שוב שלום...

[היתושה]

שוב שלום...

אני מבקשת שוב, בנות שעובדות בעבודה משרדית. אני מאוד מעוניינת לשמוע מכן למה ואיך, האם אתן מרגישות שאתן תורמות או שגם לכן יש חלל קצת ריק, במיוחד כששומעים מבנות שעובדות עם ילדים, כמה שהן נהנות. (אני בעבודה משרדית). זה לא שאני מתחרטת על משהו באופן נואש או משהו כזה. אני פשוט בקטע של ריקנות בהתחלה (שנה ראשונה) וכל הבנות האחרות שאיתנו בדירה (אני עם עוד שתי בנות) כל כך מספרות על "הילדים החמודים", ולמרות שאני יודעת שאינני מסתדרת עם ילדים, אני מרגישה החמצה. אני פשוט טיפוס כזה... אז יש לי תחושה שאני צריכה קצת חיזוק... עצה, עידוד. תודה לכל מי שתענה ותחלוק איתי את הרגשותיה בקשר לבחירתה. זה מאוד יעזור לי.

 

[Mיקי_]

עבודה משרדית

אני בהחלט עבדתי במשרד, העבודה שלי לא הייתה משרדית אלא מענה טלפוני לאנשים בעלי בעיות ועזרה להם, התפקיד שלי היה מספק יותר מכל מגע פרונטלי עם ילדים או אוכלוסיות מוחלשות אחרות, ומאד מאד נהנתי ממנו. פגשתי במהלך שירותי בנות שעובדות עם ילדים וחשבתי על הדברים שהוצעו לי בכיוון וכמו כן פגשתי הרבה בנות קופ"ח, להרגשתי תרמתי בהרבה מקומות ולאלפי אנשים, וההרגשה שלי שהתפקיד שלי היה סופר מיוחד וחשוב ואני שמחה שבחרתי בתפקיד הזה על פני חינוך, כי לטעמי הוא היה משמעותי יותר וחשוב מאד. תפקיד שאי אפשר למצוא בהרבה מקומות באזרחות. אך עם זאת יש לי לא מעט תלונות לצוות איתו עבדתי, ואני חושבת שאם הייתי פועלת מחוץ למשרד בצוות יותר גדול, ובמגע ישיר עם אלו שתפקידי לעזור להם (כמו ילדים) אולי הסיום שלי של השנה היה יותר מתוק ופחות מאכזב. אך הרגשתי לגבי התפקיד לא השתנתה, הוא משמעותי חשוב ואני שמחה שהקדשתי מחיי על מנת למלא אותו.

 

[M o n a L i s a]

אני בקופ"ח - עבודה משרדית.

זה כולל בעיקר קבלת קהל ורישום. אני אוהבת לעבוד עם אנשים, ולמרות שאף פעם לא חלמתי להיות פקידה אני נהנית מזה! הצוות אחלה, ויש איתי עוד בת שירות חמודה. תאמיני לי שלא קל לעבור לעבודה כזו אחרי שנה במוזיאון, אבל זו רק ההתחלה ואני בטוחה שתמצאי דברים טובים שיחזיקו אותך שם. ודרך אגב, ה"ילדים החמודים" שהן מדברות עליהם חמודים בעירבון מוגבל,

תחשבי על ההתבכיינויות שלהם ועל כל הקונצים שהם עושים. |אייקון של לובה חושבת עד כמה יש לה מזל שהיא לא צריכה לבלות את הזמן שלה עם חבורת זאטוטים מנוזלים|

 

[היתושה]

שנה טובה לכולן ותודה על התגובות!!

 

[הייבי]

גם אני בקופ"ח

גם אני חשבתי בתחילה בכיוון של עבודה עם ילדים או נוער.. עשיתי ראיונות למיני מקומות חלקם רציתי ולא התקבלתי, חלקם התקבלתי ואחרי התרשמות מהתפקיד והמקום לא רציתי.. בסוף מצאתי את עצמי פקידה בקופ"ח.. להגיד לך שזה חלום חיי אני לא יכולה אבל זה בהחלט חוויה מעשירה.. אני נהנית לבוא לשם בבוקר, הצוות נחמד, האוכלוסיה נעה בין נחמדה ומבינה לבין הישראלי המצוי.. יש לי חברות (בנות שירות נוספות שאיתי) אנחנו לוקחות הפסקות צהריים יחד.. נפגשות אחרי הצהריים בעיר (חלקן בדירת שירות אז בכלל מגניב להן) לפעמים אני מצטערת שלא לקחתי עבודה עם ילדים.. אבל אני לומדת המון בתפקיד שלי - המון על עבודה מול קהל, על יחסי אנוש.. אני מרגישה עסוקה במשך כל היום.. אני נכנסת ב-8 בבוקר ולפני שאני מספיקה להסתובב כבר 16 אחרי הצהריים.. יש לי את החוויות שלי, הסיפורים שלי.. כל מקום והייחוד שלו.. אולי לא יהיה לך סיפורים על "ילדים חמודים" אבל מצד שני גם לא יהיו לך סיפורים על "ילדים מציקים ובכיינים" ויהיו לך סיפורים אחרים.. סיפורים על אנשים.. על מקרים ואירועים.. חוויות יש בכל מקום צריך רק לרצות.. בכל מקרה, מקווה שזה עזר לך \ עודד אותך.. שנה מהנה ..

 

[justagir123l]

גם אני..

בעבודה משרדית. בהתחלה ממש הרגשתי שמשעמם לי והייתי מאוכזבת והרגשתי שאני לא תורמת בכלל. אבל מי שעושה עבודה משרדית עושה עבודה חשובה בדיוק כמו אלה שעובדות עם ילדים. ולפחות אנחנו לא צריכות לסבול את הילדים כשהם נהיים עייפים/עצבניים/מעצבנים