סתם אחד העם
New member
"שופטים" - באין חכמה אין שיפוט - מאמר
ושוב ראיתי "שופטים" בקלונם (בפריים טיים). כנראה ש"שופטי" רוקדים עם כוכבים מתעקשים מדי שבוע להוסיף לרפרטואר הכשלים שלהם ולא מנסים ללמוד מהערות מועילות שהם מקבלים בפורומים, בביקורות בונות ובכתבות של אנשים המביטים בתכנית מהצד ללא כל מעורבות רגשית. בשבוע שעבר, לאחר שהצופים חזו בקוצר ידיהם המשווע של השופטים וחוסר הבנתם הבסיסית את תפקידם, כתבתי את המאמר המצ"ב כדי לעזור להם בהבנת תפקידם וכדי לסייע להם לשלב חשיבה והגיון בתפקידם. לצערי, כנראה שהאדונים המופלאים לא טרחו לקרוא את הכתוב. אם קראו, לא ניכר שהבינו. מספר הערות כלליות: - זוהי תחרות – ובתחרות "שופטים" את המתמודדים זה מול זה ודירוגם הוא פועל יוצא של הערכת ה"שופט" את יכולותיהם ביחס לאחרים. לא כפי שחלק מה"שופטים" שוגה לעשות – לבחון כל ריקוד בנפרד מהאחרים, כאילו שאין תחרות – ונותן ציונים ב"שליפה" בלי קשר לציונים שניתנו על ידם לאחרים, לפני. - לתת ציונים מבזים (2!) למתמודד באחד הריקודים הראשונים מדגיש חוסר תבונה ואחריות - מה יקרה אם אחד או יותר מהריקודים הבאים יהיה גרוע יותר? האם השופט יתן ציון 1 או 0 ? או ציון 9 לריקוד סביר באמצע התחרות (מה יקרה אם...). - יש לשנן המתחרים הם הידוענים אלה שלומדים לרקוד, להם צריך לתת ניקוד. הקריטריונים לניקוד שונים תכלית שינוי ממדדים מקצועיים. הרקדנים המקצועיים הם המאמנים והמובילים לא להם אמור להינתן הציון. מצ"ב שוב המאמר שכל שופט צריך לקרוא וללמוד כדי לשפר את דרכו. "שופטים",סוף מעשה במחשבה תחילה! "שופטים",סוף מעשה במחשבה תחילה! משפט זה אינו ידוע כנראה ל"שופטי" רוקדים עם כוכבים. אני לא בטוח גם, שהם יודעים שהמתחרים הם הידוענים ולא הרקדנים המקצועיים. שופטים חייבים לראות את התמונה המלאה ולחשוב על כל התחרות כשהם נותנים ציונים. שופט העוסק בשיפוט תחרות מעין זו אינו יכול לעסוק בדקדוקי עניות ובהתחכמויות. זוהי חכמת השיפוט ובאין חכמה אין שיפוט וכל דירוג נלעג הוא. תחרויות הנבחנות ע"י שופטים (כמו התעמלות), הן אתגר לא פשוט לשופטים ובמיוחד לאינטליגנציה שלהם. כפי שיודע כל שופט מתחיל, אבן הבוחן בכל תחרות הינו המתחרה הראשון וציוניו הינם הסמן שעל פיהם מתיישרים ציוניהם של כל המתחרים - לאורך כל התחרות. אם החלטת לתת ציונים נמוכים לרקדן/נית בעלי יכולת גבוהה (אם אתה שופט הגון), אתה חייב לתת ציון נמוך יותר לכל אלה שרקדו פחות טוב ולהפך. בגלל חוסר חכמה,ילדותיות, איוולת או כל סיבה אחרת, בתכנית מס' 2 לדוגמה, 4 "המאורות" החליטו, לאחר הריקוד הראשון ל"העניק" לרותם סלע, אחת מהמתחרים הטובים והמהנים ביותר, ציונים נמוכים. אך, אליה וקוץ בה עתה חייבים היו "שופטנו המבריקים" לתת החל בריקוד השני ועד לסוף התחרות, ציונים המתיישרים עם הציונים לריקוד הראשון, כך שמתחרים אחרים (לפחות 6-7) שרקדו פחות טוב מרותם, היו צריכים לקבל ציונים שערורייתיים של 2-4 נקודות (בהתאם למדד שקבע כל "שופט" בציוניו) והיו הופכים את כל ציוני התחרות למגוחכים. "שופטנו" שלא ראו את הנולד וסתם התחשק להם לנקד את הריקוד הראשון "כמו שבא להם", כנראה שאינם "חושבים" (ספק אם הם מסוגלים לזה) שהם צריכים להיות נאמנים לתפקידם ולקחת את הניקוד בריקוד הראשון כסמן, התעלמו