כבשה פאשיסטית
New member
שונא חתולים יחיה
גם אני שונאת חתולים,כן, אבל לא מספיק. המקום: בוגרשוב פינת חובבי ציון, ת"א השעה: 21:35 המצב: אנוכי על אופניים בדרכי לביתי הזמני. הסיפור: כהמשך ל"מצב", מתכוונת לעבור את מעבר החצייה של חובבי ציון ולהמשיך על בוגרשוב בדרך הביתה. רואה מונית מתקרבת לצומת, מחכה שהיא תעבור ורואה שהמכונית שנסעה אחריה מאיטה ומתעכבת. עברתי את הכביש תוך כדי שמסתכלת לכיוון המכונית ורואה מול המכונית שני חתולים משחקים באמצע הכביש. ממש מראה מרנין לערב קייצי שכזה. אז זהו, שמבט נוסף הבהיר לי שרק אחד החתולים משחק, ולא, הוא לא משחק. הוא קופץ מצד לצד בלי אפשרות להשתלט על זה, והחתול השני עומד לידו מבוהל. כבר ראיתי חתולים נדרסים, תוך כדי שהרכב מקיף אותם וממשיך לנסוע - התקרבתי לחתול המסכן שעוד קיפץ בלי אפשרות להשתלט על עצמו ובנתיים הוא הפסיק לקפוץ, נשכב על הכביש בחוסר אונים וכנראה שזה היה הרגע שבו מת... החתול השני מבוהל מרחרח סביבו. אחרי שעמדתי שם קצת יותר מחצי שעה (אחרי שיחה ל106 כמובן) וחיכיתי שיגיע האדם המסכן שהעבודה שלו היא לאסוף מהכביש חתולים דרוסים - הבנתי שכנראה מדובר באמא וגור. מכיוון שהאמא ריחרחה סביבו בהיסטריה לא ממש הבינה מה קורה נשארתי לחכות כדי שלא ידרסו גם אותה. היאמתוקה וידידותית, כנראה הייתה חתולת בית פעם. הגור היה כבן 7 חודשים לדעתי, נראה כמעט בוגר, והאמא שבהתחלה חשבתי לחתול, התבררה כנקבה מכיוון שהאוזן לא הייתה חתוכה לאות עיקור/סירוס ולא היו גם ביצים. מהסתכלות קרובה יותר (וחיבוק מנחם) גיליתי עטינים קטנים שמנסים לחזור לגודלם כמה חודשים אחרי הנקה. אני לא רוצה לראות את הילד שלי נדרס. בחור שעבר שם בפעם השלישית הסב את תשומת ליבי לכך שיום שישי בערב ואין סיכוי שמישהו יגיע עכשיו לאסוף את החתולון, אז הלכתי, מה יכולתי לעשות? כמובן אחרי סדרת טלפונים הקרויה "מי רוצה חתולה?" ואחרי שהחתולה בכלל נעלמה מהאיזור... מיותר לציין שהנהג הדורס לא עצר לשנייה לבדוק מה קרה. לפחות הוא האט כדי לא לדרוס אותי. אם הייתי יודעת שהוא דרס את החתול ונסע - הייתי רושמת מס' רכב או משהו
חבל שראיתי את החתול רק אחרי שהוא עבר... מאז שהגעתי למסקנה שאני שונאת חתולים עזרתי ליותר חתולים משעזרתי אי פעם. פתאום רק עכשיו אני מוצאת את כל המסכנים. בתחילת השבוע הייתי עסוקה בלמצוא בית (בתקווה שלא לקחת אותו אלי לאומנה) לגור חתולים כבן 3 שבועות שמצאתי ברחוב וכל הזמן שחיכינו למא שלו היא לא הגיעה. כנראה אנשים נגעו בו אז היא סילקה אותו... ארזתי אותו יפה יפה בתוך קופסת קרטון, הלכתי לקנות חלב חתולים ובקבוק הנקה ועשיתי את דרכי הביתה מאושרת וטובת לב (טובה