שוורץ

[חיפוש ית]

שוורץ

- זו המילה היחידה שאני מכירה ביידיש (פרס יוגרל בין המנחשים מדוע). - שמתי לב שנשלחות הודעות רבות לפורום תרבות עברית שקשורות לשפה יידיש. - יידיש נתפסת אצלי כשפה יהודית. - בשנים האחרונות שמתי לב לתנועה יפה לשימור השפה. אני נחשפתי למגמה הזו ע"י תאטרון יידיש או שירה ביידיש – בקיצור שימור שפה באמצעות תרבות. - היו כאן לא מעט דיונים לגבי ההבדל (אם קיים) בין תרבות עברית, תרבות יהודית, תרבות ישראלית. עכשיו אני מנסה לאגד את כול מה שכתבתי למחשבה רציפה (ללא הצלחה ומכאן מתבקשת עזרתכם): 1. יידיש זו שפה או תרבות? 2. לאן נכון לשייך את היידיש לתרבות עברית, ישראלית, או יהודית?

 

[danistar]

שוורץ = שחור , וויס = לבן ../images/Emo140.gif

1. לדעתי איידיש זו תרבות , היא הרבה מעבר לשפה .. היא מייצגת את כל מה שעם ישראל האשכנזי עבר בגולה , את האימא היהודיה שדואגת לילדיה ( עורך דין , רופא ) .. את המאכלים .. את ההומור .. בקיצור יש כאן הרבה מאוד מעל לשפה .. 2. לדעתי השיוך הרלוונטי היא היהדות . היידייש היא שפה יהודית . זו שפה שמדוברת ע"י יהודים בכל העולם ( לצערנו שהולכים ומתמעטים ) והרבה מסממניה כלל לא קשורים לעברית ( אלה ערוב של גרמנית - רוסית - פולנית ) ולא לישראל שהיא הרבה יותר צעירה מהאיידיש ויכולה רק ללמוד ממנה. דני

 

[zimes]

שפה של תרבות (כמו כל שפה, בעצם)

אולי חוץ מאספרנטו (בראשיתה). היידיש, כשמה - שפה יהודית (במקור, של יהודי אשכנז, והתפשטה). ואיך היא התגלגלה לפורום? בגלל השפעתה על השפה והתרבות פה ("סיז נישטו קין בפלה")

 

[חיפוש ית]

איפה זה פה?

עלי ועל התרבות שאני חלק ממנה היידיש לא השפיע בכלל. ואיך היא השפיע על השפה העברית? (זאת נאמר מבלי לשלול את התגלגלותה הטבעית של היידיש לפורום או לכול מקום אחר..)

 

[שושן פרא]

היי חיפוש

1. למה את לא קוראת לי כשאת מתחילה כאן כזו שיחה מעניינת ? 2. היידיש השפיעה על העברית בהמון דרכים (וגם על האנגלית, אגב). קחי למשל את כל המלים בעברית המדוברת שמסתיימות ב"ניק": נודניק, חפיפניק, ליכודניק. זו צורת בניית מילים שהגיע מיידיש. 3. אני מבין, שספגת גילויי גזענות מדוברי יידיש, ואני מצטער על זה. אני רק יכול לספר לך, שחברתי שמעה כינוי גזעני דומה בלאדינו ... הרוע בא מהדובר, לא מהשפה. שוש לא שומע יידיש.

 

[חיפוש ית]

ששוש../images/Emo124.gif

אני פותחת פה דיון מעניין אז בוא.. 2. את זה לא ידעתי זה באמת מעניין, אשמח לשמוע על עוד דוגמאות. 3. לא סבלתי מגילויי גזענות, השאלה נשאלה מתוך עניין אמיתי ולא מתוך כעס, תסכול או משהוא כזה.

 

[שושן פרא]

כעס על גזענות הוא עניין לגיטימי

אבל נעזוב את זה, אם את מעדיפה כך. הרבה דוגמאות אין לי (למשתתפים אחרים וודאי יהיו), אבל הנה אחת שקלטתי פעם מסדרת תעודה על השפה האנגלית. באנגלית של ארה"ב, יש הביטוי "מספיק כבר!" (enough already!), והם אמרו שזה בא מיידיש. נדמה לי שבאנגלית של בריטניה או אוסטרליה זה לא קיים.

 

[zimes]

אני מקווה שאני לא חוזרת על דברי אחר

אחרים אבל הביטוי "תהיה בנאדם!" או "הוא בנאדם" מתורגם ישירות מיידיש, בה למילה "א מענטש" - בן אדם יש משמעות של "אדם טוב" (מה זה טוב?).

 

[תופס עוגב]

שמתקרב לטוב האידאי...

