרויות (שמעתי שבזה דווקא יש כסף לא רע) 3. עורך לשוני (של עיתונים, ספרים, אתרי אינטרנט) 4. מתרגם 5. לאחרונה שמעתי גם על משרות הוראה בבתי ספר יהודיים בחו"ל. הרבה תלוי גם מה אתה הולך ללמוד: כדי להיות עורך לשוני או מתרגם, עדיף ללמוד עריכה לשונית. כדי להיות מורה לעברית, עדיף ללמוד תואר ראשון בחוג ללשון העברית (עם או בלי ללמוד גם בחוג לבלשנות). אבל אל תבנה על רכב 4X4 ווילה בסביון. בשביל זה עדיף להיות חַשְבָּז (מילה שהמציאה האקדמיה בשביל מישהו שמרבה לקנות ולמכור מניות!)

 

[f o f o]

ברוך הבא ותודה!

אני באופן אישי אינני מעוניין ב4X4 או בוילה בסביון (למרות שאם היה ביכולתי זה לא היה מזיק,הלא כך?) אבל הבעיה שבימינו קשה מאוד לחיות ברמת חיים סבירה משכר של מורה ללשון בתיכון. בחודש הבא אני מתגייס לצבא ולכן יש לי 3 שנים לראות מה יקרה בשוק החינוך. כולי ציפיות לשינויים בעקבות דו"ח דברת. ושוב ברוך הבא!

 

[lahav4]

תודה גם לך ../images/Emo13.gif

 

[אִיתַי]

סוגיה מעניינת עלתה פה

פעמים רבות שואלים אותי: "מה אתה מתכנן ללמוד באוניברסיטה?", ואני משיב בפשטות: "לשון". מיד מגיעה לה התגובה הכל-כך-נפוצה: "יש בזה עבודה? , מרוויחים בזה משהו?". אז גם אותי עניין התעסוקה בתחום די מעסיק, וגם אני מודע לעובדה שהאפשרויות הן די מוגבלות, ובכל זאת: אינני רואה את עצמי לומד שום מקצוע אחר. אני מניח, שאפשר ללכת לאחד (או ליותר) משלושת הכיוונים הבאים: חקר הלשון, עריכה לשונית והוראה (אני מעדיף את השניים האחרונים). לדעתי, הלימודים האקדמאיים נועדים בראש ובראשונה להעשיר את עולמנו ולענות על תחומי העניין שלנו, ורק אח"כ מגיעה הפרקטיקה (ואולי יאמרו כאן שאני תמים...). זה, בכל אופן, מה שאני חושב.

 

[f o f o]

ישר כח .אני מוריד בפניך את הכובע

 

[RonenYi]

יש לי ניסיון דומה לשלך

גם אני מרגיש שאני צריך להכין כתב הגנה מראש לפני שאני עונה מה בכוונתי ללמוד... בכל-אופן, פעם מישהי אמרה לי, וזה מתאים גם למה שאתה אמרת, שקודם לומדים מה שאוהבים, אח"כ שוברים את הראש למצוא עבודה בתחום. בכל אופן 2, אני רואה את עצמי כמגיה ועורך לשון (זה אותו הדבר?). מתחום ההוראה אני דיי נרתע, נראה לי שהתחום נצלני, כפוי טובה לעתים וקשה מאוד ביחס לכמה שמרוויחים בו. אגב, מה הסיכוי להתקבל כחבר באקדמיה ללשון העברית (אולי "עובד האקדמיה" יוכל לענות לי על כך?)? מבחינתי זו פסגת השאיפות של כל אוהד מושבע של השפה, או 'טַהֲרָן', אם תרצו.

 

[dorgad]

עריכת לשון / הגהה

יש רמות שונות של טיפול בטקסטים. בקורסים אקדמיים לעריכת לשון, ככל הידוע לי, לומדים רמושת שונות של טיפול בטקסטים. כדי להתקבל לקורס כזה יש צורך בתואר ראשון לפחות, לא בהכרח בלשון. הגהה - בדיקת כתיב נכון, בדיקת התאמה למקור (כתב-היד או כתב-המקלדת, אם תקצו). האחדה - בדיקת הטקסט ותיקונו בהתאם למקובל במוסד שמפיק את הטקסט (בעיתונות, למשל: ניסיון להגיע לכתיב זהה בכל חלקי העיתון, בד"כ לא עומדים במשימה הזו). התקנה - בדיקת הטקסט לאור תקנים לשוניים שנקבעו ע"י רשות מוסמכת, למשל האקדמיה ללשון עברית עריכת לשון - טיפול מעמיק יותר בטקסט, הכולל גם הגהה, גם האחדה (ולעתים התקנה), וכן תיקוני תחביר, דיוק בשמות (של מקומות, אנשים, פירמות וכו'), לוגיקה תוכנית ועוד. עד כאן הרצאתי להיום, עליי לסיים ולשוב לעבודתי... מקווה ששפכתי קצת אור... ופיזרתי במקצת את הערפל... דור