מהשטות שעשו וניקדו, בזחיחותם כי רבה, כל ריקוד בלי שום קשר לתחרות תוך ביזוי תפקידם. בין הדירוג הסופי כפי שקבעו אותו השופטים (בלי הציבור) ובין היכולת של הרקדנים לא היה שום קשר. מאחר ורותם סלע מביאה לבמה גמישות, קלילות, חן, חיוניות ותנועה שתענוג להביט בה יש לתת לה ניקוד בהתאם תוך התייחסות לכל המתחרים ומול המתחרים האחרים ואין לדקדק בקטנות רק איתה, על אחת כמה וכמה כשהיא המתחרה הראשונה. כנראה שבחוסר חוכמתם, כפי שקרה כנראה גם בעבר, הם קיוו שעדר "המסמסים" יציל את חוסר שיקול דעתם ויציל את כבודם. הם שכחו כנראה שהם אלה שאמורים לתת את הכוון ואת המקצועיות בתכנית, אך כדרכם של חסרי אשיות ואופי הם התנערו מאחריותם והפכו את התחרות לפארסה. בניגוד לאחרים, רותם סלע ועוד 2-3 מהמתחרים הצליחו לרקוד כך שתענוג היה לצפות בהם, גם אם עשו שגיאות (כולם שגו). לעומתם היו מתחרים שרקדו באופן מזעזע, בלי חן וקורדינציה, בהיסוס וחלקם אף ספרו צעדים באופן מגושם לאורך כל הריקוד - מה שהוריד מאוד את ההנאה בצפייה בהם. הפלא ופלא אלה וגם אלה זכו לציונים גבוהים משל רותם שנעה בקלילות וגורמת הנאה למתבונן בה כשהיא רוקדת. לאורך כל התכניות, האנשים שאמורים לתת את הבקרה, המקצועיות והאובייקטיביות הפכו את היוצרות וגיחכו את עצמם לדעת בהתחכמויות טפלות שהעבירו אותם על דעתם – כאילו הפכו לכוכבים נולדים וכל דבר הבל נסלח להם בשל כך. וכמה מילים שיפוטיות ל"שופטים": גברי לוי – סייג לחכמה - שתיקה. אם יש לו ידע במקצוע שבו הוא עוסק זה לא ניכר. בעל יכולת ביטוי ירודה להתמיה. חייב לשנן כי אינו בא לשפוט את הרקדנים המקצועיים כי אם את הידוענים. גם אם יש לו סימפטיה מיוחדת לרקדנית המקצועית אנה אהרונוב אין הוא יכול לתת ציון גבוה לה ולשמלתה הנועזת (לא לה צריך לתת ציון) ולהתעלם מבן זוגה המדדה שראוי לנמוך בציונים. אילנית תדמור – ניכר בדבריה שהיא מבינה בתחומה, ברור שאיינה מנוסה בשיפוט - בדקי את הציונים שנתת לכל מתמודד ביחס למתמודדים האחרים, אין ספק שתגלי שטעית יותר מדי. אלי מזרחי – המקצועי בין השופטים. בד"כ דבריו דברי טעם וציוניו הוגנים. לא פעם נסחף אחר שותפיו וטעה בציוני הריקוד הראשון (הסמן) ולא היה עקבי כדי לדרג נכון (ניקוד נמוך יותר בד"כ) את כל אלה שבאו אחריו. קלוד דדיה – לאיש יש פיצול אשיות ילדותי שנובע כנראה מרצונו להתבלט בכל מחיר. לפעמים, כדי להיות אין הוא נחמד וכשהוא חש, כנראה, שהזמן השתנה וכדי להתבלט הוא צריך לנזוף, הוא מתקשח. בחלק גדול מהמקרים התגובות שלו אינן קשורות למה שכולנו ראינו או הרגשנו. יש לי הרושם שאת חלק מהמשפטים "המתוחכמים" בעיני עצמו הוא מכין לפני התוכנית, בבית ופולט אותם בלי קשר להתרחשויות. הציונים שהוא "מחלק" עושה רושם, ניתנים בלי כל מחשבה והערכה אובייקטיבית אלה עניין של גחמה של רגע. לתת ציון 2 למתמודד באחד הריקודים הראשונים? ומה יקרה אם אחריו ירקדו רע יותר? או לתת ציון 9 לריקוד סביר (איזה ציון תיתן אם יהיו ריקודים טובים ממנו בהמשך?), רק כדי להתבלט מול חברייך לדוכן (האם אתה רואה בהם בזכיכותך הרבה, מתחרים שאתה צריך להתעלות עליהם?)? ל"רשת", קשת ואחרים: העבירו קטע זה ל"שופטים" ולמנהלי ההפקה. אמנם זה ייעוץ חינם אך הוא שווה לכם הרבה. ראו בזה את תרומתי לשיפור השידור. תודה.
