שוב ושוב

[אלמנה כחולה]

שוב ושוב

צר לי, היום יום קשה משום מה הלכתי אל הקבר וקראתי את הכתוב אישי אהובי, אבא בן ואח שלמה י. 1964 - 2000 ``חלקים ממני מתו איתך חלקים ממך בתוכי לתמיד ובשלושה יהלומים חיים פניך, גופך, התודעה, עדינות הנשמה כל היופי הזה``. תודה לנפלאים כאן על התמיכה לא רוצה לשמוע קולות מחאה ``די כבר`` יושבת ליד המחשב, בחושך ובוכה מחר יהיה יום חדש.

 

[dafna l]

בכי לך אשה

מותר לך ואף רצוי אל תוותרי על הבכי הוא משחרר אותנו מהכאב הגדול הנמצא שם היכולת לבכות היא מתנה מתנה יקרה הכאב שלך גדול תני לעצמך להיות שם תני לעצמך להתאבל כמה שאת רוצה וחשה בכך מותר לך גם לצחוק בין בכי לבכי מותר לחייך בין לבין הרי החיים חזקים מאד יש להם כוח ולך יש שלושה יהלומים המסיחים את הדעת לפרקי זמן קצרים ארוכים מ ה כ א ב אל תתני ל`` די כבר `` להכתיב לך רק אחרי שתחווי את הכאב במלואו וילך יכנס משהו אחר לכל אחד מאיתנו קצב אחר ורק הוא הקובע מתי די בקצב שלך איתך שבת שלום דפנה

 

[@tagel]

אלמנה

את בטח לא תביני מה הקשר שלי ולמה פתאום אני כותבת לך. אני על השם של תגל כי אני אצלה במחשב.. אני קוראת את הודעותיך כבר ימים רבים.. רואה את העצב.. את הכאב.. אך נטולת כוח לאמר מילה טובה, לעודד.. גם הפעם אין בי את המילים. אני כאן קוראת.. מבקשת בשבילך נחמה - -זה עוזר? מאמינה שלא. הכאב הפרטי בכל אחד ואחת.. מי ידע אותו? כאב של מוות אין בו דרך חזרה.. הכל כל כך סופי. באמת? 3 ילדים יש לכם? איך הם מסתדרים? איך את מסתדרת איתם? אני מנסה לא להיכנס לפינות שלך.. אבל באמת מתוך רצון לקל.. אם בהודעתי עברתי את הגבול.. אם הגזמתי.. תאמרי ואני אסוג אחורה.. ואם כן אז מראש התנצלות ממני אלייך. אני שולחת לך חיבוק חם... שולחת קרני שמש.. מקווה שיאירו את הפינות בלבד.. שייבשו את הדמעות. וכן.. את צודקת.. מחר יום חדש. אבל היום.. עכשיו ... רוצה לדבר? רני.

 

[may may.]

יום חדש

אלמנה כחולה אנחנו כאן בשביל לשמוע אותך זועקת זעקי כל עוד נפשך בך כל עוד זה נותן לך את הכח להמשיך אנחנו איתך M

 

[עופרי-]

נכון מחר יום חדש

ואת לוקחת איתך את הזכרון ועוברת לימים שיבואו. אני מאחלת לך את כל מה שתרצי. אובדן הוא דבר לא קל, ולא תמיד יודעים איך להמשיך הלאה. חזקי.

 

[צעירה אך זקנה]

אלמנה יפה

חשבי על מקום נפלא, שכל אשר תרצי מצוי שם תחייכי לנוכח המראה, כי שם שוכב בעלך רגוע ומאושר, וחפץ בטובתך החיים הם ספירלה מתגלשים ומתגלשים ולא ברור לאן מגיעים תחיי את הרגע כי מחר לא יהיה אל תאבקי אלא תקבלי וכשזה ירצה לעבור, זה פשוט יעבור אז אל תאבקי עם רגשותיך,קבלי אותם גם המוות הוא חלק מחיינו עד כמה שהדבר נשמע אבסורד תנשמי עמוק, ותמצי את הרגע מזדהה עם צערך, ושולחת לך חיבוק של כוח.