 

[lahav4]

תודה על ההרצאה,

הצ'ק בדרך!

באמת לא הייתי מודע לכך שיש כזה פירוט. אגב, האם יש הבחנה בשכר בין המלאכות השונות?

 

[dorgad]

וזו הייתה הרצאה מקוצרת...

יש גם משכתבים, ומשכתבים-עורכים ועורכים... וכולם עוסקים בטקסטים. השכר הוא אישי, על-פי הנהוג אצל המעסיק, ויש מסגרות מקובלות, פחות או יותר. בהזדמנות קרובה - חלק ב' של ההרצאה... דור

 

[lahav4]

איתי, אתה אכן תמים!

לימודים אקדמיים נועדו קודם כל כדי למצוא חתן (עבור הבנות) וסקס (עבור הבנים). כל היתר הוא שולי וזניח.

 

[RonenYi]

לא בונה, ידידי

אני בחור צנוע

תודה רבה לך, אתה!

 

[dorgad]

קצת מניסיוני: עריכת לשון בעיתונות

אינה מחייבת תעודת עורך לשון, אם כי כדי להגיע לעיתונים ה"רציניים" יותר, יש יתרון לניסיון בעיתונות מקומית או אחרת. מגיהים טובים בתחום (בהתאם לציפיות המעסיק / העורך) נחשבים למצרך נדיר למדי, ומי שבאמת מוצלח יכול להתברג במערכות העיתונים. באשר לשכר - מצטרפת לעמדתו של להב4 - "גליק" גדול אין מזה. דור נ"ב, אהבתי את החשבז.

 

[RonenYi]

פנה אליי...

מספר איי-סי-קיו: 28217566 אני אשמח עם עוד אוהבי השפה יצרו אתי קשר

 

[uriozmor]

שוק?

רונן, אני מבין שהדברים נכתבים בהמשך לשיחה שלנו. אני חייב לומר כמה דברים בנושא החשוב הזה שהעלית: 1. אני למדתי ולומד לשון עברית, ומתעסק בזה ובזה בלבד, ואני מסכים עם מה שנאמר לגבי הצורך ללמוד את מה שאוהבים. מאז ומתמיד התעקשתי לא לוותר על הנקודה הזו, גם כשהיה לזה מחיר. אבל צריך לחשוב גם על פרנסה ועל פרקטיקה. זה בלתי נפרד, ומי שסתם צולל למה שנראה לו מתאים ומגניב באותו רגע יכול להצטער על זה. 2. לא כל אוהב שפה יכול להיות עורך לשוני טוב, מורה טוב ללשון או חוקר עברית טוב. ולא כל אוהב שפה ייהנה מזה. חוקר ועורך לשוני למשל מגיעים משני מקומות שונים למדי זה מזה, גם מבחינה אידאולוגית. 3. ואם להמשיך בקו הזה, העיסוק בלשון כמושא מחקר ועניין מרתק בעיניי הרבה יותר מעריכת הלשון, מהפוסקנות ומהטהרנות. זה קצת לא קשור לדיון שהתעורר כאן, אבל אני מזמין תגובות גם בכיוון הזה. 4. לגבי השאלה על חברי האקדמיה - יש עובדי אקדמיה, שכשמם כן הם: עובדים באקדמיה ללשון העברית, ויש חברי אקדמיה, שמשתתפים בפעילויות האקדמיה (בהתנדבות עד כמה שאני יודע) ונבחרים מתוך ציבור חכמי העברית. בקיצור, כדי להגיע לאקדמיה צריך להיות פעיל באחד התחומים המקורבים אליה וליצור קשר עם אנשיה.

 

[RonenYi]

תודה רבה לכולכם ../images/Emo13.gif

רשמתי לפניי את הערותיכם.