שוב סופ"ש.

[חלומותשל אחרים]

שוב סופ"ש.

סופ"ש שני שלי כאן, באשפוז. זה מקום כל כך עצוב. כל כך הרבה בנות יפות, מדהימות ומוכשרות. כל אחת רואה את היופי באחרים אבל לא בעצמה. כל כך הרבה פוטנציאל מבוזבז. זה פשוט לא שווה את זה. זה לא שווה את הסבל, כאב הלב, הבזבוז. חבל. רוצה לצאת מפה בעוד כמה חודשים ולא להסתכל אחורה.

 

[y8y8]

הדרך היחידה לצאת מההפרעה

היא לאהוב את עצמך. ולהאמין לאנשים אחרים כשהם אומרים לך שהם אוהבים אותך.

 

[2b mind]

תשמרי את המחשבה הזאת איפשהו, היא נורא חשובה... ו....הלואי והאשפוז הזה הוא מקפצה בשבילך לכיוון ההחלמה.

(זה כל מה שיש לי לתת לך כרגע, סליחה)

 

[ג ר נ י ו ם]

קודם כל

רציתי שתדעי שאני חושבת שההתמדה שלך (בהעדר מילה טובה יותר, סורי - אבל אני מתכוונת להישארות שם לא רק מבחינה פיזית אלא גם רגשית, מקווה שאני מובנת) סופר מרשימה. הלוואי שתוכלי לצאת משם ובאמת לא להסתכל אחורה. מה צריך לקרות כדי שזה יקרה?

 

[ג ר נ י ו ם]

והיה גם "שנית", אבל בהזדמנות אחרת

בינתיים, שבת שלום. תנוחי?

 

[Amory]

כל כך קשה אך עם זאת..

אני שולחת לך חיזוקים, האשפוז הוא התמודדות קשה מאוד הדבר הכי קשה שעשיתי בחיי ההתמודדות היא לא רק עם המחלה היא לא רק עם הסימפטומים לא רק עם הטיפול היא גם בקושי של מי שיש סביבך, בצוות, במטופלות, במילה "אשפוז", הורים, החברה, הפחד מאחרי... תקחי את כל הכוחות שיש לך ואני בטוחה שיש ואת האומץ ותזכרי שאת שם כי בחרת כבר שאת רוצה לחיות במאה אחוז ולא פחות אני מקנאה בך. אני חושבת אחרי המבחנים להתאשפז כדי להתייצב שוב. תנצלי את ההזדמנות. תישארי חזקה. שבת שלום אמורי

 

[ג ר נ י ו ם]

 

[levshavur]

לחלומות של אחרים

שלום לך אני חושבת שכמו שאת רואה את היופי של אחרות תחשבי שאת זה הן רואות עלייך! תנסי להפיק את המירב מהאשפוז, כדי שתוכלי להמשיך את הדרך להחלמה.

לבשה

 

[sangobar]

אהבה שלי

את צודקת ברוב.. את רוצה לצאת מהמחלקה בעוד 3 חודשים אחרי שעברת חווית למדת נפלת וקמת ולהסתכל אחורה על החוויות ולקחת אותן איתך להמשך הדרך כדי שתוכלי להילחם במחלה המכוערת הזו עד הסוף בצורה הטובה ביותר. אני תמיד אומרת שאי אפשר לחוות חוויות טוב וחדשות ולהיות מאושר באמת אם אין לך חוויות קשות באמת. אין טוב בלי רע. שיהיה לך סופ"ש מופלא ורגוע. תשתעשעי עם אילושלוש. מתגעגעת

 

[No longer]

ונשיקות גם לך, מקסימה.

(גם את תמיד מוזמנת לספר כאן, את יודעת, נכון?)

 

[sangobar]

נכון

בהזדמנות

 

[No longer]

את מקסימה ביותר.

וחבל לי עלייך [כי את רוב שאר הבנות שם אני לא מכירה] שאת לא רואה את זה. אני מאחלת לך בדיוק את זה. את הלצאת מכאן בעוד 3 חודשים ולא להסתכל אחורה. בינתיים, עכשיו את שם. אז קחי את ההזדמנות הזו ונצלי אותה עד תום. ותכתבי, כאן, או בכל מקום שתרצי, ובעיקר- אל תפסיקי להאמין בעצמך. אני מאמינה בך. (ואבוא לבקר, אני יודעת שכבר אמרתי את זה, המציאות קצת התנגשה בי. אני משתדלת לארגן אותה מחדש ועושה מה שאני יכולה, אבל באמת שבקרוב, מותק.)

 

[ג ר נ י ו ם]

חשבתי לא מעט על ההודעה שלך אתמול

ורציתי להוסיף עוד משהו (קצת מנוגד למה שכתבתי קודם): אולי זה לא הזמן, עדיין לא הזמן, לחשוב על מה יהיה כשתצאי משם ("רוצה לצאת מפה בעוד כמה חודשים ולא להסתכל אחורה"). אולי לחשוב על מה יהיה כשתצאי זה פשוט מוקדם מדי. אולי את צריכה להיות שם, עכשיו, ולחשוב רק על ההווה, להתסמר לתהליך שקורה (יכול לקרות, אם נותנים לו..) באשפוז. כשיגיע הזמן להסתכל אחורה את תסתכלי אחורה, אני בטוחה. אולי זה פשוט עוד לא הזמן להסתכל כל כך רחוק קדימה. (אני מובנת?)

 

[קולדון]

נשמע קצת כמו טריגר חיובי...

מקווה שתזכרי את המחשבה הזו ברגעים של חולשה. שתזכרי שכמו שאת רואה בבנות האלו את כל הבזבוז, ככה סביר להניח המצב גם אצלך, וכשתתחזקי ותלמדי להעצים את עצמך תוכלי גם אשכרה להרגיש ככה (יפה, מדהימה, מוכשרת)

 

[פרפר בתוך אגרוף]

ואת, רואה בעצמך את היופי?

יש רגע כזה שההבנה כמה החולי נורא, סתמי, כמה הוא גוזל ומחריב, כמה הוא מרושע, את מי ואת מה הוא הורס, מכה בך. נסי לשמר אותו בזיכרון, לשלוף כל פעם שהחולי יראה לך כמו אופציה מרגיעה או נוחה לברוח אליה.

תחזיקי מעמד שם.

 

[חלומותשל אחרים]

אז זהו

שלא. אחרות רואות בי, ואני רואה באחרות, אבל לא בעצמי.

 

[חלומותשל אחרים]

תודה לכולן על התגובות

אני עוד כאן. מחזיקה מעמד איכשהו חסר לי אוויר כאן, חסר לי לרקוד, לזוז לשתות קפה מתי ואיך שאני רוצה כמה פעמים ביום עולה בי הרצון פשוט לקום וללכת, הרי אני יכולה. אבל אני עוצרת את עצמי , מזכירה לעצמי מה היה קודם ושאני לא רוצה להמשיך ככה.

 

[ג ר נ י ו ם]