אורחן בגליל
New member
שוב שלום לכם
מה שלומכם? בקרוב ימלאו לי 28 שנים על פני האדמה הזו. הבנתי שאני חייב "לחזור" לחיים , אני חושב להתחיל ללמוד באוניברסיטה או מכללה. איך לברר מה הדבר הנכון לי? אני רוצה להרגיש שוב את התחושה הזו - שיש עתיד , שהחיים מתקדמים , שאני מסוגל שיש למה לשאוף ושיש שמחה בחיים. יכול להיות שמסגרת זה משהו שאני צריך, בוודאי שאני זקוק לתעסוקה, לתחושת ערך עצמית לתחושת כיוון ולפרנסה. אני מרגיש שירדתי מהעגלה של עצמי באיזשהוא מובן, וחיפשתי ליצור את עצמי מתוך אין. עכשיו אני מרגיש כאילו אני מאוד לאט 'חוזר' לעצמי באיזושהיא צורה, האם לדעתכם זה מצביע על שינוי חיובי? משום מה הדיבור שלי תמיד מרגיש לי לא מדוייק ( כאילו אני תמיד לא לעניין ומתייחס לעצמי ולחיים שלי כלאחר יד וחוסר רצינות - זה משהו שקשה לי להבין אותו - כמו חוסר בגרות מוחבאת אולי בכאב) בכל אופן אני כותב כאן לקבל אולי ממכם מעט ייעוץ , כיוון שחשפתי בפניכם את מה שקרה לי ( ובינתיים אני מבין באופן ברור שהחויה הזו איכשהו קרתה בשתי תקופות שונות לחלוטין - כשהייתי ילד ובמהלך השנה האחרונה, ככה שאני לא יודע איך לעכל את המידע הזה בכלל, אני מרגיש פצע ענק שהיה מכוסה שנים) אני חייב לעשות משהו עם חיי. למרות כל הדברים הכואבים. האם אתם יכולים להגיב על הדברים האלו ולדעתכם? נ.ב. NEL V - קניתי את הספר שהמלצת עליו. ואני אולי מתחיל קצת ליישם......
מה שלומכם? בקרוב ימלאו לי 28 שנים על פני האדמה הזו. הבנתי שאני חייב "לחזור" לחיים , אני חושב להתחיל ללמוד באוניברסיטה או מכללה. איך לברר מה הדבר הנכון לי? אני רוצה להרגיש שוב את התחושה הזו - שיש עתיד , שהחיים מתקדמים , שאני מסוגל שיש למה לשאוף ושיש שמחה בחיים. יכול להיות שמסגרת זה משהו שאני צריך, בוודאי שאני זקוק לתעסוקה, לתחושת ערך עצמית לתחושת כיוון ולפרנסה. אני מרגיש שירדתי מהעגלה של עצמי באיזשהוא מובן, וחיפשתי ליצור את עצמי מתוך אין. עכשיו אני מרגיש כאילו אני מאוד לאט 'חוזר' לעצמי באיזושהיא צורה, האם לדעתכם זה מצביע על שינוי חיובי? משום מה הדיבור שלי תמיד מרגיש לי לא מדוייק ( כאילו אני תמיד לא לעניין ומתייחס לעצמי ולחיים שלי כלאחר יד וחוסר רצינות - זה משהו שקשה לי להבין אותו - כמו חוסר בגרות מוחבאת אולי בכאב) בכל אופן אני כותב כאן לקבל אולי ממכם מעט ייעוץ , כיוון שחשפתי בפניכם את מה שקרה לי ( ובינתיים אני מבין באופן ברור שהחויה הזו איכשהו קרתה בשתי תקופות שונות לחלוטין - כשהייתי ילד ובמהלך השנה האחרונה, ככה שאני לא יודע איך לעכל את המידע הזה בכלל, אני מרגיש פצע ענק שהיה מכוסה שנים) אני חייב לעשות משהו עם חיי. למרות כל הדברים הכואבים. האם אתם יכולים להגיב על הדברים האלו ולדעתכם? נ.ב. NEL V - קניתי את הספר שהמלצת עליו. ואני אולי מתחיל קצת ליישם......
