שוב מתייעצת

ivon33

New member
שוב מתייעצת

שלום לכל חברי הפורום. זאת בהחלט לא פעם הראשונה, שאני שואלת את דעתכם וחייבת לומר, תמיד תמיד זה היה מאוד נכון לי כל מה ששמעתי מכם. אני מודע - אני משתתפת פסיבית בפורום שלכם. עוברת על ההודעות שלכם ו"לוקחת" מנסיונכם. עדיין לא מספיק בשלה לתת גם משהו מעצמי. או שאולי הנסיון שלי דל יחסית - לא יודעת מה בדיוק הסיבה, אך זו התוצאה. והנה השאלה שלי. אני כבר נמצאת בפרק ב'. יחסים מורכבים כמובן, כי אלה היו עסקאות חבילה משני הצדדים. אני והילד שלי, האקס שלי והוא עם הילדה והאקסית. מורכב מבחוץ, אך מבפנים הכל חם, אוהב ותומך. תחושה חדשה, לא לגמרי מוכרת, אך נהדרת. אז ככה, אחרי ששנינו גרנו בשכירות, החלתנו לעבור לדירה משלנו. שלי יותר נכון. הבעיה היא, שהדירה נמצאת ביישוב, שבו גר גם האקס שלי. אני חייבת לציין, כי היחסים מצויינים (כיום), הוא (האקס) מתקשר ולוקח את הילד כל שבועיים שלושה וגם אליי מתנהג ממש טוב. האם אתם רואים בעיה כלשהיא בקרבה כזו. האם לדעתכם הוא עלול להשפיע על הילד (בן ה13) לרעה? אני די חוששת משום מה ובן זוגי סבור, שבעיה לא תיהיה אם נהיה עם יד על הדופק. אשמח לקבל את דעתכם!
 

anati31

New member
אני לא רואה פה שום בעיתיות../images/Emo70.gif

ההפך
זה רק יכול לתרום לקשר בין הילד לבין אביו הביולוגי, הוא יכול להיות איתו זמן פיסי יותר.. דבר שיכול להקל עליך ובעקיפין לתרום לזוגיות שלך ושל החבר.
 
אין שום סיבה

שתהיה כאן בעיה לדעתי. אם הוא רוצה להשפיע על הילד הוא ישפיע בכל מצב אם רחוק או קרוב. להפך המעבר יכול רק לעשות טוב לקשר בין הילד ואביו שיוכלו להפגש יותר. בהצלחה במעבר איבון
 

ivon33

New member
תודה רבה

ליתייחסות. אני אסביר ממה אני חוששת. אני בעצמי גדלתי בבית של הורים גרושים. בגיל בערך 15-16 אמא שלי הכירה את בעלה לעתיד. אני הייתי "בחוץ", לא הייתה לי כבר חברה כל כך טובה, לא היה לה זמן בשבילי. בשלב מסויים החלטתי לעזוב את הבית (כנראה חיפשתי תשמת לב, אבל את זה אני מבינה רק היום, אחרי טיפול פסיכולוגי ממושך) ובכדי לזעזע יותר הלכתי לאבא שלי שעד אז לא התעניין בי כלל וכלל. ואבא שלי מצידו גם "טרם" למצב. "הנה , תראו , לילדה לא טוב בבית אמה". בקיצור עשו את המלחמות דרכי והילדה הייתה צריכה הרבה זמן בכדי להבין מה בדיוק קרה לה. הרבה כאב וקושי לסלוח. מזה אני פוחדת. שברגע של בעיה הכי קטנה, הילד שלי ירגיש חזק לעזוב את הבית והאקס לא יעצור בעדו. אני לא אסלח לעצמי אם זה יקרה. חשוב לי לציין, כי היחסים שלי עם הילד במקום לגמרי אחר ממה שלי היה עם אמי, אך בכל זאת זה מפחיד. ככה ממרק, לכאורה אני יכולה להגין על היחסים התקינים שלי איתו. מה דעתך עכשיו?
 
עכשיו החשש שלך יותר ברור

ומובן מאיפה הוא בא אבל לפי איך שאני קוראת אותך איבון המצב אחר אצלך מתוך המודעות שלך אני בטוחה שתדעי תמיד לשים את בנך במקום שלו הוא ראוי - המקום הראשון אני בטוחה שהיחסים בינכם יוסיפו להיות כפי שהם ללא שום קשר למרחק היי בטוחה בעצמך היי בטוחה ביכולת שלך לנווט את היחסים למקום שאת רוצה שיהיו ומרחק או קרבה לא ישפיעו זאת דעתי
 
למעלה