שוב סיפור ושיר
(הפעם בלי קיאה) מצאתי סיפור מצאתי גם שיר אנא עיזרו לי להחליט את מי להשאיר (אני שואלת את עצמי האם הגבר והאישה נמאים באותו סרט? האם יכול ליהיות שהוא כותב לה סיפור והיא עונה לו בשיר? ההיית או חלמתי חלום? תודה סיפור של גבר לאישה: יש בה משהוא שאין באף אחת אחרת. בחורה קטנה וחכמה, מצאתי עצמי ממלמל. משהו בה מחזיר אותי לילדות שלי. במפגשים שלי איתה, ובשיחות שלי איתה אני מרגיש כמו הילד הקטן ששוכב על הגב, בגן הילדים, מביט לשמיים ונושם בקלות. רק המחשבה עליה מביאה את מוחי, ללא שבקשתי ממנו, להעלות תמונות ילדות. אני נזכר בימי העצמאות בבית הספר היסודי, בגאווה להיות ישראלי, בימי השואה והזיכרון, כילד. נזכר בשרה רן, המורה בכיתה א´, אני ממש מריח את הבושם שלה, כאילו זה עתה חלפו שניהם על פני. נזכר בצבי המנהל, איך היה מלטף את ראשי עם כפות ידיו הגדולות שתמיד היו חמות. נזכר בעניים של טוליפ, באשכול הענבים, נזכר בסנדלים התנכיות. בסמטאות העיר העתיקה בירושלים, ובקנה הסוכר. כשאני איתה אני מרגיש כמו הילד שהוקסם, ממש הוקסם ממראה המדבקה הזוהרת, והסרגל שכשמניעים אותו, מקבלים תזוזה שכזו. כשאני איתה אני חי. אני שמח, אני ילד, אני וטוב. כשאני בתוכה, אני חי, אני חיה, אני גבר, אני חזק. אז מתי כבר נתראה בפעם השנייה ? -------------------------------------------------------------------- שיר אישה לגבר: יכולה ליפול שדודה לרגליך יכולה להיסחף אל תוך תהום עמוקה תהום בצבע בורדו עם מגע של קטיפה ובתוך התהום ערפל בכתום כמו לפני החמסין בשעת בוקר מוקדמת כמו שדון משוגע ופיה מטורפת לצלול בתוך עיניים כהות כמו הלילה אל תוך סיפור אגדה הזוי ומוטרף לירקוד מחול של שדים לקולות של עורבים ולחיות ולחיות ולחיות יכולה ליהיות לך מלכה נערצת שנותנת פקודות מחלקת תפקידים להרמון של שפחות יכולה ליהיות איזו דמות שנרצה בתוך תסריט בלי תסריט בחיים של הווה אמרת לכתוב עליי ועליך כתבתי מה נראה שהיה שאפשר אולי לעולם לא ואולי כבר מחר.
(הפעם בלי קיאה) מצאתי סיפור מצאתי גם שיר אנא עיזרו לי להחליט את מי להשאיר (אני שואלת את עצמי האם הגבר והאישה נמאים באותו סרט? האם יכול ליהיות שהוא כותב לה סיפור והיא עונה לו בשיר? ההיית או חלמתי חלום? תודה סיפור של גבר לאישה: יש בה משהוא שאין באף אחת אחרת. בחורה קטנה וחכמה, מצאתי עצמי ממלמל. משהו בה מחזיר אותי לילדות שלי. במפגשים שלי איתה, ובשיחות שלי איתה אני מרגיש כמו הילד הקטן ששוכב על הגב, בגן הילדים, מביט לשמיים ונושם בקלות. רק המחשבה עליה מביאה את מוחי, ללא שבקשתי ממנו, להעלות תמונות ילדות. אני נזכר בימי העצמאות בבית הספר היסודי, בגאווה להיות ישראלי, בימי השואה והזיכרון, כילד. נזכר בשרה רן, המורה בכיתה א´, אני ממש מריח את הבושם שלה, כאילו זה עתה חלפו שניהם על פני. נזכר בצבי המנהל, איך היה מלטף את ראשי עם כפות ידיו הגדולות שתמיד היו חמות. נזכר בעניים של טוליפ, באשכול הענבים, נזכר בסנדלים התנכיות. בסמטאות העיר העתיקה בירושלים, ובקנה הסוכר. כשאני איתה אני מרגיש כמו הילד שהוקסם, ממש הוקסם ממראה המדבקה הזוהרת, והסרגל שכשמניעים אותו, מקבלים תזוזה שכזו. כשאני איתה אני חי. אני שמח, אני ילד, אני וטוב. כשאני בתוכה, אני חי, אני חיה, אני גבר, אני חזק. אז מתי כבר נתראה בפעם השנייה ? -------------------------------------------------------------------- שיר אישה לגבר: יכולה ליפול שדודה לרגליך יכולה להיסחף אל תוך תהום עמוקה תהום בצבע בורדו עם מגע של קטיפה ובתוך התהום ערפל בכתום כמו לפני החמסין בשעת בוקר מוקדמת כמו שדון משוגע ופיה מטורפת לצלול בתוך עיניים כהות כמו הלילה אל תוך סיפור אגדה הזוי ומוטרף לירקוד מחול של שדים לקולות של עורבים ולחיות ולחיות ולחיות יכולה ליהיות לך מלכה נערצת שנותנת פקודות מחלקת תפקידים להרמון של שפחות יכולה ליהיות איזו דמות שנרצה בתוך תסריט בלי תסריט בחיים של הווה אמרת לכתוב עליי ועליך כתבתי מה נראה שהיה שאפשר אולי לעולם לא ואולי כבר מחר.
