שוב שלום לכולן

lilik

New member
שוב שלום לכולן

אז כמובטח, קצל על עצמי אני אם יחידנית לילד מתוק בן 8 חודשים. אחרי שילדתי עברתי לגור לידי אמא שלי וזאת מתוך מחשבה שיהיה מי שיעזור לי לטפל בפשוש וככה הילד שלי יקבל את מירב האהבה שאפשר לתת. אבל...וכאן בא הפורום הזה. אמא שלי היא אשה ממורמרת (בלשון המעטה), כל היום מקטרת, אשה שכל כאב מוציא ממנה הצהרות של מוות. (מה שמטריף אותי זה שפעם היא לא היתה כזו והיתה מלאה בשמחת חיים). הבעיה הגדולה איתה זה שהיא כל היום בבית ואי אפשר להוציא אותה משם. יש לציין שהאנטי לחיים בא לה ממערכת יחסים לא טובה עם אבא שלי,ממחלת הסרטן בה חלתה פעמיים ומהחיים עצמם. חשבתי, שאחרי שאני אלד היחסים ביננו יתחזקו אבל טעיתי. אומנם היא חולה על הילדון שלי אבל לפעמים נראה לי שאם אני לא הייתי בסביבה היה לה טוב יותר. לפעמים נראה לי שהיא חושבת שהיא אמא שלו ואני הבייביסיטר. כל הזמן היא אומרת לי מה לעשות ומעבירה ביקורת על דברים שאני החלטתי לעשות. בגלל שהיא עוזרת לי, ואני לא יכולה להסתדר בלעדיה, אני סותמת את הפה ומבליגה (וזה קשה לי כ"כ). גם היא וגם אני
ובכל זאת היא משגעת אותי לרדת במשקל (כאילו שזה קל) שלא תבינו אותי לא נכון, אמא שלי לא רק שלילית, יש בה הרבה חיובי אבל היא מטריפה אותי שחבל על הזמן אני מקווה שאני לא אהיה כזו לילדיי זהו בינתיים, קצת פרקתי מהלב שיהיה שבוע נפלא
 
למעלה