שווה הצצה

חגית35

New member
מעניין? גיבוב טעויות וסילופים משווע

מזמן לא ראיתי גיבוב כה רב של אי דיוקים, שטויות, צירופי מידע שמישהו חיבר מכל מיני מקומות שקרא ומבלי לבדוק את כולם לעומק. ממש לא נעים.
 

חגית35

New member
לגבי התרופות שהוזכרו ב"כתבה"

כולן אגב אנטי היסטמיניות היינו שייכות למשפחה נוגדת אלרגיה פעם היתה אסכולה (ועודנה קיימת בעיקר במרפאות אלטרנטיביות) המאמינה בקשר שבין דלקות אוזניים לנזק לצרבלום ומכאן לדיסלקציה ו-ADHD - אגב איני שוללת את הקשר הקורלטיבי הקיים בין דלקות אוזן תיכונה וקיומן של הפרעות אלו בעתיד אולם אין אלו תרופות הקו הראשון ומזמן פסקו מלהיות גם תרופות הקו השלישי לאחר ה-SSR'Is שנחשבות לקו השני לאחר הסטימולטנים. מהעדכונים האחרונים ממש לא נהוג להשתמש בהן להפרעות קשב והיפראקטיביות מי שממליץ על חומרים אלו בתור מעין מיישנים ומרדימים לא שונה ממי שיגיד לת ווליום או קלונרקס ותרופות שינה- אבל זה ממש לא הטיפול האולטימטיבי לפי המחקר העדכני, מה שמנסים לאמר שם זה שריטלין מזיק ומונים תופעות לוואי שהמחקר מפריך ומאידך- ממליצים על תרופות מומלצות כאילו היו ממתק- אנטי היסטמינים- עם תופעות לוואי לא מעטות ופשוטות בשביל הפרעה לה לא נועדו אלא אם יש בעיה אלרגנית או שמצריכה שימוש באנטי היסטמינים באותה מידה יכלו לאמר אז תנו לילד כדור שינה תמסטלו אותו וגמרנו- לא זו הדרך לטפל בהיפראקטיביות ממש לא. תנועתיות היתר הינה מנגנון פיצוי על חוסר בדופאמין שהוא המקור לחוסר הקשב- ברגע שמתקנים בעיה זו ולא ממסטלים את הילד בחומר מרדים כאילו שזה איזה דבר רצוי ואוטופי- אזי תפחת התנועתיות יתר ואיזה פלא- יתקבל ריכוז ופוקוס וחדות בחשיבה ותפחת האימפולסיביות. ותיאוריות פיינגולד למינהן שהשאירו ילדים מזי רעב גם הן פסו מהעולם- תמיד טוב להימנע מסוכרים וצבעי מאכל אבל מכאן ולטעון לקש/ר סיבתי שכאמור מעולם אל הוכח פרט להגזמה בכל דבר שתמיד יש לשמור על טעם טוב ועל סוג הדם... אני נמנעת מלהגיב. שלא לדבר על עוד המון שטויות מגובבות בכתבה הזו.
 
מאוד לא נכון.

ראשית, לא כל האנטיהיסטמינים מרדימים. סינופד, למשל, מעורר. חלק נכבד מהאנטיהיסטמינים משפר את הריכוז. את הגתבה לא הצלחתי לקרוא. בכל מקרה, הטיפול הממושך שאני מקבל באנטי היסטמינים מהביר לי את התועלת שבהם. מי שלא רוצה לנסות, לא חייב. נתראה בעוד 20 שנה.
 
למעלה