שונאת לחכות

שונאת לחכות

פאק.. נבהלתי כשמכשיר האינטרקום זמזם. שונאת את המכשיר הזה. "את לבד?" הקול שלו שאל והרגשתי כבר את הנימה העוגבת הזו שלו "כן המפקד" עניתי. "יופי" הוא ענה בקול עמוק וסקסי "תביאי לי את התחתונים ואת החזיה שלך. מיד" ממש הרגשתי איך אני נרטבת, אבל לא היה לי זמן להתרכז בזה.הורדתי מהר את התחתונים, שלחתי יד להתיר את החזיה, והתפתלתי כדי להוציא אותה דרך השרוול. שתי דקות לקח לי להגיע אליו עם התחתונים והחזיה. הוא הסתכל בתחתונים והרים מבט אלי.. הסמקתי. הטלפון שלו צלצל, הוא הרים. הסתובבתי לצאת והוא אמר "חכי" דיבר עם מישהו בצד השני. צחק. שמעתי אותו "כן, הביאה, אני רואה שהתחתונים שלה מוכתמים.. כן... רטובה מאד... חחחחח כן....טוב יאללה להתראות מאוחר יותר" "בואי תתקרבי" אמר הקול שלו תמיד מחרמן אותי "שבי על השולחן, צריך לבדוק גילוח" ישבתי, פישקתי. זו היתה כבר שיגרה "אלוהים ילדה, את תציפי לי את המשרד" צחק. בלי להזהיר אחז בשערות ראשי והוריד אותי על הברכיים, פתח את רוכסן מכנסיו ובלי טיפת רחמים החל לזיין את הגרון שלי. נחנקתי, בטח שנחנקתי. אבל הוא המשיך. המשיך עד שגמר. "חזרי למקום שלך ואל תגעי בעצמך" אמר "עוד מעט אקרא לך". ועכשיו? עכשיו אני מחכה.
 
למעלה