שווה להיות ספרנית!

perhay

New member
שווה להיות ספרנית!

הלילה, אחרי החצות, בחזרה מנסיעה, גלגל האוטו התפנצ'ר. למזלנו זה קרה בדיוק ליד תחנת הדלק בכפר התבור. הבחור התורן שעבד באותה עת בתחנה, הסתכל עלי ארוכות ובסוף אמר: את כל כך מוכרת לי! לקח לי כמה שניות לזהות אותו ולבסוף אמרתי לו שאני הספרנית מכדורי, הבית ספר בו הוא למד. הוא התגייס לעזור לבעלי בהחלפת הגלגל, וכשסיים את עבודתו ובעלי הוציא כסף לשלם לו, הוא אמר: לא, אני לא רוצה תשלום. כמובן, שבעלי התעקש ובכל זאת הכריח אותו לקבל את הכסף. כל הזמן הבחור חזר ואמר: אבל אישתך הייתה הספרנית שלי מכתה ה'. לפני שנפרדנו, הוא גם רצה לכבד אותנו עם שתייה. בהזדמנות אחרת, נפלתי ברחוב. עבר בחור שלא הכרתי, הביא אותי עד תחנת האוטובוס ובדרך שאל אותי: את ספרנית בכדורי? אני למדתי שם. זהו, חברים, כנראה שעבודתנו נערכת על ידי הלקוחות שלנו וכמו שמישהו אמר לי: כדאי להתייחס יפה לתלמידים ובכלל לקוראים. אינך יודע באילו נסיבות אתה עשוי לפגוש אותם.
 

Sapientia

New member
../images/Emo45.gifהמון מזהים אותי בחיפה../images/Emo9.gif

כמובן שבתוך האוניברסיטה, כי שם זה ממש הקוראים שעזרתי להם, אבל גם ככה לפעמים, על הדרך, מזהים אותי וזוכרים לטובה
מוכרת בסטימצקי שאלה אותי פעם: "מה את עושה פה? את לא מוקפת בספרים מספיק כל היום?"
אני אתגעגע לתקופת העבודה באוני'- למדתי שם המון. זבש"ם שלא העריכו אותי
 

little light

New member
איזה יופי ../images/Emo45.gif

נחמד לראות שיש אנשים טובים שזוכרים אחרים לטובה. וזה נכון בכל מקום עבודה: אתה אף פעם לא יודע מתי העובד/קליינט שמולך יצוץ שוב בחייך.
 
למעלה