שונא את העולם הזה.

שםאנילא

New member
אף אחד לא נגדך...כל אחד חושב בזמן מסוים

שהחיים נגדו...כי הוא חושב שהחיים זה כמו כספומט... ממליץ לך בחום ללכת לבתי חולים ותראה איך תהפוך בן רגע למאושר עלי אדמות... "מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך..." וזה חל על כולם ואפילו עליי... דרך אגב זה קורה לפעמים כשאדם מתפלל וחושב שהוא יקבל את מה שהוא יתפלל... זה נקרא "כאב לב" בגמרא... אתה צריך להיכנס חזק לשיעורי מוסר...
 
הייתי

מספיק בבתי חולים ולוויות. זו ממש לא נחמה או עזרה. ושיעורי מוסר?? אשתדל פשוט לא להגיב לזה. במילים פשוטות.. הייתי בסרט הזה. זה לא עוזר. אולי להיפך.
 

שםאנילא

New member
אתה אומר שהמצב שלהם יותר טוב משלך?! הכוונה

היא שתבין שהמצב שלך אני מניח ב"ה יותר טוב משלהם... הבנת?
 
אין כאן

עניין של מצב אבסולוטי ביחס לאחרים. כי תמיד יהיה מישהו שמצבו גרוע משלו, גם אם חלילה יהיה מאושפז ומונשם. זה הרגשה אישית לחלוטין, ולא בחירה של "איך-להסתכל-על-המצב..." וכל הבלה בלה בלה...ועל מה שיש. אם מישהו מרגיש רע, אז כרגע ככה זה וזהו. ולא יעזרו שום טיעונים שכליים כאלו ואחרים. ולפעמים, זה לא הוגן שאנשים מדברים לפעמים מהמקום שמבחוץ. כי מה שהם רואים זה את הילד בתוך הבור השחור ולא תמיד, ממש יודעים מה עוד יש בתוך הבור, חוץ מהשחור. וברגע של כאב, שום תובנה חיצונית לא תוכל לבוא ולהאיר. כי זה מסע שצריך לבוא מתוך האדם. וכרגע, מה שהוא מרגיש זה, שהוא צריכה לנוח רגע או כמה רגעים, כדי לאגור כוחות, כדי לשמור על הכוחות להמשך.
 

שםאנילא

New member
אין מנוחה ליהודי...הפוך הוא...בעולם הזה שלנו

אם לא תהיה לו למשל תעסוקה למשך היום האדם ישקע בדיכאונות או בעבירות ולכן גם אמרו חכמים בטלה מביאה לידי חטא כך שאין כזה מושג ביהדות לנוח... סופ"ש זה של גויים ולא שלנו... בסוף שבוע של יהודי גם אז הוא לומד תורה להבדיל מ... אדם צריך להבין שאם הכל מלמעלה אז עכשיו זה המצב הכי טוב בשבילו...ברור שזה קשה וגם אם זה לא מוצא חן בעיניך...
 
אז מדוע

אנו בוכים באבלים? ובתשעה באב? וביום כיפור? הרי לפי טענתך, הכל מלמעלה ואם זה המצב- אז זהו! אין מה לעשות. לאדם יש בחירה על חייו. ואם הקב"ה היה רוצה שנחיה עם חיוך מתוחזק עם קיסם 365 ימים בשנה- הוא לא היה בורא רגשות שנקראות עצב, צער, כאב. הקב"הה יודע שאחרי תשעה באב יש את ט"ו באב. אחרי שבכינו על מקדש שאבד, על הבית של אבא שנשרף- זה הזמן להקים את הבית מחדש- בט"ו באב. ממש לארחוק משעת הצער. למה? כי אז הרגש עדיין טרי, אנחנו עדיין בשיא העניין ואז מתוך הלהט לשמח את אבא, אנחנו נשתדל לעשות הטוב ביותר לבניית ביתו. "וינחם ה´ כי עשה את האדם בארץ ויתעצב אל לבו" "גוי אחד שאל את ר´ יהושע בן קרחה: אין אתם מודים שהקב"ה רואה את הנולד? אמר לו: הן. אמר לו: והא כתיב "ויתעצב אל לבו"?! אמר לו: נולד לך בן זכר מימיך? אמר לו: הן. אמר לו: ומה עשית? אמר לו: שמחתי ושימחתי את הכל. אמר לו: ולא היית יודע שסופו למות? אמר לו: בשעת חדוותא-חדוותא, ובשעת אבלא-אבלא. אמר לו: כך מעשה הקב"ה .אע"פ שגלוי וידוע לפניו שסופן לחטוא ולאבדן, לא נמנע מלבראן בשביל הצדיקים העתידים לעמוד מהם". "...בשעת חדוותא-חדוותא,ובשעת אבלא-אבלא..." מותר להיות עצובים. גם בתוך השמחה והשגרה. לכל זמן ועת. והכי חשוב להסתכל באמונה. קדימה, אל העתיד.
 

שםאנילא

New member
תורה ציוותה עלייך מתי להיות באבל...היכן כתוב

שאדם צריך להיות עצוב...הפוך הוא... אדם צריך תמיד להיות בשמחה ולהבין שהכל מלמעלה...נכון שיש דבר שנקרא השתדלות אבל היא מועטת כמדת כוח אמונתו בבורא יתברך אני אישית הערתי על זה שהוא מדוכדך ולא על עצבותו מה גם שלפי דבריו הוא מתהלך עם זה יום יומית... הקב"ה גם ברא לנו תאוות אולם הוא ציווה עלינו לא להגיע למצב כזה...כך שאין קשר בין מה שאמרת... הכל צריך להיות במדדים על פי תורה..אנחנו לא בהמות גם באבל אדם צריך לדעת למרות הקושי לא לבכות יותר מ-3 ימים ואפילו שזה קשה...
 
פעם

זו היתה בחורה מסויימת. היום שגם אותה אין, זהו כח האינרציה בלבד, וגם הוא לא ממש עובד.
 
זה לא לפורום.

בגדול הבעיה היא שכל דבר שאני רוצה שיקרה, בחיים לא קורה. אם כבר להיפך.
 
למעלה