שוקולד
אמרת שבא לך לקנות לי שוקולד.
התחשק לך לפנק אותי קצת, ואתה יודע שפה ושם אני אוהבת איזה חטא קטן ומתוק.
אז התקשרת לשאול, וקיבלת תשובה, שוקולד מריר עם מלח ים.
כן, זה השוקולד שלי.
ממש כמוך.
ואני אגיע, אליך באמצע היום, אחמוק מהעבודה לשעה קלה.
אתה תפתח לי את הדלת, הרגע יצאת מהמקלחת ורק המגבת הלבנה, עוטפת את גופך הארוך, השוקולדי, שעכשיו הוא שלי.
תחבק אותי חזק ותדחף לי לשון לפה.
ואז תפסיק לרגע, להתבונן.
אתה יודע שהתלבשתי היום רק לכבודך.
תסקור אותי בעיניך שהשתוקקו, ציפו, ותגיד לי שכבר הרבה זמן חיכית לרגע הזה.
אני אעשה לך סיבוב קטן, שהשמלה הקצרה שלי תתנופף לרגע באויר, באיוושה קלה הבד הרך יתרומם ויחשוף את רגלי במלואן. הגרביון השקוף שרק פס של פפיונים שחורים תבוע בו מאחורי כל רגל, ידליק אותך.
בידיך החזקות תתחיל להפשיט אותי, לקלף ממני את השכבות.
תחילה תתיר את הרוכסן והשמלה תישמט לרצפה, אחריה תקלף ממני את הגרביון, לאט, נזהר שלא לקרוע, תצלח את המשימה.
עכשיו תתבונן בי שוב, יודע שאת החזיה הכתומה כקלמנטינה בשלה ואת תחתון התחרה השחור הגבוה לבשתי הבוקר בשבילך.
לא יהיו גינונים, לא מילים מיותרות, תוביל אותי למיטתכם הרחבה, ואני אראה את החפצים הקטנים שלה שמונחים ליד המיטה.
אבל עכשיו אתה שלי, ואני שלך. וכל יתר העולם, שיקפוץ.
תשליך אותי על המיטה, תיפטר מהתחתון ומהחזיה, תמיד אתה מסתבך איתה, אבל הפעם תצליח לשחרר את כל הקרסים בפעם הראשונה.
תמעך את השדיים בכפות ידיך, שתי ידיך על כל שד, אומדות את מלאותו העגולה, תלחץ כמספריים את הפיטמות בין אצבעותיך ואז תנשק ותלקק את הפטמות שאליהן ערגת.
תכרע בין רגלי ואני אשען על המרפקים, אני אוהבת להתבונן בך כשאתה מתחיל במסע במורד רגלי ולאט לאט מפלס את דרכך, מעביר את כפות ידיך הגדולות במעלה השוקים, הירכיים, משתהה קצת בגבעה הסבוכה משיער, מתבונן בשפתיים שמתחילות להסמיק מדם, וחומן עולה בהתאם.
תפריד באצבעות מיומנות את שפתי, ותטבול אצבע בקצה ממש, בפתח, לטעום את מטען הערגה שבתוכי, שמחכה לך ברטיבותו הגוברת.
אני רוצה כבר, נחפזת, קשה לי להתאפק, אבל אתה לוקח את הזמן. היום אתה רוצה לפנק אותי.
אמרת שבא לך לקנות לי שוקולד.
התחשק לך לפנק אותי קצת, ואתה יודע שפה ושם אני אוהבת איזה חטא קטן ומתוק.
אז התקשרת לשאול, וקיבלת תשובה, שוקולד מריר עם מלח ים.
כן, זה השוקולד שלי.
ממש כמוך.
ואני אגיע, אליך באמצע היום, אחמוק מהעבודה לשעה קלה.
אתה תפתח לי את הדלת, הרגע יצאת מהמקלחת ורק המגבת הלבנה, עוטפת את גופך הארוך, השוקולדי, שעכשיו הוא שלי.
תחבק אותי חזק ותדחף לי לשון לפה.
ואז תפסיק לרגע, להתבונן.
אתה יודע שהתלבשתי היום רק לכבודך.
תסקור אותי בעיניך שהשתוקקו, ציפו, ותגיד לי שכבר הרבה זמן חיכית לרגע הזה.
אני אעשה לך סיבוב קטן, שהשמלה הקצרה שלי תתנופף לרגע באויר, באיוושה קלה הבד הרך יתרומם ויחשוף את רגלי במלואן. הגרביון השקוף שרק פס של פפיונים שחורים תבוע בו מאחורי כל רגל, ידליק אותך.
בידיך החזקות תתחיל להפשיט אותי, לקלף ממני את השכבות.
תחילה תתיר את הרוכסן והשמלה תישמט לרצפה, אחריה תקלף ממני את הגרביון, לאט, נזהר שלא לקרוע, תצלח את המשימה.
עכשיו תתבונן בי שוב, יודע שאת החזיה הכתומה כקלמנטינה בשלה ואת תחתון התחרה השחור הגבוה לבשתי הבוקר בשבילך.
לא יהיו גינונים, לא מילים מיותרות, תוביל אותי למיטתכם הרחבה, ואני אראה את החפצים הקטנים שלה שמונחים ליד המיטה.
אבל עכשיו אתה שלי, ואני שלך. וכל יתר העולם, שיקפוץ.
תשליך אותי על המיטה, תיפטר מהתחתון ומהחזיה, תמיד אתה מסתבך איתה, אבל הפעם תצליח לשחרר את כל הקרסים בפעם הראשונה.
תמעך את השדיים בכפות ידיך, שתי ידיך על כל שד, אומדות את מלאותו העגולה, תלחץ כמספריים את הפיטמות בין אצבעותיך ואז תנשק ותלקק את הפטמות שאליהן ערגת.
תכרע בין רגלי ואני אשען על המרפקים, אני אוהבת להתבונן בך כשאתה מתחיל במסע במורד רגלי ולאט לאט מפלס את דרכך, מעביר את כפות ידיך הגדולות במעלה השוקים, הירכיים, משתהה קצת בגבעה הסבוכה משיער, מתבונן בשפתיים שמתחילות להסמיק מדם, וחומן עולה בהתאם.
תפריד באצבעות מיומנות את שפתי, ותטבול אצבע בקצה ממש, בפתח, לטעום את מטען הערגה שבתוכי, שמחכה לך ברטיבותו הגוברת.
אני רוצה כבר, נחפזת, קשה לי להתאפק, אבל אתה לוקח את הזמן. היום אתה רוצה לפנק אותי.
