שולה- סיפור לשבת

[א נ י ג מ ט י]

../images/Emo6.gif

 

[פשוט אישה**]

אתה שוב....

פעם קראת את אגדות הילדים? שלגייה ו-7 הגמדים , או את היפיפיה הנרדמת ?

 

[עינת ההיא]

מה לא ברור??? שולה היא......

איזשהו צד בנפשו של הכותב... הצד האניגמטי.. ההזוי.. שחוצה אותו לאורך.. ואולי לרוחב... וכפי שהכותב נוהג לצטט כשהוא מתלהב מאיזשהו טקסט (יהיה הזוי ככל שיהיה..) אצטט גם אני.. אם יותר לי חלק קטן ממשפט המחץ.. הסמוי מעין... ואז.. אולי הכותב יהיה ברור יותר.. ואולי גם שולה: (ואולי לא???) "דווקא בצוק"....

ואחרי הניתוח הזה.. נשבעת שקוראת שוב.. כי כל כך נהניתי מהקריאה הראשונית, עד שההנאה הסיחה דעתי מהטקסט.. ועתה, נותרתי בתחושה מוזרה, שסביר להניח, שכנראה, לא הבנתי כלום..

שבוע טוב......

 

[הצופה.]

אגיד לך למה שולה

כי שם הכי קל למצוא חניה

 

[מרי-לו]

הייתי אומרת ש...

הסיפור הזה בדיוק כמו שמו של הכותב... אניגמטי (ולמי שפיספס את התרגום של עינתי אז... אניגמטי = חידתי, מיסתורי, שקשה להבינו או לפענחו)... קראתי... אפילו פעמיים... ואיך נוהג לומר הכותב... חביב להפליא

"אתה יכול לישון לנצח, אתה יכול להשאר קר קרח ועדיין לא תמצא שלווה..." אני צריכה לחשוב על זה קצת

 

[הפיקטיבית]

יפה מאוד מאוד

"סיפורנו מתחיל באחת שמה דווקא שולה..." שמא מנסה הכותב ליצור אכזבה בקרב קוראיו? האם מתאכזבים הקוראים ששולה אינה קרובת משפחה של, אלא בחורה רגילה מכל וכל? שכן שם זה מסגיר בתוכו ציפיה ואכזבה גם יחד. הפוסטמודרניזם (הזועק מן הסיפור) הכניס ´לאופנה´ גם את המוזר, המיוחד, ה-outsider, הרך, האנטי-חברתי, הביישן, ואף עיצב אותם כדמויות נרקסיסטיות מקסימות, אנשים בני 30 ´שלא מצאו את עצמם´, שמסרבים להיכנע לדרישות גילם הכוללות אחריות ופרנסה. בהתאם לכך, אופיניים עוד קווים בדמותה של שולה אל רוח הפוסטמודרניזם. דברים ´מעשיים´ כמו מקצוע, כסף ולימודים לא עולים כלל על דעתה, שלא כמו משפט עמוק לגבי אושרו של האדם, סוגייה העומדת במרכז סדר היום התודעתי של הבורגני הממוצע. מצד שני, הם לא עולים גם על דעתו של הכותב... ניתן לראות כי הכותב מנסה לצייר את דמותה של שולה כדמות פמיניסטית אמיתית. פמיניזם אמיתי אינו כפייה על האשה להפוך מטאמורפוזה לתכונות הנחשבות ´גבריות´, אלא העלאת שיעור כוחן של התכונות שהינן אופייניות לאשה במתכונת הקלאסית. העלאת ערכם של הרכות, של הסלחנות, של הביישנות, של ההתבוננות, של העדינות, של הפנימיות, של השקט, של החן, כתכונות יפות ואסטתיות, וזאת מצליח הכותב להעביר על הצד הטוב ביותר. אני מאוד אהבתי את שולה זו...

 

[שיר טל35]

מאיפה צצת שוב......../images/Emo8.gif

עם הניתוחים המנופחים שלך...... סיבכת אותי עוד יותר... שיר טל. "מצא אלף סיבות לחייך ביום סגריר"

 

[ק ל י א ו פ ט ר ה]

דווקא

אני הבנתי הכל ואם תשאלו למה "דווקא" אז זה משום שהכותב עצמו לא הבין למה התכוון... שבוע נפלא לכווווווווווולם!!!

 

[ק-ס-ו-מ-ה]

ואני................

אני בסוף הבנתי................... * מי הכותב

 

[א נ י ג מ ט י]

דווקא היה לך יפה...

המבט המבולבל. יום נעים לכולם\ן.

 

[מיכל31]

ואני

ושולה בחצר... אניגמטי???? מה הודחת? מה פה קורה פה?

 

[א נ י ג מ ט י]

סוף שנה...

מחליפים מלתחה, מן מנהג שכזה. אהלן מיכל