מדי...) בלי שום זמן או חשק לטפל בו, אבל לא ראיתי ברירה אחרת. בדיוק כשעצרתי לקנות ארטיק כדי לקנח את היום הנהדר הזה, הגיעה בחורה מדהימה שבשנייה עשתה טלפון לחבר ותוך 10 דקות לקחו אותו אליהם ביחד עם האוכל והבקבוק. פחדתי שהם התלהבו רק בגלל היותו גור כל כך קטן, אז החלפנו טלפונים והשבעתי אותם שאם נמאס להם ממנו הם יתקשרו אבוא לקחת אותו מיד. כמובן שקודם סיפרתי להם כמה יסבול החתול במקרה ויזניחו אותו אחרי שהתרגל אליהם. זהו, הייתי צריכה לשפוך. עכשיו אני הולכת לתת המון צומי לשימי אהובי 
שבת שלום
גם אני שונאת חתולים,כן, אבל לא מספיק. המקום: בוגרשוב פינת חובבי ציון, ת"א השעה: 21:35 המצב: אנוכי על אופניים בדרכי לביתי הזמני. הסיפור: כהמשך ל"מצב", מתכוונת לעבור את מעבר החצייה של חובבי ציון ולהמשיך על בוגרשוב בדרך הביתה. רואה מונית מתקרבת לצומת, מחכה שהיא תעבור ורואה שהמכונית שנסעה אחריה מאיטה ומתעכבת. עברתי את הכביש תוך כדי שמסתכלת לכיוון המכונית ורואה מול המכונית שני חתולים משחקים באמצע הכביש. ממש מראה מרנין לערב קייצי שכזה. אז זהו, שמבט נוסף הבהיר לי שרק אחד החתולים משחק, ולא, הוא לא משחק. הוא קופץ מצד לצד בלי אפשרות להשתלט על זה, והחתול השני עומד לידו מבוהל. כבר ראיתי חתולים נדרסים, תוך כדי שהרכב מקיף אותם וממשיך לנסוע - התקרבתי לחתול המסכן שעוד קיפץ בלי אפשרות להשתלט על עצמו ובנתיים הוא הפסיק לקפוץ, נשכב על הכביש בחוסר אונים וכנראה שזה היה הרגע שבו מת... החתול השני מבוהל מרחרח סביבו. אחרי שעמדתי שם קצת יותר מחצי שעה (אחרי שיחה ל106 כמובן) וחיכיתי שיגיע האדם המסכן שהעבודה שלו היא לאסוף מהכביש חתולים דרוסים - הבנתי שכנראה מדובר באמא וגור. מכיוון שהאמא ריחרחה סביבו בהיסטריה לא ממש הבינה מה קורה נשארתי לחכות כדי שלא ידרסו גם אותה. היאמתוקה וידידותית, כנראה הייתה חתולת בית פעם. הגור היה כבן 7 חודשים לדעתי, נראה כמעט בוגר, והאמא שבהתחלה חשבתי לחתול, התבררה כנקבה מכיוון שהאוזן לא הייתה חתוכה לאות עיקור/סירוס ולא היו גם ביצים. מהסתכלות קרובה יותר (וחיבוק מנחם) גיליתי עטינים קטנים שמנסים לחזור לגודלם כמה חודשים אחרי הנקה. אני לא רוצה לראות את הילד שלי נדרס. בחור שעבר שם בפעם השלישית הסב את תשומת ליבי לכך שיום שישי בערב ואין סיכוי שמישהו יגיע עכשיו לאסוף את החתולון, אז הלכתי, מה יכולתי לעשות? כמובן אחרי סדרת טלפונים הקרויה "מי רוצה חתולה?" ואחרי שהחתולה בכלל נעלמה מהאיזור... מיותר לציין שהנהג הדורס לא עצר לשנייה לבדוק מה קרה. לפחות הוא האט כדי לא לדרוס אותי. אם הייתי יודעת שהוא דרס את החתול ונסע - הייתי רושמת מס' רכב או משהו
שבת שלום