 

[moonlight techem]

תיקון קטן

הסיומית "ניק" או יתר נכון "__יק" (כמו במילה קטנצ´יק) באה מהשפה הרוסית ולא מיידיש. הרשו לי לומר זאת מנסיוני כדובר שתי השפות.

 

[zimes]

המון מילים שנכנסו לסלנג

סתם דוגמא - אני מחזיקה עכשיו את הספר "הזירה הלשונית". הערך יידיש מופיע מעל ל 20 פעם. ועוד כמה מילים: שלימזל, תכלס (שהיא הגייה של "תכלית" ביידיש), אלטע זאכען (שלמרבה האבסורד נשמע בד"כ במבטא ערבי), דוס (כמו תכלס - הגייה של "דתי"). ואני יכולה להמשיך, אבל אם אני לא אחזור לעיסוקיי יהיה לי ממש בְרוֹך. מיותר לציין שאני לא מפחיתה מערכן של השפעות אחרות על השפה. את זו אני פשוט מכירה מעט.

 

[arivederci]

גם "לפרגן" בא מיידיש

 

[עגנון]

אל תשכחו את ה"פריאר"

 

[nirdagan]

תכלס ודוס הם עברית לא יידיש.

עברית בהגייה אשכנזית. (אגב "דוס" זה הגייה אשכנזית של "דת". דתי מבטאים "דוסי") להגיד שזה יידיש זה בערך שקול לאמירה שהעברית שאנחנו מדברים בארץ היא לדינו. ניר

 

[the red bh]

יידיש? יידיש!

התרבות היידית,התרבות היהודית של מזרח אירופה המזוהה עם שפת היידיש, היא תרבות עשירה ומעניינת. השפעתה על התרבות העברית גדולה, למרות שבבסיס התרבות העברית עומדת שלילה של התרבות היידית. דוגמא אחת מעניינת היא השפעת התיאטרון היידי על הקולנוע הישראלי. סירטי הבורקס, שנעשו בארץ בעיקר בשנות השבעים שאבו הרבה מהעלילות שלהם מתיאטרון זה.

 

[nirdagan]

אבל בורקס זה דוקא מתרבות ספרד....

 

[ייִדישיסט]

ייִדיש - מער ווי אַ שפּראַך

קודם כל אני רוצה לזכות בפרס, והניחוש שלי: צעקו עליך "שוואַרצע חיה" או משהו דומה בגלל צבע עורך או מוצא משפחתך. זכיתי ? כל כמה שנים התקשורת מדווחת על רנסנס בתרבות היידיש. לצערי אין הדבר כך כלל. אמנם יש הרבה אנשים שלומדים יידיש בכל מיני מסגרות, החל מחוגי בית, דרך האוניברסיטה העממית וכלה באוניברסיטאות הגדולות, אבל אין התעוררות מיוחדת שאפשר להצביע עליה בזמן מסוים. אני לומד זאת השנה השלישית בחוג ליידיש באוניברסיטה העברית ואני יכול להצביע על כמה עשרות תלמידים שלומדים שפה וספרות יידיש לכל סוגי התארים. אני לא חושב שזה מספיק כדי לשמר וליצור חומרים חדשים בשפה הזאת ואף לא כדי לחקור את התרבות הענפה והמסועפת הזאת. ועכשיו לעניינינו: יידיש - שפה או תרבות ? כבר במילה עצמה גלומות שתי האפשרויות. המילה "ייִדיש" יכולה לשמש כתואר פועל, לדוגמא: "אַ ייִד פירט זיך ייִדיש" ("יהודי מתנהג באופן יהודי"). במובן זה המילה מתארת את ה"יהדות", יהדות כתרבות חיים או כצורת התנהגות. אפשר כמובן לראות את המילה במובנה הספציפי יותר - השפה שהיהודים דיברו בה לפחות ב-800 השנים האחרונות באירופה. במובן זה נאמר: "אַ ייִד רעדט ייִדיש" ("יהודי מדבר יידיש"). תרבות היידיש היא תרבות ענפה מאוד והיא כוללת בתורה הספרות העשירה והמגונת שניכרים בה סגנונות שונים ותכנים שונים לחלוטין. הספרות כוללת שירה אפית, שירת קודש, שירה אישית מאוד, שירה ארוטית, שירת מחאה, שירים סוציאליסטים ושירים לאומיים. היא כוללת רומנים עבי כרך מגוונים שחלקם הגדול אמנם מתאר את החיים היהודים בתקופת המשבר באירופה אך חלקם הלא קטן פורש כנפים ומתאר תופעות לא-יהודיות במובהק, בחלקם כבר לא ניכר בהם שום "ייִדישקיַיַט". כמות הספרים שנכתבו ביידיש היא כה עצומה עד שניתן למלא בו פי 1.5 את הספריה הלאומית (לפי דברי מרצה חשוב בחוג). נכתבו אנציקלופדיות, אטלסים, ספרי ילדים, ספרונים לנערות, ספרות זבל בכמויות עצומות, ספרות גרמנית וצרפתית מתורגמת, ספרות סקנדינבית מתורגמת ועוד. עשרות עיתונים יומיים יצאו לפני המלחמה בערים הגדולות באירופה (ורשה, וילנה ואודסה). עשרות מגזינים ספרותיים. מאות עיתונים שהופיעו לזמן קצר ועוד. ועכשיו לתיאוריה שלי: בעוד כמה עשרות שנים, יידיש תהפוך לשפת האליטה (לאשכנזים שבה), כמו שהצרפתית היתה שפת האליטה הרוסית ! און יעצט לאָמיר ענדיקן מיט אַ ברכה אַז די שלעכטע ציַיַטן זאַלן זיך שוין אינגיכן ענדיקן. זיַיַט געזונט

