ארי צודק
אם יש הוצאות מינמליות, אז גם הגביה על המפגשים ושאר הדברים צריכה להיות מינמלית. אם יש הוצאות של שקל, אז אני מוכן לשלם שקל על המפגש. אבל לא עשרים. מה גם ניתן לקבוע שקלינאי תקשורת או סטודנטים שרוצים להיות נוכחים במפגשים, ישלמו מחיר כפול ממגמגמים. הם כבר יחזירו את ההשקעה הזאת לאחר שיעבדו בתחום. נ.ב. אני לא יודע מצה נמחק ומאיפה, אני פשוט מתייחס לרעיון עצמו של ארי.