ושוב ראיתי "שופטים" בקלונם (בפריים טיים). כנראה ש"שופטי" רוקדים עם כוכבים מתעקשים מדי שבוע להוסיף לרפרטואר הכשלים שלהם ולא מנסים ללמוד מהערות מועילות שהם מקבלים בפורומים, בביקורות בונות ובכתבות של אנשים המביטים בתכנית מהצד ללא כל מעורבות רגשית. בשבוע שעבר, לאחר שהצופים חזו בקוצר ידיהם המשווע של השופטים וחוסר הבנתם הבסיסית את תפקידם, כתבתי את המאמר המצ"ב כדי לעזור להם בהבנת תפקידם וכדי לסייע להם לשלב חשיבה והגיון בתפקידם. לצערי, כנראה שהאדונים המופלאים לא טרחו לקרוא את הכתוב. אם קראו, לא ניכר שהבינו. מספר הערות כלליות: - זוהי תחרות – ובתחרות "שופטים" את המתמודדים זה מול זה ודירוגם הוא פועל יוצא של הערכת ה"שופט" את יכולותיהם ביחס לאחרים. לא כפי שחלק מה"שופטים" שוגה לעשות – לבחון כל ריקוד בנפרד מהאחרים, כאילו שאין תחרות – ונותן ציונים ב"שליפה" בלי קשר לציונים שניתנו על ידם לאחרים, לפני. - לתת ציונים מבזים (2!) למתמודד באחד הריקודים הראשונים מדגיש חוסר תבונה ואחריות - מה יקרה אם אחד או יותר מהריקודים הבאים יהיה גרוע יותר? האם השופט יתן ציון 1 או 0 ? או ציון 9 לריקוד סביר באמצע התחרות (מה יקרה אם...). - יש לשנן המתחרים הם הידוענים אלה שלומדים לרקוד, להם צריך לתת ניקוד. הקריטריונים לניקוד שונים תכלית שינוי ממדדים מקצועיים. הרקדנים המקצועיים הם המאמנים והמובילים לא להם אמור להינתן הציון. מצ"ב שוב המאמר שכל שופט צריך לקרוא וללמוד כדי לשפר את דרכו. "שופטים",סוף מעשה במחשבה תחילה! "שופטים",סוף מעשה במחשבה תחילה! משפט זה אינו ידוע כנראה ל"שופטי" רוקדים עם כוכבים. אני לא בטוח גם, שהם יודעים שהמתחרים הם הידוענים ולא הרקדנים המקצועיים. שופטים חייבים לראות את התמונה המלאה ולחשוב על כל התחרות כשהם נותנים ציונים. שופט העוסק בשיפוט תחרות מעין זו אינו יכול לעסוק בדקדוקי עניות ובהתחכמויות. זוהי חכמת השיפוט ובאין חכמה אין שיפוט וכל דירוג נלעג הוא. תחרויות הנבחנות ע"י שופטים (כמו התעמלות), הן אתגר לא פשוט לשופטים ובמיוחד לאינטליגנציה שלהם. כפי שיודע כל שופט מתחיל, אבן הבוחן בכל תחרות הינו המתחרה הראשון וציוניו הינם הסמן שעל פיהם מתיישרים ציוניהם של כל המתחרים - לאורך כל התחרות. אם החלטת לתת ציונים נמוכים לרקדן/נית בעלי יכולת גבוהה (אם אתה שופט הגון), אתה חייב לתת ציון נמוך יותר לכל אלה שרקדו פחות טוב ולהפך. בגלל חוסר חכמה,ילדותיות, איוולת או כל סיבה אחרת, בתכנית מס' 2 לדוגמה, 4 "המאורות" החליטו, לאחר הריקוד הראשון ל"העניק" לרותם סלע, אחת מהמתחרים הטובים והמהנים ביותר, ציונים נמוכים. אך, אליה וקוץ בה עתה חייבים היו "שופטנו המבריקים" לתת החל בריקוד השני ועד לסוף התחרות, ציונים המתיישרים עם הציונים לריקוד הראשון, כך שמתחרים אחרים (לפחות 6-7) שרקדו פחות טוב מרותם, היו צריכים לקבל ציונים שערורייתיים של 2-4 נקודות (בהתאם למדד שקבע כל "שופט" בציוניו) והיו הופכים את כל ציוני התחרות למגוחכים. "שופטנו" שלא ראו את הנולד וסתם התחשק להם לנקד את הריקוד הראשון "כמו שבא להם", כנראה שאינם "חושבים" (ספק אם הם מסוגלים לזה) שהם צריכים להיות נאמנים לתפקידם ולקחת את הניקוד בריקוד הראשון כסמן, התעלמו מהשטות שעשו וניקדו, בזחיחותם