שווא נח מיוחד

[UmnIt]

שווא נח מיוחד

שלום לכולם, רציתי לברר עם המומחים כאן משהו לגבי שווא נח מסוים, כדי לוודא שאכן הבנתי את דקויות הזיהוי.

להבנתי, במילים כמו מלכה וילדה, יש שווא נח באות ל', ועל כן דגש קל באות הבאה. האם זה נכון?
אם כן, האם זה מכיוון שמדובר במשקל מיוחד בו צורת המקור הייתה למעשה עם שווא (כפי שקראתי באתר של האקדמיה ללשון העברית לגבי המילים "כַּלְבָּה" ו"כַּלְבּ")?

אילולא היה מדובר במשקל מיוחד, האם המקור של אותן מילים נחשב צורך היחיד בזכר של אותן המילים? כלומר, מלך וילד (ומכאן שמדובר היה בשווא נע)?
או שצורת היחיד בנקבה נחשבת כבר לצורת המקור (ולכן, במקרה דומה, שווא כזה היה נחשב נח)?

אני מקווה שלא בלבלתי מדי עם שאלה קצת תיאורטית של לו ואילולא... פשוט משגע אותי שאני לא בטוחה באיזה שווא ודגש מדובר, כי בעצם אני לא בטוחה מהי צורת מקור. ולגבי התיאוריות החלופיות, פשוט לא עלתה לי לראש דוגמא אחרת (אז כבר רוצה לוודא, לפני שאני נתקלת בעוד מילה כזאת בה אני לא בטוחה באיזה שווא מדובר).

תודה רבה!

 

[trilliane]

כן וכן. כל הדרכים מובילות לרומא...

זה אכן שווא נח כי הוא מקורי, בין אם מסתכלים על המשקל הזכרי (קַטְל qatl) ומוסיפים לו סיומת נקבית (םָה a), ובין אם מסתכלים על המשקל הנקבי המקביל שהוא למעשה המשקל הזכרי בתוספת אותה סימות נקבית (קַטְלָה qatla) בשמות עצם נקביים (כמו דרגה, קסדה, אבקה). כך או כך מדובר בשווא נח כי הוא מופיע בצורת היסוד.
&nbsp
להרחבה: יַלְדָּה–יְלָדוֹת, שִׂמְלָה–שְׂמָלוֹת – על צורות הרבים של משקלי פַּעְלָה, פִּעְלָה [האקדמיה ללשון]
http://hebrew-academy.org.il/2016/01/14/יַלְדָּה-יְלָדוֹת-שִׂמְלָה-שְׂמָ/

 

[UmnIt]

הבהרה

תודה על התשובה, וסליחה על התגובה המאוחרת. אני רוצה לוודא שאני מבינה לעומק את העניין.
אם ידוע לי המשקל המקורי בזכר, הכול ברור.
אך לגבי מה שכתבת על המשקל הנקבי המקביל, שהוא זכרי עם תוספת... למה הכוונה? הזכר של דרגה הוא אולי דרג. אין שם שווא, אלא סגול, כמדומני.
אז למה זה כך או כך?

או אולי פשוט אפשט את השאלה- כשאני מחפשת את המילה במקור, עליי לבדוק מהי המילה בזכר יחיד? צורת הנקבה לא נחשבת מקור?
ואז רק אם אני יודעת שמדובר במשקל עם שווא במקור, אוכל לדעת שמדובר בשווא נח? הרי במקרה ידוע לי לגבי כלב, אך לא תמיד זה יהיה ברור, אם מדובר במילה שכזאת (שכבר לא קיימת בצורה זו בשפה העברית).

תודה

 

[trilliane]

הסגול הוא תנועת עזר, הדברים מוסברים בקישור.

והמקור של המילה כלב כ-calb, כמו בערבית, מתועד בעברית: כֶּלֶב+וֹ = כַּלְבּוֹ (כי זה בעצם כַּלְבּ + וֹ). עכשיו גם הדגש הגיוני, כי זה דגש קל אחרי שווא נח.

&nbsp
מה שקרה הוא שבצורות שבהן הייתה עוד תנועה, לא הייתה בעיית הגייה: cal-bo שתי הברות. אבל כשלא הייתה שם עוד תנועה, המילה (ולא רק זאת) הסתיימה בצמד עיצורים, וזה דבר שלא היה קל להגייה עבור דוברי העברית (ועד היום רבים אומרים פופ-קורֵן או הרצֵל ולא pop-corn או Herzl).
&nbsp
לכן נוספה תנועת עזר e (לימים נוקדה בסגול) לפתיחת צרור העיצורים (כַּלְב >> כָּלֶב) וצורות כאלה מתועדות במקרא בצורות הפסק (למשל גָּפֶן או אָרֶץ, שמלווה אותנו גם כיום ביידוע – הארץ) וגם במילים עם וי"ו באמצע, כמו מָוֶת או עָוֶל. בשאר הסגוליים (למעט משקל qutl) חלה הידמות של התנועה הראשונה ולכן קיבלנו פעמיים e (כָּלֶב >> כֶּלֶב). התהליך הזה התרחש בצורת היסוד, לא בצורות הנוטות, הן עדיין מתעדות את הצורה הקדומה, כאמור.
&nbsp
ההסבר על כלב לא אמור להיות ידוע לך "במקרה"; אם ישאלו על מילה כזאת, אמורים ללמד לפני כן את מה שכתבתי כאן (ברמה כזאת או אחרת).
&nbsp
באשר לשאלתך השנייה, אם למילה יש נטיית נקבה, אכן יש לבדוק לפי צורת הזכר. לכן ספרית או זמרת יהיו אותו משקל (קַטָּל). לגבי כבשה, אפשר לבדוק כבש, אבל המשקל הזה קיים בנקבה ולא תמיד יש לו צורת זכר (למשל צרעה) ולכן במקרים האלה הוא ישמש בעצמו צורת יסוד. כך או כך, זה לא משנה; התשובה זהה. המשקלים הנקביים של המשקלים הסגוליים מלעיליים נוצרו מתוך המשקלים הזכריים באותו אופן שבו פועלת נטיית הנקבה וכך או כך השווא הוא נח.