שוב חזרתי....

[מ. יואשת]

שוב חזרתי....

קמתי הבוקר עם כל כך מצב רוח... איך זה השתנה אין לי מושג. הייתי אצל זוג חברים.. הרגשתי כל כך לא במקום .... רציתי לדבר ולא יכולתי.. רציתי להגיד שרע לי ולא הייתי מסוגלת. נסעתי משם... בדרך הרגשתי כל כך רע... שהיתי חייבת לעצור... הידיים רעדו לי והראייה שלי התערפלה... עצרתי אצל חברה אחד... הגעתי לשם.. בקושי עומדת על הרגליים... ושוב.. לא יכולתי לדבר.. סגרתי את הכל ``הכל בסדר, תודה``. אני כבר שונאת את המשפט הזה. יצאנו ביחד, והיא ישבה מולי ושאלה... מה קורה, מה קרה... ואני לא יכולתי לענות... כבר התשובה הייתה על קצה הלשון ובכל זאת שתקתי. איך אני יכולה להגיד לחברים שלי שרע לי כשלהם רע כל כך.. והם מתמודדים עם השברים של החיים שלהם? אני רוצה לנסוע. אני יכולה..... לארוז תיק וללכת. אין לי פלא... לא ימצאו אותי. אני אחזור כשאני אחזור... אבל.. יש לי דברים לעשות. אני צריכה לארגן יום הולדת לחבר ליום חמישי. אני צריכה... אוח. לא יודעת מה צריכה או רוצה או עושה. כואב לי הראש.... וכואבת לי הבטן... עוד מאז... והידיים שלי כבדות, בכלל כל הגוף שלי מרגיש כבד. הגוף שלי מתמוטט? בהחלט ניראה ככה. אני מפחדת. זה מה שאני יודעת. אני מפחדת כי אני לא יודעת להגיד שרע לי ולתת למישהו לעזור לי. אני מפחדת ואני לא יודעת מה לעשות. אני רוצה להיכנס למיטה .. ואני יודעת שאני צריכה ללכת.שחשוב שאני אלך. אנשום אוויר אחר. אנוח. אחשוב. אבל אני עדיין מפחדת.. למישהו יש עיצה?

 

[גיל.]

יש עצה!

מ, יש גם יש פתרון! לדעתי את סובלת מסוג של התקף חרדה. (יתקן אותי ד``ר עישר אם טעיתי...). השאלה העיקרית הנשאלת היא מה גרם לו? על מה חשבת באותו רגע? מה היה הדבר שעבר לך בראש לאורך כל הסיטואציה? בעקרון, ישנן כמה דרכים לטפל בהתקף חרדה (אם זה באמת מה שאת סובלת ממנו...). לפני שננסה לעבוד על זה ביחד, נסי לספר לי, מה הדבר שעורר את זה? מה היתה המחשבה (או רצף המחשבות) שאחריה התחילה לך ההרגשה הזו? נסי לתאר את הסיטואציה בכמה שיותר פרטים. גיל.