כי רבה, כל ריקוד בלי שום קשר לתחרות תוך ביזוי תפקידם. בין הדירוג הסופי כפי שקבעו אותו השופטים (בלי הציבור) ובין היכולת של הרקדנים לא היה שום קשר. מאחר ורותם סלע מביאה לבמה גמישות, קלילות, חן, חיוניות ותנועה שתענוג להביט בה יש לתת לה ניקוד בהתאם תוך התייחסות לכל המתחרים ומול המתחרים האחרים ואין לדקדק בקטנות רק איתה, על אחת כמה וכמה כשהיא המתחרה הראשונה. כנראה שבחוסר חוכמתם, כפי שקרה כנראה גם בעבר, הם קיוו שעדר "המסמסים" יציל את חוסר שיקול דעתם ויציל את כבודם. הם שכחו כנראה שהם אלה שאמורים לתת את הכוון ואת המקצועיות בתכנית, אך כדרכם של חסרי אשיות ואופי הם התנערו מאחריותם והפכו את התחרות לפארסה. בניגוד לאחרים, רותם סלע ועוד 2-3 מהמתחרים הצליחו לרקוד כך שתענוג היה לצפות בהם, גם אם עשו שגיאות (כולם שגו). לעומתם היו מתחרים שרקדו באופן מזעזע, בלי חן וקורדינציה, בהיסוס וחלקם אף ספרו צעדים באופן מגושם לאורך כל הריקוד - מה שהוריד מאוד את ההנאה בצפייה בהם. הפלא ופלא אלה וגם אלה זכו לציונים גבוהים משל רותם שנעה בקלילות וגורמת הנאה למתבונן בה כשהיא רוקדת. לאורך כל התכניות, האנשים שאמורים לתת את הבקרה, המקצועיות והאובייקטיביות הפכו את היוצרות וגיחכו את עצמם לדעת בהתחכמויות טפלות שהעבירו אותם על דעתם – כאילו הפכו לכוכבים נולדים וכל דבר הבל נסלח להם בשל כך. וכמה מילים שיפוטיות ל"שופטים": גברי לוי – סייג לחכמה - שתיקה. אם יש לו ידע במקצוע שבו הוא עוסק זה לא ניכר. בעל יכולת ביטוי ירודה להתמיה. חייב לשנן כי אינו בא לשפוט את הרקדנים המקצועיים כי אם את הידוענים. גם אם יש לו סימפטיה מיוחדת לרקדנית המקצועית אנה אהרונוב אין הוא יכול לתת ציון גבוה לה ולשמלתה הנועזת (לא לה צריך לתת ציון) ולהתעלם מבן זוגה המדדה שראוי לנמוך בציונים. אילנית תדמור – ניכר בדבריה שהיא מבינה בתחומה, ברור שאיינה מנוסה בשיפוט - בדקי את הציונים שנתת לכל מתמודד ביחס למתמודדים האחרים, אין ספק שתגלי שטעית יותר מדי. אלי מזרחי – המקצועי בין השופטים. בד"כ דבריו דברי טעם וציוניו הוגנים. לא פעם נסחף אחר שותפיו וטעה בציוני הריקוד הראשון (הסמן) ולא היה עקבי כדי לדרג נכון (ניקוד נמוך יותר בד"כ) את כל אלה שבאו אחריו. קלוד דדיה – לאיש יש פיצול אשיות ילדותי שנובע כנראה מרצונו להתבלט בכל מחיר. לפעמים, כדי להיות אין הוא נחמד וכשהוא חש, כנראה, שהזמן השתנה וכדי להתבלט הוא צריך לנזוף, הוא מתקשח. בחלק גדול מהמקרים התגובות שלו אינן קשורות למה שכולנו ראינו או הרגשנו. יש לי הרושם שאת חלק מהמשפטים "המתוחכמים" בעיני עצמו הוא מכין לפני התוכנית, בבית ופולט אותם בלי קשר להתרחשויות. הציונים שהוא "מחלק" עושה רושם, ניתנים בלי כל מחשבה והערכה אובייקטיבית אלה עניין של גחמה של רגע. לתת ציון 2 למתמודד באחד הריקודים הראשונים? ומה יקרה אם אחריו ירקדו רע יותר? או לתת ציון 9 לריקוד סביר (איזה ציון תיתן אם יהיו ריקודים טובים ממנו בהמשך?), רק כדי להתבלט מול חברייך לדוכן (האם אתה רואה בהם בזכיכותך הרבה, מתחרים שאתה צריך להתעלות עליהם?)? ל"רשת", קשת ואחרים: העבירו קטע זה ל"שופטים" ולמנהלי ההפקה. אמנם זה ייעוץ חינם אך הוא שווה לכם הרבה. ראו בזה את תרומתי לשיפור השידור. תודה.