 

[חיפוש ית]

זכית בחולצה ותקליט../images/Emo8.gif

 

[חיפוש ית]

במחשבה שניה

הייתי קונה לך תקךיט של הברירה הטבעית. תרבות מבית אבא

 

[ייִדישיסט]

ייִדיש - מער פון אִ שפּראַך !

קודם כל אני רוצה לזכות בפרס, והניחוש שלי: צעקו עליך "שוואַרצע חיה" או משהו דומה בגלל צבע עורך או מוצא משפחתך. זכיתי ? כל כמה שנים התקשורת מדווחת על רנסנס בתרבות היידיש. לצערי אין הדבר כך כלל. אמנם יש הרבה אנשים שלומדים יידיש בכל מיני מסגרות, החל מחוגי בית, דרך האוניברסיטה העממית וכלה באוניברסיטאות הגדולות, אבל אין התעוררות מיוחדת שאפשר להצביע עליה בזמן מסוים. אני לומד זאת השנה השלישית בחוג ליידיש באוניברסיטה העברית ואני יכול להצביע על כמה עשרות תלמידים שלומדים שפה וספרות יידיש לכל סוגי התארים. אני לא חושב שזה מספיק כדי לשמר וליצור חומרים חדשים בשפה הזאת ואף לא כדי לחקור את התרבות הענפה והמסועפת הזאת. ועכשיו לעניינינו: יידיש - שפה או תרבות ? כבר במילה עצמה גלומות שתי האפשרויות. המילה "ייִדיש" יכולה לשמש כתואר פועל, לדוגמא: "אַ ייִד פירט זיך ייִדיש" ("יהודי מתנהג באופן יהודי"). במובן זה המילה מתארת את ה"יהדות", יהדות כתרבות חיים או כצורת התנהגות. אפשר כמובן לראות את המילה במובנה הספציפי יותר - השפה שהיהודים דיברו בה לפחות ב-800 השנים האחרונות באירופה. במובן זה נאמר: "אַ ייִד רעדט ייִדיש" ("יהודי מדבר יידיש"). תרבות היידיש היא תרבות ענפה מאוד והיא כוללת בתורה הספרות העשירה והמגונת שניכרים בה סגנונות שונים ותכנים שונים לחלוטין. הספרות כוללת שירה אפית, שירת קודש, שירה אישית מאוד, שירה ארוטית, שירת מחאה, שירים סוציאליסטים ושירים לאומיים. היא כוללת רומנים עבי כרך מגוונים שחלקם הגדול אמנם מתאר את החיים היהודים בתקופת המשבר באירופה אך חלקם הלא קטן פורש כנפים ומתאר תופעות לא-יהודיות במובהק, בחלקם כבר לא ניכר בהם שום "ייִדישקיַיַט". כמות הספרים שנכתבו ביידיש היא כה עצומה עד שניתן למלא בו פי 1.5 את הספריה הלאומית (לפי דברי מרצה חשוב בחוג). נכתבו אנציקלופדיות, אטלסים, ספרי ילדים, ספרונים לנערות, ספרות זבל בכמויות עצומות, ספרות גרמנית וצרפתית מתורגמת, ספרות סקנדינבית מתורגמת ועוד. עשרות עיתונים יומיים יצאו לפני המלחמה בערים הגדולות באירופה (ורשה, וילנה ואודסה). עשרות מגזינים ספרותיים. מאות עיתונים שהופיעו לזמן קצר ועוד. ועכשיו לתיאוריה שלי: בעוד כמה עשרות שנים, יידיש תהפוך לשפת האליטה (לאשכנזים שבה), כמו שהצרפתית היתה שפת האליטה הרוסית ! און יעצט לאָמיר ענדיקן מיט אַ ברכה אַז די שלעכטע ציַיַטן זאַלן זיך שוין אינגיכן ענדיקן. זיַיַט געזונט